זוכרים את תמונות הזקנה שזעקה מכאב, כשהמטפל בבית האבות הסיעודי "נאות כיפת הזהב" הכה וקילל אותה? חושבים שהן הקפיצו את המערכת ושינו את המצב? טעיתם. לא רק שאין שיפור, המצב שם רק הידרדר. אמנם, האחות הראשית הוחלפה והצוות שנחשד בהתעללות האכזרית פוטר, אבל נשכרו במקומו רק עובדים ספורים שקורסים תחת עומס הטיפול בקשישים הסיעודיים. הפיקוח של משרד הבריאות רופף, התפריט הדל והמצומצם נותר כשהיה ולא הוצבו מצלמות, למרות התחייבותו של הבעלים אבי רודרמן.
למחדל הזה יש כתובת אחת: שר הבריאות, יעקב ליצמן. מילא התגובה המאוחרת שלו, כמעט 48 אחרי חשיפת הפרשה בערוץ 2. האמת העצובה היא שהוא לא עשה דבר וחצי דבר כדי לסייע לקשישים ומשפחותיהם עד עצם הרגע הזה.
שלושה חודשים חלפו. שלושה חודשים מאז הביע ליצמן זעזוע מהתמונות הקשות, הבטיח להחמיר את הפיקוח באמצעות מצלמות אבטחה ותוספת מפקחים וביקורות פתע. "נכשלנו", אמר אז, "אני לא רוצה לברוח מזה. צריך לקחת אחריות". למי שמודה בכישלון כזה יש שתי אפשרויות: 1. לקחת אחריות ולעשות משהו. 2. ללכת הביתה. ליצמן בחר באפשרות שלישית: להתעלם.
מעניין מה יש לו לומר לעליזה, בתה של אחת החוסות שעדיין מתגוררת שם, שכשהגיעה בשבוע שעבר לבקר את אימה, ראתה איך שני עובדים מאכילים 35 קשישים שאינם יכולים לאכול לבדם. ארוחת הערב החלה בארבע וחצי אחה"צ, והסתיימה אחרי כמה שעות, כשלא מעט קשישים הלכו לישון רעבים. עליזה פונה ומתלוננת - ואין עונה.
בכירה במשרד הבריאות הסבירה לי שפקחים נשלחים ל"נאות כיפת הזהב" פעם בשבועיים, סוג של לעג לרש. אבל אם מישהו ציפה ששר הבריאות יתעקש לפחות על הצבת מצלמות, גם פה הוא טעה.
כבוד שר הבריאות עשה כל מה שיכול היה נגד הצעת החוק של חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ושולי מועלם-רפאלי, בה תמכו 81 ח"כים, ולפיה כל מסגרת סיעודית תחויב להתקין מצלמות שיפעלו במשך כל שעות פעילותה, לרבות שעות הלילה. לפי הצעת החוק, במקרה של חשד להתעללות או פגיעה, יוכלו הרשויות להשתמש בחומר המצולם לצורך גיבוש ראיות. ליצמן פעל לדחיית הדיון בהצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה ועשה כל מה שאפשר כדי לסכל את ההצבעה. החוק אושר, על אפו וחמתו, בקריאה טרומית.
במשרד הבריאות הסבירו שהם דווקא תומכים בהצבת מצלמות ומקדמים זאת דרך תקנות, שקל יותר ליישמן מהצעת חוק פרטית. אם כל כך קל ליישם תקנות, אז איך זה שעד לרגע זה לא הם רישתו את "נאות כיפת הזהב" ו"נאות ים" בקרית ים, שגם שם נחשפה התעללות מזעזעת בקשישים, בעשרות מצלמות?
להיות זקן, מר ליצמן, פירושו לאבד הכול מלבד הזיכרונות (וגם זה לא מובטח). אבדן צלם האנוש של הקשישים הסיעודיים - על ראשך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.