שקיפות? נתיבי ישראל מסתירה תביעות נגדה במיליארד שקל

חברת נתיבי ישראל מנהלת בחודשים האחרונים מהלך לסגירת כמה שיותר תביעות ודרישות קבלנים ממנה, כדי לנסות ולתקן מעט מנזקי הביורוקרטיה בחברה. על-פי הערכות, נגד החברה פתוחות עשרות תביעות של קבלנים, שאחת הבולטות שבהן היא של חברת שפיר, בהיקף 554 מיליון שקל, בעקבות פרויקט כביש עוקף קריות. תביעה זאת מתבררת כבר יותר משנתיים בבוררות בפני שופט בית המשפט העליון, אליהו וינוגרד.

תביעה נוספת הנמצאת בבוררות היא של חברת גילי ויואל עזריה, התובעת 125 מיליון שקל בעקבות פרויקט הרחבת כביש 65 בין צומת גולני לעמיעד.

בעוד שחברות ציבוריות מפרסמות בדוחות הכספיים שלהן פירוט של כל התביעות הפתוחות נגדן, בצירוף הערכת סיכויי ההצלחה שלהן, הקובעת אם יופרשו כספים כנגד תביעות אלה - נתיבי ישראל נוהגת בחוסר שקיפות ומשמיטה פרטים אלה, אף שהיא מוציאה מדי שנה כ-5 מיליארד שקל מכספי ציבור.

בדוחות 2016, בביאור תחת "תביעות שהוגשו כנגד החברה", מופיעים שבעה עמודים ריקים, ובדוחות 2015 עמודים אלה מושחרים - זאת למרות חשיפה של כספי ציבור שיכולה להגיע ליותר ממיליארד שקל.

בחברה טוענים כי השמטת התביעות נועדה למנוע מקבלנים מידע על הערכת הסיכונים של החברה באופן שינוצל על-ידי קבלנים אחרים להגשת תביעות, אף שטיעון זה אינו מהווה צידוק להימנע מפרסום התביעות נגד חברות מדווחות.

בעקבות פניית "גלובס", שוקלים בחברה לפרסם את רשימת התביעות ללא הערכות הסיכון הנלוות להן, אך החלטה בנושא לא התקבלה עדיין.

במקביל למהלך לקידום פשרות בתביעות שהוגשו נגד החברה, פועלת נתיבי ישראל בחודשים האחרונים לסגירת מאות דרישות תשלום של קבלנים על שינויים בפרויקטים השונים ותביעות שנויות במחלוקת שלא עברו עדיין לפסים משפטיים. מקרים אלה נובעים בעיקר בשל ביורוקרטיה מסורבלת בחברה הממשלתית, ההופכת את הקבלנים, לטענתם, לגופי מימון לפרויקטים, משום שהם נושאים בכל אותו הזמן בעלויות העבודות.

לצד מאות הדרישות, בנתיבי ישראל מנסים לסגור פער נוסף של אלפי דרישות תשלום שאינן שנויות במחלוקת וגם אינן נובעות משינויים הדורשים אישור ועדת חריגים. בחודשים האחרונים הסתיימו כל התשלומים שנגררו מאז 2015, ועתה נעשים מאמצים להשלים את העברת כל התשלומים לשנת 2016. התנהלות זאת גורמת לקבלנים רבים להימנע מראש מעבודה עם החברה.

"אנחנו עם מע"צ הישנה עבדנו, ועם נתיבי ישראל החדשה לא עבדנו", אומר יניב בראשי, מחברת התשתיות ח. בראשי, המעסיקה 30 עובדים. "איתם אתה צריך בנק שיעמוד מאחוריך. זו קבלנות לעשירים. במקום שהמדינה תשלם ותשחרר, תפתח חסמים - הם דבר ראשון יוצרים מגה-פרויקטים בתור מדיניות, ואז הם לוקחים רק קבלנים מאוד גדולים, כמו סולל בונה ודניה סיבוס.

