"אנחנו רוצים לשנות את העולם הלוגיסטי הקמעונאי"

הסטארט-אפ הישראלי Varcode יחל בשבוע הקרוב בייצור המוני למוצר שמקווה לשנות את פני הקמעונאות לא רק בישראל - כי אם בעולם כולו. הרעיון פשוט עד כדי תהייה איך לא המציאו את זה קודם: מדבקות שנראות כמו הברקוד שמוטבע על המוצרים, אבל מאפשרות באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה החברה לעקוב אחר הטמפרטורה שלהם לאורך כל תהליך ההובלה - מה שמכונה "שרשרת הקירור" - מהמשאית שמובילה אותם מהספק לקמעונאי, ועד המשלוח מהסופר שמגיע לבית הלקוח. היעילות שלה נעוצה בפשטותה: היא אינה מצריכה מערכת מתוחכמת ויקרה, אלא מבוססת על אפליקציה לסמארטפון שמאפשרת לסרוק את הברקוד שמופיע על המדבקה ולקבל נתונים.

הברקוד שבשימוש כיום מציג מידע סטטי, ואילו הברקוד במדבקות של Varcode (ה*לחם של המילים ברקוד ו-variable) משתנה, בשל תלות בחיישן. בפיתוח החדש נותנים לברקוד טכנולוגיות שלא היו לו, מוסיפים פיצ'רים לתשתית הקיימת. הקמעונאים והספקים, מצידם, מחזיקים בקוראי ברקודים שלא צריך להוסיף עליהם דבר.

"העולם מכיר את הברקוד ורגיל לעבוד איתו", מסביר ירון נמט, מנכ"ל Varcode. "אנחנו למעשה לוקחים את הברקוד הקיים ומוסיפים לו יכולות שלא היו לו, בלי לשלם על כל היכולות שבדרך כלל משלמים על הוספת טכנולוגיה. זה יתרון עצום כשאנחנו מדברים על ארגונים מאוד גדולים, כמו וול-מארט. כשצריך להוסיף לכל קופה עוד איזשהו כרטיס, תחשבי כמה כרטיסים זה, כמה הדרכות צריך לעשות לכל עובד - מגיעים למאות מיליוני דולרים. מתקבל כאן ערך מוסף עצום".

Varcode, שהוקמה ב-2010, התחילה את דרכה כאחת החברות של אלביט הדמיה, שם פיתחה את המוצר. לפני כחודש הסתיים בבית המשפט סכסוך משפטי בין השתיים, בכך ש-Varcode שילמה לאלביט הדמיה סכום משמעותי כדי לשמר את הזכויות בידיה ולנתק סופית את הקשר. בזמנו, כשהגיע השלב לבנות את מערך הייצור, שהצריך השקעה של כ-2 מיליון דולר, אלביט הדמיה שנשלטה אז על-ידי מוטי זיסר ז"ל הייתה בקריסה, ולא היה ביכולתה להשקיע את הסכום הזה. לפני שלוש שנים נרכשה Varcode על-ידי החברה האמריקאית JED Communications, שבשליטת דן ברגשטיין.

ברגשטיין התעניין ברעיון והתלהב ממנו ונכנס לעסק. בחברה הושקעו עד היום 13 מיליון דולר, כאשר 4 מיליון מתוכם הושקעו על ידו והוא הביא איתו משקיעים נוספים.

"את המוצר צריך למכור בכמויות גדולות וצריך מערך ייצור לא פשוט, עם מכונה שתאפשר ייצור באופן אוטומטי", אומר נמט. "בגלל שאלביט הייתה בקשיים לא יכולנו לעבור לשלב של מערך הייצור, ולא יכולנו למכור. היו לנו הזמנות והכול היה טוב ויפה, אבל לא יכולנו להתקדם".

הדבר הראשון שברגשטיין עשה היה להזמין מחברת האוטומציה שפיר, שבבעלות ישקר ורפאל, מערכות ייצור. ב-Varcode החלו לפתח את המכונה וקיוו שייקח לייצר אותה פחות משנה, אולם בפועל זה לקח למעלה משנתיים. עכשיו, כשהמכונה האוטומטית כבר בדרכה למפעל, אפשר יהיה סוף-סוף לייצר בקנה מידה רחב ולחזור אל הלקוחות שמחכים למוצר ולהתחיל לספק אותו.

- אמרת שהיו לקוחות עוד לפני שהמוצר היה קיים.

