"אילת נמצאת בכיוון הנכון עם התוכנית החדשה שהופקדה, עם הסכם הגג ועם פינוי שדה התעופה. עכשיו צריך שהמדינה תעמוד בכל ההבטחות ותייצר גם מוקדי תעסוקה, כדי שדברים באמת יתקדמו. הבעיה כרגע היא שכל הבנייה בעיר מתבססת על יזמים ועל חברות ביצוע מקומיות. אני לא רואה איך ניתן יהיה לעמוד בהיקפים הגדולים שהוגדרו בהסכם הגג ובתוכנית המתאר אם מתבססים רק על הנדל"ניסטים המקומיים", כך סבור אבי כראל, יזם אילתי המחזיק שטחים מניבים בעיר וקרקעות המיועדות לבנייה.
הסכם הגג לעיר אילת שנחתם לאחרונה במעמד ראש הממשלה ושר האוצר מכוון גבוה בכל הנוגע להיצע העתידי של דירות המגורים בעיר ותוספת שטחי מסחר ומלונאות. על פי הסכם הגג, תקודם בנייתן של כ-18.3 אלף דירות חדשות - בדיוק כמספר הדירות הקיימות היום בכל העיר, כ-7,000 חדרי מלון וגם שטחי תעסוקה בשטח כולל של כ-146 אלף מ"ר.
- אילת צריכה עוד כל-כך הרבה דירות? יהיה ביקוש?
"אני לא חושב שזה גדול על אילת. זה תהליך שאמור לקחת 10 שנים, ויהיו לזה ביקושים. הכל במקביל להשקעה בתשתיות ולהקמת בתי מלון חדשים, ובתנאי שגם יהיו מקומות תעסוקה נוספים. הגיבוי של משרדי הממשלה והתקציבים שהבטיחו כאן בטקס זה הנושא החשוב שצריך לתמוך בזה. מה שלא קרה 20 שנה בעיר צריך לקרות מתי שהוא, וזה מה שיקרה עכשיו. העיר צמאה לבתי מלון חדשים שכבר 15 שנה לא נבנו בעיר. 7,000 חדרי מלון חדשים זה אומר גם עוד עובדים שצריכים לגור איפשהו. ויש גם תוכניות למרכז ספורט בינלאומי וגם מרכז מחקר ימי".
יחד עם זאת, כראל התכוון להתמודד על מכרזי מחיר למשתכן שפורסמו לאחרונה בעיר, אולם לדבריו המכרזים לא היו אטרקטיביים: "הסיכון היה גדול מדי. אין שם מקום ליזמות, רק לביצוע, ובאמת מי שזכה זה קבלני ביצוע מקומיים שצריכים להתגלגל. צריך לזכור שלבנות באילת יקר יותר מכל מקום בארץ. עלויות העובדים גבוהות, וכוח-האדם חסר מאוד, גם מהנדסים וגם אנשי מקצוע נוספים. קשה להביא פועלי בניין, אסור להביא פלסטינים, ואתה צריך לדאוג לעובדים למגורים. נוסף לכך, כל המוצרים יקרים יותר והשינוע יקר יותר, כמו גם הבטון. בנייה באילת יקרה יותר ב-500 שקל עד אלף שקל למ"ר בהשוואה למרכז הארץ".
- לפינוי-בינוי יש סיכוי באילת?
"יש סיכוי גדול מאוד. יש הרבה בניינים ישנים ומתפוררים. הדחיפות להרוס אותם ולבנות חדשים היא קריטית. הסכם הגג גם מחייב את העירייה לקדם 20% מיחידות הדיור במסלול של התחדשות עירונית. כשיפנו את השדה זה יהיה משמעותי עוד יותר. אנשים יצאו מהמלון וישר יראו את השיכונים המתפוררים, אבל צריך גם כלכליות לפרויקטים האלו. אם בתל-אביב היחס בין דירה קיימת לדירה מפונה הוא 1 ל-3, באילת זה צריך להיות 1 ל-8. במתחמים מסוימים בעיר אני רואה את זה קורה. גם כאן תהיה השפעה לשדה התעופה שמתפנה, כי הוא יבטל את מגבלת הגובה וגם יוביל לשיפור תשתיות בכניסה לעיר".
- שדה התעופה שיתרחק עשוי דווקא להנחית מכה קשה.
"להפך. קודם כל זה נותן עוד מקום לבנות וגם יחבר את החוף ואזור התיירות עם העיר. נכון שיצטרכו להגיע משדה התעופה רמון, אבל כולם יתרגלו. עד היום נחתו ישר על הגג של בית המלון, זה קיצוני. עכשיו ייקח עוד 20 דקות להגיע, ועוד קצת ההתארגנות לחופשה. יהיה גם עוד יתרון בשדה התעופה החדש שהוא אמור לכלול דיוטי פרי, שישרת גם את תיירות הפנים".
- נתונים אחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחילים להעיד על ירידת מחירי הדירות. זה מגיע גם לאילת?
"אילת לא נמצאת בסטטיסטיקה הזו. יש מחסור אדיר בדירות בעיר. מחסור משווע, כל פרויקט חדש שיוצא נמכר. הקונים באילת הם לא רק מקומיים אלא גם משקיעים. השוק כאן בעיר שונה. אם מדברים על כל הארץ אני אופטימי ואני חש שהמחירים לא ימשיכו לעלות כמו שעלו עד עכשיו, אבל באילת אני חושב שלא נראה ירידה בקרוב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
