שעון החול של אליהו אוזל: מי ירכוש 27% ממניות בנק אגוד?

הניסיונות למכירת בנק אגוד הולכים ותופסים תאוצה. עד חודש אוקטובר צריך שלמה אליהו להיפטר מהחזקותיו (27%) בבנק השישי בגודלו בישראל. אליהו אמור למכור את המניות בשל החזקותיו בחברת הביטוח מגדל (לפי החוק לא ניתן להחזיק בשליטה בבנק במקביל לחברת ביטוח).

את הליך המכירה מרכז פרופ' אמיר ברנע, והמניות נמצאות כיום בידי הנאמן בועז אוקון. אם לא יימצא רוכש בארבעת החודשים הקרובים, יחל אוקון במכירת המניות בבורסה - תרחיש שאליהו בטח ירצה להימנע ממנו, שכן אז הוא ימכור אותן ללא פרמיית שליטה ובמחיר השוק המשקף כיום מכפיל הון של 0.5 בלבד (350 מיליון שקל לשווי מניות אליהו).

נראה כי עיקר הרוכשים הפוטנציאליים הם הבנקים הבינוניים מזרחי טפחות ובנק דיסקונט, שיוכלו ברכישה שכזו להגדיל את נתח השוק שלהם, אך ככל הידוע הבנקים הללו לא נלהבים במיוחד מרכישת הבנק בשל האתגרים הרבים שטמונים בו (ראו הרחבה בהמשך).

בינתיים מסתובבים נציגי אליהו ומנסים למצוא רוכש פוטנציאלי נוסף. אחד הגורמים שהתקיימו עימו שיחות ראשוניות בנושא הוא אלי יונס, לשעבר מנכ"ל מזרחי טפחות ומנכ"ל בנק הפועלים, ואחת הדמויות המנוסות בעולם הבנקאות. יונס מביא עימו מלבד ניסיון גם הון שיאפשר לו השתלבות בגרעין השליטה (סך ההון שצבר בעיקר שנותיו כמנכ"ל מזרחי טפחות מוערך במעל ל-200 מיליון שקל). הפרסום אתמול (ב') בתקשורת על האפשרות שהוא ירכוש ביחד עם משקיעים נוספים את מניות אליהו בבנק אגוד הקפיץ את מניית הבנק ביותר מ-8%. יחד עם זאת, ככל הידוע בין הצדדים התקיימו רק שיחות ראשוניות ולא ברור מה הסיכוי של עסקה שכזו אם בכלל להתרומם.

בנק אגוד נסחר היום בשווי של קרוב ל-1.3 מיליארד שקל. יחד עם אליהו מחזיקים בגרעין השליטה גם משפחות לנדאו, מנור וד"ר יעל אלמוג. בעבר הערכות היו כי לפחות חלק מבעלי השליטה הנוספים ירצו לנצל את ההזדמנות שאליהו מוכר ולהצטרף למכירה. יחד עם זאת, כיום ההערכות מדברות על תרחיש אפשרי שבו מניות אליהו יימכרו דווקא לחלק מהשותפים, שבהמשך ימכרו אותם כמקשה אחת.

כאמור, אופציה נוספת היא שהשליטה בבנק תימכר לאחד הבנקים הבינוניים. מצד אחד, מדובר בהזדמנות כמעט אחרונה של בנקים אלה לגדול באמצעות רכישה ולהגדיל את תיק האשראי שלהם ביותר מ-20 מיליארד שקל. יחד עם זאת, בנק אגוד סובל מיחס יעילות חלש ומתשואה על ההון נמוכה (של כ-5% בממוצע). רכישה כדאית היא כזו שממזגים בה את אגוד לתוך הבנק - תהליך קשה ומורכב שיכלול גם קיצוצים בכוח-האדם. כמו כן, תהליך כזה יחייב את הבנק גם לרכוש את מניות שותפיו של אליהו ומניות הציבור.

זאת ועוד, בנק אגוד צריך להחליף את מערכות המחשוב שלו בתקופה הקרובה. מדובר בפרויקט יקר ומורכב שעלותו אף עשויה להגיע למאות מיליוני שקלים - מה שרוכש פוטנציאלי חייב לקחת בחשבון. דיסקונט ומזרחי טפחות ישקלו רכישה שכזו רק אם המחיר יהיה אטרקטיבי במיוחד. אליהו דרש בעבר מכפיל הון של 1 על הבנק, ולבנקים הבינוניים אין כוונה לשלם סדרי גודל שכאלה. היום ניתן להניח שכבר מדברים על מכפיל נמוך יותר. בסופו של דבר כל האופציות עדיין פתוחות, אבל שעון החול הולך ואוזל.