"אנחנו, כמו ישראלים טובים, מכרנו את המוצר עוד לפני שהוא היה קיים", אומר נמט. "חברות מובילות בעולם לא רק שקנו אותו - גם שילמו עליו בלי לקבל אותו. למזלנו הן כל-כך גילו עניין, שהן אכלו כל סיפור שלנו, ועדיין והן מחכות לקבל הזמנות שלהן מלפני למעלה משנתיים".

נזקי פחת של 250 מיליארד דולר

על FreshCode - המדבקה של Varcode - נרשמו למעלה מ-40 פטנטים, ו-30 מהם כבר התקבלו בארה"ב, אירופה, סין, קנדה, יפן וישראל. העניין במוצר הולך וגדל, מפאת חשיבותו לשרשרת הקירור של מוצרי מזון שצריכים להישמר בטמפרטורה מבוקרת, ולמוצרי פארמה ותרופות.

החיישן של Varcode יודע לדווח על משך השהייה בטמפרטורה מסוימת, ולדברי נמט יש ברשות החברה אפשרות להרחיב את השירות שהוא מציע ולייצר גם מדבקה שתתאים לזיהוי נפילה במוצרים רגישים, תוך 3-6 חודשים. "זה נמצא בראש, אבל השוק שאנחנו מתמקדים בו היום הוא כל-כך ענק, שאנחנו לא בלחץ לפתח עוד יכולות אלא יותר להיכנס לשוק הנוכחי".

על-פי נתוני משרד הבריאות האמריקאי, מדי שנה מתים בעולם 350 אלף איש כתוצאה מאכילת מזון מקולקל. רק בארה"ב עצמה, מדי שנה כ-60 מיליון איש חולים בגלל מזון מקולקל, כ-128 אלף מאושפזים, וכ-3,000-5,000 איש מתים, כשכ-40% מתוכם נפגעים בגלל אי שמירת שרשרת הקירור. קמעונאיות המזון האמריקאיות זורקות כ-65 מיליארד דולר מדי שנה על מזון שהתקלקל, ואי-אפשר למכור אותו.

- כמה מגלגל שוק הקירור?

נמט: "הפסד המזון השנתי כתוצאה משרשרת הקירור הוא 250 מיליארד דולר, והשוק של המוניטורים המפקחים על שרשרת הקירור גדל ב-30% בשנה. השוק הזה מוערך ב-600-700 מיליון דולר בשנה בארה"ב".

- מהן הדרישות שיש כיום?

"בארה"ב, למשל, עד לפני שנה הפיקוח בתחום לא היה מאוד מחמיר, אבל הנשיא אובמה שינה את החוקים ונכנסה תקנה שדורשת מהחברות לעשות ניתוח סיכונים, לבדוק איפה יש סיכון בשרשרת הקירור, ולהוכיח שהן עושות צעדים מניעתיים כדי שלא תהיה סכנה בריאותית במזון לפי תקנות ה-FDA. הרפורמה הזו הטילה על החברות את האחריות, שהייתה עד אז ערטילאית. עד לפני שנה, אם מישהו נפגע ממזון מקולקל היה עליו להוכיח שמכרו לו מזון מקולקל. היום חברות כמו וול-מארט וטייסון נדרשות להציג שנתיים אחורה ניירת שמוכיחה שהבשר שנרכש אצלן הוא תקין".

בישראל, מדינה שהאקלים שלה חם מאוד, הדרישות בתחום מחמירות הרבה פחות: לפי חוק ההגנה על בריאות הציבור מ-2015, "רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת יהיה מצויד במד טמפרטורה ורשם טמפרטורה, במערכת לתיעוד תקלות בטמפרטורה שברכב ובמערכת המתריעה בזמן אמת על תקלות בטמפרטורה ברכב".

בחקיקה הוגדרו טמפרטורות סף מקסימליות או מינימליות לגבי מוצרי מזון שונים על-מנת לשמור על בטיחותם. למשל, טמפרטורת חלב מפוסטר בשיווק לא תעלה על 7 מעלות צלזיוס וטמפרטורת מוצרי בשר קפואים לא תעלה על מינוס 18 מעלות צלזיוס. במשרד הבריאות אומרים כי בהובלת מזון ובמהלך השיווק ייתכנו מקרים של עלייה בטמפרטורות הקירור בסביבת המוצר וכי זוהי האחריות של העסקים לדאוג שבטיחות המוצר תישמר לאורך כל חיי המדף שלו.

ב-2007 העלה ח"כ רוברט אילטוב הצעת החוק שתחייב יצרני מזון להצמיד מדבקה לחיווי טריות על מוצרי מזון - הצעה שאם הייתה מתקבלת, הייתה מניבה מיליונים ליצרני תעשיית המדבקות בישראל. אילטוב נפגש בזמנו עם לוביסטית מטעם חברה אחרת שפועלת בתחום המדבקות, פרש פוינט.