"דבר שני, הם יצרו מערכת שמתחזקת את עצמה. בקרת איכות, אבטחת איכות, אחראי חשמל, אחראי זה... ניפחו את כל מנגנוני הבקרות; בקר שבודק את החשבונות, ובקר שבודק את החשבון של החשבון. קבלן בינוני קטן לא יכול להחזיק מעמד בעסק הזה. עשית עבודה תשלם את הכסף, 38 יום, כמו משרד השיכון וכמו מקומות אחרים. בנתיבי ישראל אתה לא מקבל כסף. לוקח 120 יום במינימום.

"המנגנון צריך להיות מנגנון קל שעובד, קבלן מבצע? שלמו לו את הכסף. בשביל מה יש לנתיבי ישראל מפקחים? למה אני צריך לבדוק את עצמי בבקרת איכות ובאבטחת איכות, ובקר בודק את המפקח. יש יותר מפקחים ויותר פקחים מפועלים בגוף הזה. קבלנים פושטים את הרגל בגללם".

תכנון לקוי

אחד הגורמים העיקריים לבעיה הוא תכנון לקוי של פרויקטים, המחייב את הקבלנים לבצע שינויים במהלך העבודה. כל שינוי כזה גורר הליך שיכול לארוך גם שנה או שנתיים. בתחילה פונה הקבלן את מנהל הפרויקט, שאוסף כמה שינויים כדי להגיש יחד ליחידה ההנדסית של נתיבי ישראל, ושני הגורמים מכינים את המסמכים הדרושים לדיון בוועדה לשינויים הנדסיים. הכנת החומרים אורכת לא פעם שבועות רבים, וגם לאחר שהם מוכנים לוקח לעתים זמן עד שהוועדה לשינויים הנדסיים דנה בסוגיה.

במקרים הפשוטים, שבהם הוועדה מאשרת את השינויים, הם עוברים להזנה למערכת ה-SAP של נתיבי ישראל, ורק לאחר מכן יכולים הקבלנים להוציא חשבונית. מאותו רגע יחלפו עוד 3 חודשים בממוצע עד לתשלום בפועל. במקרה של שינויים בהיקף גדול, השינוי יועבר מוועדת הפיקוח החיצונית לוועדת המכרזים, שרק אחרי אישורה יוזן השינוי למערכות נתיבי ישראל.

הטענה שכל ההליך הזה נובע מההכרח למנוע שחיתויות מקוממת את בראשי, שמזכיר כי שקיעת מחלף בני דרור התרחשה למנות המנגנונים ולא הניבה שום צעדים פליליים. "אם תפסתם בן אדם גונב, אז תזרקו אותו. אבל לא עושים כלום, אז מתעסקים בקבלנים. אתה לא יכול להגיד שכולם מושחתים. יש 5% גנבים, ו-95% הם אנשים הגונים, אבל במקום לטפל בגנבים, מתעללים ב-95%.

"אם רוצים לתקן, צריך שתהיה ועדה כל יום. אם המתכנן תכנן משהו שהוא לקוי, מה אשם הקבלן שהוא חריג? דניה סיבוס יכולים לחכות, גם סולל בונה ושפיר, הם יגישו מגה-תביעה ויחכו שנתיים. אני לא יכול לחכות, וכמוני אחרים, אז כל הקבלנים הקטנים והבינוניים הטובים לא עובדים עם נתיבי ישראל. זה עצוב מאוד, כי מע"צ היה גוף שפירנס הרבה מאוד משפחות, אנחנו מאוד רוצים לעבוד איתו, אבל סגרו אותו כך שייתן רק ל-10% מהקבלנים".

מנתיבי ישראל נמסר בתגובה: "החברה פועלת בשקיפות מרבית כלפי הציבור מכוחו פועלת, תוך מחויבות קפדנית על שמירת האינטרסים של משלמי המסים שמשמעותה פרסום מושכל, מקצועי ואחראי. מכניסת ניסים פרץ לתפקיד המנכ"ל, הוא שם לעצמו כמטרה את סגירת כלל החשבונות הפתוחים שצברה החברה. ראיה לכך - בכל פתיחת ישיבת הנהלה פרץ דורש לקבל סטטוס מפורט, על-מנת שהחברה תנקה את השולחן ותרכז את מאמציה לנעשה בהווה ותכנון המחר".