"האכיפה באמצעות עיצומים כספיים, בפרט נגד מונופולים, תימשך ואולי אף תורחב להסדרים אנכיים שעלולים לפגוע בתחרות. במקביל, העיצומים הכספיים נגד נושאי משרה צפויים לגדול בעתיד" - כך אמר אתמול (ד') עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, בכנס בנושא אכיפת דיני ההגבלים העסקיים, שערכו משרד תדמור יובל לוי ומשרד DLA PIPER בתל-אביב.
עד היום רשות ההגבלים הפעילה את סמכותה להטיל עיצומים אישיים על מנהלים ב-3 מקרים של עבירות מונופולין: 20 אלף שקל הוטלו על בכירים בנמל אשדוד בפרשה שבה נטען, כי הנמל העניק הנחות מותאמות אישית ליבואני רכב; 275 אלף שקל הוטלו על שני בכירים בחברת החשמל, בטענה כי החברה ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין ופגעה בשירות שקיבלו לקוחות עסקיים גדולים אשר עברו לרכוש חשמל מיצרני חשמל פרטיים; ובמסגרת ההליך שעדיין מתנהל נגד חברת קוקה-קולה, שבו נשקלת האפשרות להטיל עיצום כספי בסך 340 אלף שקל על אחד מנושאי המשרה בחברה.
שוורץ ציין כי "הרשות פועלת בעוצמה רבה מול מונופולים המנצלים לרעה את כוחם, ואנחנו נראה יותר ויותר סנקציות נגד חברות ומנהלים שלא יעמדו בחוק". לדבריו, "שלושת המקרים הראשונים היו ההתחלה אבל הקנסות האישיים הבאים יהיו גבוהים יותר ויעמדו על סכומים של מאות אלפי שקלים".
אלגוריתם שקובע את מחיר המוצר
עו"ד ליאון קורסטן, ראש מחלקת ליטיגציה ורגולציה במשרד Dla הולנד וראש תחום תחרות בינלאומית והגבלים ב-Dla Piper, סיפר כי לחברות המזון באירופה יש אלגוריתם שיודע לקבל נתונים על השוק ולקבוע מחיר מומלץ למוצר. לטענתו השימוש באלגוריתמיקה לקביעת מחיר עלול לעורר בעתיד אתגרים בתחום הקרטלים, כאשר חברות ירכשו רישיונות שימוש לאותן תוכנות לקביעת מחיר.
תוצאת הדברים תהיה תיאום מחירים מושלם מבלי שהמתחרים יצטרכו לתאם ביניהם באופן ישיר. קורסטן הוסיף, שרשויות תחרות בעולם עושות כיום שימוש בכלים מתקדמים לניתוח וניטור מגמות של שינויים במחיר. האלגוריתמים משווים את השינוי במחיר למשתנים כלכליים אחרים אובייקטיביים ומצביעים באופן אוטומטי על מקרים בהם קיים חשש לתיאום מחירים אסור.
עו"ד שי בקל, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד תדמור יובל לוי, ציין בכנס כי התקרה החוקית של העיצומים הכספיים - 24 מיליון שקל - אינה משקפת בפועל את החשיפה של חברות במסלול של עיצום כספי, משום שהרשות יכולה לחבר מספר הפרות יחד וכך לדרוש מהמפר סכומים גבוהים משמעותית, כפי שאכן נעשה לאחרונה הן בפרשת קוקה-קולה ובעניין יינות ביתן.
עו"ד בקל ציין כי הטלת עיצום כספי בסכום העולה על 100 מיליון שקל על תאגיד היא בגדר תרחיש אפשרי. לדבריו, הרשות מעניקה כיום הפחתה משמעותית של 50% בסכום העיצום הכספי בטענה שמדובר בתחילת תקופת האכיפה באמצעות עיצומים כספיים. כאשר תקופת המעבר בה ניתנת ההפחתה תסתיים, עלול סכום העיצום להאמיר.
סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, במסגרת "המהפכה המינהלית", והיא מאפשרת להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. במאי 2012 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההגבלים, המעניק לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל ולגבי מפר שהוא יחיד, החוק קובע תקרת עיצום של מיליון שקל.
מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצום כספי, הוטלו עיצומים בכמה מקרים על חברות במשק. בין היתר, ב-2014 הטיל הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, פרופ' דיויד גילה, על תנובה ועל טיב טירת צבי עיצום כספי בגובה 1.04 מיליון שקל בשל היותן צדדים להסדר כובל שלא קיבל את אישור מערך ההגבלים העסקיים. החלק הגדול בקנס, 800 אלף שקל, הוטל על תנובה, ואילו על טירת צבי הוטל קנס של 240 אלף שקל.
בדצמבר 2015 קנסה רשות ההגבלים העסקיים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל, בטענה כי ניצל את מעמדו המונופוליסטי לרעה כאשר העניק ליבואני הרכב המרכזיים הנחות מותאמות אישית לכל יבואן והעניש אותם על אי-הגעה ליעדים שנקבעו להם - ובכך פגע ביכולת של נמל חיפה להתחרות.
עוד החליטה הרשות להטיל עונש בגובה 20 אלף שקל על בכירים לשעבר בנמל - מנכ"ל הנמל, שוקי סגיס, ועל סמנכ"ל הלקוחות הנוכחי, אלי בר-יוסף. זו הייתה הפעם הראשונה שהרשות הפעילה את סמכותה להטיל עיצומים אישיים על מנהלים.
גובה הקנסות הלך ועלה עם הזמן. כך, בחודש שעבר הודיעה רשות ההגבלים העסקיים על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 25.6 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, על רשת יינות ביתן, ועיצום כספי בסך 700 אלף שקל על נחום ביתן, בעלי הרשת, בגין הפרת תנאי מיזוג בין יינות ביתן לבין מגה.
במקביל, באותו חודש הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל, ועיצומים אישיים הנעים בין 65 אלף ל-165 אלף שקל על נושאי משרה בכירים בחברת החשמל. זאת, לאחר שמצאה לכאורה כי חברת החשמל ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול ופגעה בשירות שקיבלו לקוחות עסקיים גדולים אשר עברו לרכוש חשמל מיצרני חשמל פרטיים (גם החלטה זו כפופה לשימוע).
במארס השנה הודיעה הממונה על החלטתה להטיל על החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) עיצום כספי חסר תקדים, בהיקף של כ-63 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.