לפי בדיקה שביצעה לקראת ההצבעה על התיקון לחוק התאחדות התעשיינים, מדובר בשוק המגלגל לכל הפחות 288 מיליון שקל ויכול להגיע גם ל-1.8 מיליארד שקל. לפני אתר הכנסת, Varcode נעזרת בחברת הלובינג "גלעד - יחסי ממשל ולובינג", המפעילה 6 לוביסטים שמטרתם ככל הנראה לקדם חקיקה שתאלץ את החברות להשתמש בצורת פיקוח הדוקה יותר על שרשרת הקירור, ותהפוך את המדבקות שלהם לפריט חובה.

רק שלשום (ד') הודיע משרד הבריאות על עלייה בתחלואה בסלמונלה מביצים באירופה ובישראל. החיידק אמנם לא נוצר בגלל שהמוצר לא מקורר, אבל בגלל אי שמירת שרשרת הקירור הוא עלול להתרבות באופן מהותי.

האם ה-FreshCode אמור לפתור דברים כאלה? "כמובן שאי-אפשר למנוע הכל, אבל שמירה על שרשרת הקירור תאפשר להאריך את חיי המדף של המוצרים בעוד יום או יומיים, ויהיה צריך לזרוק פחות", מסביר נמט. "קשה מאוד לכמת כמה באמת ייחסך, אבל ברור ששמירה על שרשרת הקירור תאפשר להקטין את הפחתים".

הפתרונות המקובלים כיום בעולם הם כרטיסים אלקטרוניים שמבקרים את הטמפרטורה. המוצר שקיים בשוק נקרא דאטאלוגר (אוגר נתונים אלקטרוני) ועולה כ-50 דולר לכרטיס רב-פעמי, וכ-12 דולר לכרטיס חד-פעמי לנסיעה אחת. בארה"ב בכל משאית של וול-מארט יש 3 כרטיסים כאלה ששומרים בזיכרון את הטמפרטורה כל 5 דקות, ומצריכים הורדה של הנתונים אל המחשב באמצעות חיבור USB, בתהליך מסורבל למדי.

בישראל חלק מהחברות עדיין משתמשות ברישום ידני של הטמפרטורה לפי מדחום שנמצא בתוך המשאית - פעולה שגוזלת המון זמן ואף אינה מעידה במדויק על הטמפרטורה של הסחורה עצמה.

פתרון נוסף שקיים בשוק הוא TTI, מדבקות שמשנות את הצבע בהתאם לטמפרטורה, אשר קיימות גם בישראל תחת השם פרש פוינט. המדבקות הללו זולות באופן משמעותי, אך החיסרון שלהן הוא שצריך לבחון בעין האם המוצר תקין או לא, ואין יכולת לדעת מה היה ומתי השתנה צבע המדבקה.

"כאן אנחנו באים בתקווה לשנות את העולם", אומר נמט בחיוך, "אנחנו לוקחים מוצר שממילא יש לכם עליו ברקוד כדי לדעת על מלאי, ונותנים אפשרות לקרוא גם את הטמפרטורה".

- כמה עולה מדבקה?

"בארה"ב אנחנו מוכרים מדבקה במחיר של דולר. אנחנו מציעים לחברות לחסוך ושאנחנו נרוויח המון כסף. ברגע שיבוא לקוח גדול, כמובן שנוכל לתת לו הנחה גדולה. בארץ נמכור את המוצר בשני שקלים למדבקה - בממוצע זה פחות מאחוז מהערך של המוצר הכי זול".

האח הגדול, גרסת המדבקות

מדבקת ה-FreshCode רגישה לטמפרטורות של מינוס 4 עד 35 מעלות, וניתן לקבל אותה כך שתהיה רגישה לטמפרטורות בטווח שונה ובעיצובים שונים. כאמור, ניתן לקרוא אותה באמצעות האפליקציה או באמצעות קורא ברקוד סטנדרטי.

בזמן שהלקוח סורק את המוצר שרכש בבית, מחלקת האיכות של החברה שמשתמשת בשירות יכולה לקבל מיד התראה על התקלה. על כל FreshCode שנסרק נשלח מייל עם התראה בזמן אמת למערכת הענן שנמצאת בידי החברה עם השם של מי שסרק ומיקום מדויק ב-GPS של המקום שבו נסרק המוצר, כולל תמונה של הבית.

- ה-FreshCode בעצם מאפשר לחברות חוץ מפיקוח על המוצרים גם לאסוף נתונים ברמה של ביג דאטה?

