הספירה לאחור לקראת ביקור נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מחר (ב') מצויה בעיצומה, ומטבע הדברים הדיון הציבורי בביקורו הקרב מתמקד באופן כמעט בלעדי בזוויות המדיניות והביטחוניות של הביקור בישראל. עם זאת, נציין כי לישראל יגיע, נוסף למנהיג הפוליטי המרתק ביותר בעולם, גם המנהיג הכלכלי החשוב ביותר על פני הגלובוס.
בכל מדינה נורמלית שאליה מגיע מנהיג כלכלי מסדר הגודל של טראמפ, חלק מרכזי מיעדי הביקור הוא חיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינה המארחת לארה"ב, ואילו במקרה הנוכחי הסוגיות הכלכליות הנוגעות למערכת היחסים בין ארה"ב לישראל, אינן מוזכרות בפומבי, והכלכלה מוזכרת רק בהקשרים משניים, כמו סיוע כספי לפלסטינים.
המנהיגות הפוליטית של ישראל ממעטת בפעם, אם בכלל, להתבטא באופן בפומבי באשר לתוכניות כלכליות משותפות עם ארה"ב, והדיון הציבורי בנושאים כלכליים בכל האמור למערכת היחסים הכלכלית בין המדינות מתמקד לרוב בהיקף כספי הסיוע וברכש ביטחוני, ולא בתוכניות אסטרטגיות רב-שנתיות לשדרוג הקשרים הכלכליים בין המדינות.
היה מעניין וחשוב לשמוע את ממשל טראמפ מתבטא על דרכים אפקטיביות וחדשניות לחיזוק הקשרים הכלכליים בין ארה"ב לישראל, ולא מתמקד בלעדית בזירה המדינית והביטחונית. שיחות על מאמץ מובנה ומתוקשר של המשותף להנהגות הכלכליות של ישראל ושל ארה"ב, לעודד את כלכלת ישראל, ולא באמצעות מענקים, אלא באמצעות יוזמות כלכליות משותפות, עשויות להועיל מאוד לשתי המדיניות.
ארה"ב תמחיש לעולם את הפירות הכלכליים שמהם נהנית בעלת-ברית חשובה, ותחזק את מעמדה כמעצמה עולמית, ומקביל כלכלת ישראל תזכה למומנטום כלכלי עצום. נביא דוגמה קטנה לפני המשך המאמר: שערו בנפשכם שהממשל האמריקאי מודיע כי בכוונתו לגבש תוכנית להביא לישראל חצי מיליון תיירים נוספים מדי שנה מארה"ב, החל מהשנה הבאה. מאמץ כזה, שאינו כרוך בניהול משא-ומתן מדיני מורכב, עשוי להועיל לכלכלת ישראל באופן ניכר; ורעיונות ממוקדים מעין אלה לא חסרים.
בהקשר זה נציין, כי ישראלים רבים ממתינים לבשורה אמריקאית באשר לביטול הוויזה לארה"ב, בדומה לבשורה על מעבר השגרירות האמריקאית בישראל מתל-אביב לירושלים. ביטול ויזת התייר לארה"ב יקל על התיירות הישראלית לארה"ב, ויהווה סמל להידוק מערכות היחסים בין המדינות.
בכל האמור לסוגיות המדיניות אשר על סדר-היום והשפעתן העתידית על הכלכלה המקומית, אזי אם טראמפ יפתיע כדרכו, ויחליט ללחוץ על ממשלת ישראל להתחיל במשא-ומתן מדיני עם הפלסטינים, תהיה בכך רוח גבית חזקה ולא צפויה לשווקים הפיננסיים המקומיים.
בשוק ההון הישראלי הפסיקו מזמן לתמחר אפשרות של תהליך מדיני, כך שחידוש התהליך המדיני עשוי להוות בשורה מהותית למשקיעים, ולהשפיע לחיוב על אופק דירוג החוב הלאומי אשר סובל מתקרת הזכוכית המדינית. חלקם הנוכחי של המשקיעים הזרים בפעילות בשוק ההון המקומי, זניח. מצד אחד, שינוי חיובי ממשי בסביבה הגיאופוליטית ימשוך משקיעים זרים להגדיל את החשיפה למשק הישראלי, ויתמרץ את חברות מדדי המניות בעולם לכלול את שוק המניות הישראלי במדדים המובילים.
מנגד, זרימת כספים זרים (מט"ח) בהיקפים גדולים להשקעה בישראל, עשויה להאיץ את התחזקות השקל, ולהקשות עוד יותר על היצוא הישראלי המשתנק תחת לחצי הייסוף של המטבע המקומי.
במציאות כזו, יתרות המט"ח של בנק ישראל, שגם כך מרקיעות שחקים, ייאלצו לצמוח אף יותר כדי להתמודד עם שחיקת פרמיית הסיכון הגיאופוליטית. נושא מרכזי נוסף אשר עולה חדשות לבקרים סביב ביקורו של נשיא ארה"ב, הוא האפשרות כי טראמפ ירמוז על קיום הבטחתו להעביר את שגרירות ארה"ב בישראל מתל-אביב לירושלים.
אם זה יקרה, ואנו מטילים בכך ספק רב, תהיה בכך התפתחות סמלית מבורכת עבור מרבית הישראלים. אולם מנגד החלטה כזו עלולה להוות את הניצוץ אשר יצית את האש ביהודה ושומרון, ואז למהלך הסמלי הזה עשויה להיות השפעה כלכלית שלילית מהותית על השווקים הפיננסיים.
ערב הביקור, התחושה היא כי טראמפ יעזוב את ישראל כלעומת שבא, בלי הנעה של תהליך מדיני, בלי להכריז על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. אולם, אם טראמפ יפתיע, השווקים הפיננסיים המקומיים, שהם נייר-הלקמוס של הכלכלה הישראלית, יגיבו בהתאם.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.