הצעת התקציב החדשה: טראמפ בקיצוץ אכזרי בסעד לעניים

הצעת התקציב החדשה של ממשל טראמפ לשנת הכספים 2018 מושתתת על קיצוץ אכזרי בתוכניות סעד לעניים. היא צפויה לגזום 1.7 טריליון דולר לאורך 10 שנים ממימון רשת הביטחון לגורמים חלשים בחברה, לרבות 193 מיליארד דולר מתוכנית למתן תלושים לרכישת מזון למעוטי הכנסה (food stamps) ומאות מיליונים נוספים מתוכנית ביטוח רפואי לילדים, תוכנית תגמולים לנכים שמשולמים באמצעות מנגנון הביטוח הלאומי והלוואות לסטודנטים. המטרה: חיסכון של 274 מיליארד דולר לאורך העשור הבא ואיזון התקציב בשנה העשירית.

מסמך התקציב יונח על שולחן הקונגרס היום (ג'), ובניגוד למקובל, האירוע לא יהיה חגיגה תקשורתית גדולה - ולא במקרה. מי שיישאו ברוב נטל הקיצוצים יהיו הקבוצות הדמוגרפיות שמהן באים רוב תומכיו של דונלד טראמפ. 

הבית הלבן שואף לצמצם ככל האפשר את הזיקה האסוציאטיבית בין הצעת התקציב לבין הנשיא, ולכן היא תפורסם באופן רשמי כאשר טראמפ יהיה הרחק מוושינגטון, בדרכו לאירופה אחרי ביקור במזה"ת. חיצי הרעל הצפויים של המחוקקים - כל הדמוקרטים וכנראה גם מעט רפובליקאים - יצטרכו להתחרות עם הכותרות על שיחות טראמפ עם מחמוד עבאס ועם האפיפיור, בהמשך מסעו.

בכל זאת, הממשל יתקשה לאחות את הפער האדיר בין ההבטחות הפפופוליסטיות הפנטסטיות של טראמפ במהלך מסע הבחירות ב-2016 לבין המציאות התקציבית שהוא מנחית על תומכיו במאי 2017. במקום לנתץ את דפוס ההתנהלות הרגיל של הרפובליקאים כאשר הם מגיעים לבית הלבן, בחר טראמפ לשמר את האורתודוכסיה השמרנית, שאיפיינה את הצעות התקציב של קודמיו הרפובליקאים - קיצוץ בתוכניות רווחה לשכבות החלשות, קיצוץ מיסים לעשירים והגדלה מסיבית של תקציב הפנטגון.

את המסר הפילוסופי של הצעת ההתקציב הזו, שרק השמרנים המקסימליסטיים - וכמובן בני המאיונים העליונים - יאהבו, הסביר בשבוע שעבר מיק מולווייני, ראש האגף למינהל ותקציב בבית הלבן, בנאום לפני Federalist Society, ארגון ההגות השמרני-ליברטאריאני: "אנשים חושבים שהממשלה זולה מכפי שהיא באמת מפני שהרשינו לעצמנו ללוות כספים לאורך תקופות ארוכות בלי לחשוב על כך שצריך להחזיר את הכסף".

ובתדרוך לכתבים אתמול, לקראת פרסום מסמך התקציב, אמר מולווייני: "פילוסופיה מסוימת כרוכה בתקציב הזה, והיא - שוב איננו מודדים חמלה ע"י מספר תוכניות (הסעד) או מספר האנשים בתוכניות האלה. ההצלחה שלנו לא תימדד ע"י כמויות הכסף שאנו מוציאים, אלא ע"י מספר האנשים שאנו עוזרים להם בפועל".

הוא דחה האשמות שהצעת התקציב מטילה עול בלתי סימטרי על עניים וטען שהיא פשוט משקפת דרך חשיבה חדשה על מערכת הסעד הממלכתית: "אני צריכים שאנשים יעבדו. אנו צריכים שאנשים ילכו לעבודה. אם אתה מתפרנס מתלושי מזון (ממשלתיים), אבל אתה בריא, אנחנו רוצים שתלך לעבוד. אם אתה מקבל קצבת נכים שלא מגיעה לך, אנחנו רוצים שתלך לעבוד. יש כבוד בעבודה, ויש צורך בעבודה".

וכך, כותרת הצעת התקציב היא, "מסד חדש למקומות עבודה בארה"ב". מולווייני אומר שמילות המפתח של המסמך הן: "משלמי המיסים תחילה", ובמילים אחרות: חשיבת ממשל טראמפ על תקציבים שונה מחשיבת הממשלים שקדמו לו; קודם כל חושבים על אלה שמשלמים מיסים ועל הצורך להצדיק את המיסים האלה, ורק אחר-כך חושבים על אלה שמקבלים את ההטבות שמממנים המיסים האלה.

הנה כמה נתונים: בסך הכל מקצצת הצעת התקציב 3.6 טריליון דולר מההוצאות הממשלתיות החזויות לעשר השנים הבאות, וכאמור, 1.7 טריליון דולר מסכום זה יבואו מקיצוצים בתוכניות סעד. סעיף הקיצוץ הגדול ביותר יהיה 600 מיליארד דולר לאורך 10 שנים בהוצאות על מדיקייד (תוכנית הביטוח הרפואי למעוטי הכנסות), למרות שבמסע הבחירות הבטיח טראמפ לא לגעת בתוכנית זו. אם הצעת חוק הבריאות שקיבל בית-הנבחרים השנה תיהפך לחוק (הצעת התקציב יוצאת מתוך הנחה שכן) יגיע הקיצוץ בתמיכה למדיקייד ליותר מ-860 מיליארד דולר. הטבות מס שמבוססות על ילדים - יבוטלו.

לכך יש להוסיף את הקיצוצים בתקציבי המשרדים הממשלתיים השונים שעליהם דווח בעבר: תקציב המשרד להגנת הסביבה יקוצץ ב-31.4%, תקציב הסטייט דיפרטמנט ב-29.1%, תקציב משרד החקלאות ב-20.5%, תקציב משרד העבודה ב-19.8% ותקציב משרד הבריאות ושירותי הרווחה - ב-16.2%.

אך הנחת היסוד של הצעת התקציב של טראמפ נראית חלולה במבט ראשון: המסמך מבוסס על ההערכה שהממשל יצליח להעלות התמ"ג ל-3% במקום 1.9% עתה באמצעות קיצוצים גדולים של מיסים לעשירים, ובמיוחד ביטול מס ביטוח הבריאות על המאיונים העליונים, הורדת שיעור המס על תאגידים ל-15% וביטול תקנות רבות על מפעלים תעשייתיים ואחרים. כלכלנים רבים, ובהם פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה ובעל טור ב"ניו-יורק טיימס", גורסים כי זה חלום באספמיא.

ובכל זאת, נזקה של הצעת התקציב הזו עשוי להיות הרבה יותר קטן מכפי שמקווים רפובליקאים רבים: הסיכויים שלה לעבור את צנרת הקונגרס אינם גדולים. מחוקקים רפובליקאים חוששים מהבחירות ב-2018 בגלל שחיקת התמיכה הציבורית בטראמפ, והם משוכנעים שאפילו התומכים המושבעים ביותר של הנשיא לא יקנו את התקציב הזה. בסופו של דבר, יצר ההישרדות הפוליטית חזק יותר מדבקות באידיאולוגיה מפלגתית. ובמילים אחרות: על שרידי הצעת התקציב הזו, תצמח הצעת תקציב חדשה, עם קצת יותר חמלה במובן הישן של המילה.