"נכון מאוד", אומר נמט. "הרבה פעמים חברות אומרות לנו 'המידע שאתם אוספים הרבה יותר גדול מאשר המוצר שאתם מוכרים'".

- אתם לא חושבים ליהנות מהדאטה?

"המידע הכי רגיש בשביל חברה הוא שגוף אחר ידע את כל הבעיות שלה. אם חברה תרצה להשתמש במוצר נסייע, ואם היא תרצה לבנות דאטה בייס משלה - גם נהיה מוכנים, נספק לו ענן שלא תהיה לנו גישה אליו".

- המדבקות מיועדות יותר לקמעונאיות או גם לספקים?

"אנחנו מכוונים את המוצר לשני הצדדים. בשלב הזה אנחנו לא ממש מכוונים ללקוח הסופי, כי ההתנגדות של היצרנים והמשווקים מאוד גדולה, ואנחנו אומרים 'בואו, תקבלו את המידע הזה כי הוא רב-ערך בשבילכם, ולכן מי שאני רוצה שיהיה הלקוח הם הקמעונאיות והספקים. שהקמעונאיות ידרשו את זה מהספקים שלהן. בארץ אנחנו כבר עובדים, קל לראות חברות שכבר מפוקסות על איכות. אנחנו מוכרים את המוצר הזה לנספרסו, לשוקולד שלהם".

נמט מספר שלפני שנתיים היה ניסיון של החברה להיכנס לשוק בישראל, אבל הפרויקט נעצר. "הגישה בארץ הייתה 'לא רוצים לדעת' או 'הבעיות לא אצלי'. נפגשתי באחת החברות הגדולות עם מנהל הפחת, שאמר 'וואו, אנחנו חייבים את זה', ואז נכנס מישהו ואמר לו 'מה, אתה מטומטם? אתה באמת רוצה שידעו איזו סחורה אנחנו מעבירים? אתה יודע איזה צרות אתה עושה לנו? אנחנו לא רוצים לדעת וזהו'. יש חברות שאומרות 'עדיף לא לדעת, כי אם אני אדע נצטרך לטפל בזה', ואנחנו התעייפנו כי יכולת הייצור שלנו הייתה מוגבלת. היום, כשיש לנו יכולות ייצור אוטומטיות, אנחנו רוצים לחזור לשוק הישראלי. הטריגר היה טלפון שקיבלנו מאחת הקמעונאיות הגדולות בארץ שאמרה שהיא רוצה להשתמש בשירות שלנו".

לדבריו, על-פי בדיקות שעשתה החברה לצרכים פנימיים, "יש כשלים בשרשרת הלוגיסטית בישראל ואפילו לא קשה למצוא אותם. רוב החברות בונות שרשרת לוגיסטית שאמורה להיות בסדר. רוב התקלות קורות כשמישהו לא עשה את העבודה שלו, או כשמישהו הגדיל ראש יותר מדי. כאשר אין פיקוח נוצרות תקלות, ובדרך כלל מי שמשלם עליהן הוא לא בעל המשאית. האינטרס של בעל החברה הוא לעלות על התקלות, כי עלות הנזק היא בלתי סבירה בעליל".

ניתן להשתמש ב-FreshCode בכל העולם. כל מדבקה משויכת לפרופיל במערכת הענן של Varcode, כאשר לכל חברה פרופיל משלה. המדבקה יכולה לדווח על 6 קודים שונים של איכות, ולכל קוד איכות ניתן לקבוע מה ההודעה שתופיע בעת סריקת הברקוד על-ידי האפליקציה - זה יכול להיות "תודה שקנית" או "אנא פנה למחלקת האיכות שלנו", במקרה של זיהוי תקלה. מערכת המידע ניתנת לשליטה על-ידי הקמעונאי או הספק. המערכת מאפשרת למשתמש לקבל הודעה בשפה שלו, ויכולה לבצע את האדפטציה בהתאמה עבורו. את המערכת Varcode מוכרת לחברות במסגרת התשלום על המדבקות: חברה שתרכוש את המדבקות תוכל להשתמש במערכת המידע והענן, וגם באפליקציה.

"אנחנו רואים באפליקציה גם כלי שיווקי עתידי", אומר נמט. "לאט-לאט אני לומד מה המוצרים שהצרכן אוהב, אני יודע באיזה סופר הצרכן נמצא, מה המלאי בסופר הזה, ואם יש לי אנטריקוט שעוד מעט אני צריך לזרוק כי הוא תכף עובר 4 ימים, אז אני יכול לתת לו קופון באותו רגע כי יש לי כאן כמה קילו שאני צריך להיפטר מהם, ואני יודע שהוא לקוח טוב. הכלי של האפליקציה יכול להפוך מכלי של אבטחת איכות לכלי שיווקי מאוד חזק לחברות. אנחנו מכוונים מאוד גבוה, אנחנו רוצים לשנות את העולם הלוגיסטי הקמעונאי על-ידי זה שאנחנו נותנים לו את הפיצ'רים האלה.

"אנחנו פועלים בתפוצה מאוד נרחבת, מה שדורש משאבים לא מעטים. יש לנו חברה-בת בארה"ב שקיבלה פניות מהרבה מאוד מקומות, כולל סין וכולל ממשלת קוריאה שהזמינה מאיתנו. בקרוב נצא לגיוס בסדר גודל של 10 מיליון דולר".

מיצרניות בשר ועד מבשלות בירה

בימים אלה, אומר נמט, מתקיימים פיילוטים עם רשתות מובילות שלא מוכנות להיחשף בשלב זה. "גלובס" פנה לרשתות קמעונאיות וגם לספקים, אך רובם סירבו להשיב לשאלה האם השימוש במדבקות של Varcode עומד מבחינתם על הפרק.

בארה"ב מוצרי החברה נמכרים על-ידי חברת DeltaTRAK שהיא הספקית של וול-מארט, PUBLIX, Amazon Fresh וחברות נוספות. החברה מוכרת גם לרשת Kaufland בגרמניה, ולחברות מגוונות, מכאלו המספקות בשר ועד למבשלות בירה. "כיום יש לנו לקוחות בארה"ב, ישראל, גרמניה, הונג קונג, ברזיל, ארגנטינה ודרום אפריקה. כרגע אנחנו עובדים בהיקף הכמויות המצומצם יחסית שאנחנו מסוגלים לייצר, אבל בעוד כשבוע נכריז על מרכז הייצור שלנו ברמלה כמרכז פעיל ונתחיל לייצר מיליוני מדבקות כאלה".

- מה ההספק של המכונות?

"כל מכונה יכולה לספק חצי מיליון מדבקות בחודש. ברגע שהייצור במרכז ברמלה יתייצב, נוריד את מכונות הייצור לדרום - לשדרות וירוחם. בשלב הראשון נייצר הכל בישראל, אבל אני לא פוסל שבעתיד נייצר גם במדינות אחרות".

- יש במערכת אחוז של טעויות?

"התהליך הוא פיזיקלי ולכן הדיוק של המערכת גבוה מאוד, רמת הוודאות היא כמעט מוחלטת. המוצר אושר על-ידי ה-NSF (גוף פיקוח מהחשובים בעולם לבטיחות מזון - ש"מ) וגם אוניברסיטת סאות' פלורידה שהשוותה אותו לכרטיסים אלקטרוניים שקיימים היום בשוק, מצאה תוצאה זהה".

לדברי נמט, יתרון נוסף של המדבקות הוא העובדה שהמידע הגולמי לא חשוף לצרכן. "המוצר מאפשר להציג איזו הודעה שהיצרן רוצה, הוא לא צריך לכתוב לצרכן כמה זמן הוא עמד בחוץ, אלא רק אם המוצר עומד בתקן. זה מאפשר לשני הצדדים לחיות בשלום, מבלי לחשוף יותר מדי מידע מזיק".

- ואז יגיע היום שהלקוח יגיד "למה אני לא מקבל את המידע המלא?".

"נכון, בסוף לא תהיה להם ברירה ואז נשתפר יותר".

- אתם חושבים לעשות אקזיט?

"פנתה אלינו עכשיו חברה יפנית בשם יאמטו (YAMATO), שרוצה לקנות אותנו. בנוסף הגיעו משלחות ענק מחברה סינית שמייצרת מקררים, עם מחזור של 9 מיליארד דולר, שרצתה לקחת את הטכנולוגיה הזאת לסין. הם זכו במכרז לבניית שרשרת קירור בסין ורצו לקנות 35 מכונות, אבל פחדנו שהם רוצים להעתיק אותנו והחלטנו שבינתיים לא נתעסק איתם. יש כאן ביזנס טוב, אבל אם תהיה הצעה שאי-אפשר לסרב לה... בכל מקרה, יש בעלי מניות גדולים ממני".

Varcode

פעילות: טכנולוגיה לניטור טמרפטורת המזון לאורך שרשרת הקירור

מטה: רעננה

הקמה: 2010

מנכ"ל: ירון נמט

עובדים: 15

השקעה עד כה: 13 מיליון דולר

משקיעים: JED - 62%; Cooltag - 11%; Cequel Xxi - 11%; אחרים - 16%