בריטניה והברקזיט: עד כמה זה עלול להסתבך?

כמעט שנה עברה מאז שבריטניה החליטה על יציאה מהאיחוד האירופי (ברקזיט), ולאחר הרבה מהמורות פוליטיות, בחודש הבא הם ייצאו שוב להצביע - הפעם בבחירות כלליות, לאחר שראשת הממשלה תרזה מיי הפתיעה את כולם בחודש שעבר, כשהכריזה על בחירות בזק.

מיי יודעת בדיוק למה היא רוצה בחירות, שכן הסקרים מחמיאים למפלגה השמרנית בראשותה, עם יתרון של יותר מ-20% על פני מפלגת הלייבור - פער שלא נראה בבריטניה זה שנים רבות. על פניו, ניצחון של השמרנים בראשות מיי בחודש הבא יקנה לה את המנדט הפוליטי האולטימטיבי לניהול משא ומתן מול האירופאים על תנאי היציאה מהאיחוד האירופי. ואולם תהליך זה, כפי שנפרט עוד מעט, צפוי להיות ארוך ומורכב במיוחד.

לפני כן, חייבים להתייחס לסביבה הכלכלית שנה אחרי ההחלטה על הברקזיט. האם באמת בריטניה נכנסה למיתון כפי שכולם מיהרו לאיים? התשובה הקצרה היא לא. למעשה, הכלכלה הבריטית הראתה עמידות מרשימה במהלך השנה האחרונה, למרות אי ודאות גדולה בכל הנוגע לסביבה הכלכלית והרגולטורית בשנים הבאות. בדרך כלל, אי ודאות כזו גורמת לעצירת השקעות והאטה חריפה.

במהלך השנה האחרונה, קצב הצמיחה של בריטניה דווקא האץ ל-2.1% לעומת 1.7% ממש לפני הברקזיט, ושיעור האבטלה המשיך לרדת עד לשפל הנוכחי של 4.6%, לעומת 4.9% לפני שנה. השיפור בסביבה הכלכלית העולמית תרם גם לשיפור בבריטניה, אבל חשוב גם לזכור כי כלכלת בריטניה נחשבת לתחרותית, בעלת שוק עבודה גמיש ויכולת להתאים עצמה לתנאים כלכליים משתנים.

בהתאם לעליית האינפלציה בעולם, גם בבריטניה נרשמה עלייה באינפלציה, שנתמכה גם בפיחות החד בערכו של הפאונד מאז ההחלטה על הברקזיט. אף שהמספרים עצמם נראים חיוביים שנה אחרי ההחלטה, בנתוני הרבעון הראשון של 2017 כבר ניתן היה להבחין בחולשה מתגברת. כך, מגזר השירותים, שנחשב למנוע הצמיחה המרכזי והכמעט בלעדי של בריטניה, רשם את קצב הגידול הנמוך זה שמונה שנים. למעשה, במבט לשנים הבאות, בריטניה, באופן בלתי נמנע, תרגיש את השפעות הברקזיט על הכלכלה, הן מבחינת הצמיחה וסביבת המחירים והן מבחינת שוק העבודה והיבטים נוספים.

בשבועות שלאחר הברקזיט, הבנק המרכזי של בריטניה אותת כי הוא צפוי לתמוך בפעילות הכלכלית בתקופה זו, כפי שאכן עשה, כשהפעיל תוכנית הרחבה כמותית ואף הפחית את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%. למרות הביצועים הטובים של הכלכלה במהלך השנה האחרונה, קשה לצפות לשינוי כלשהו מבחינת המדיניות המוניטרית בזמן הקרוב (שלא לומר בשנים הקרובות), שכן השלכות הברקזיט עוד צפויות להיות מורגשות בכלכלה במהלך השנים הבאות.

ואכן, הבנק המרכזי של בריטניה מעריך כי הצמיחה הממוצעת בשלוש השנים הקרובות תהיה בשיעור של כ-1.8%, האינפלציה תשהה ברמות של בין 2.0% ל-3.0% והריבית תעמוד על כ-0.5% ב-2020 - העלאה של 25 נ"ב בלבד במשך שלוש שנים. חשוב לציין שהבנק המרכזי כתב כי תחזית זו היא בהנחה שהברקזיט יתבצע בתהליך מסודר. לאור העובדה שהצמיחה הממוצעת של בריטניה בשנים האחרונות הייתה בשיעור של כ-2.0%, תחזית הבנק המרכזי נראית לנו אופטימית מדי. יציאתה של בריטניה מהאיחוד, גם אם תתנהל בצורה אופטימלית, צפויה לגרוע מהצמיחה של בריטניה בשנים הקרובות.

היציאה הסופית מהאיחוד עוד רחוקה

אז מהו תהליך הברקזיט, ועד כמה הוא יכול להסתבך? נתחיל מהסוף. על פי החוק, מרגע הפעלתו של סעיף 50, לבריטניה יש שנתיים עד ליציאה מהאיחוד האירופי. עם זאת, בפועל, תהליך היציאה צפוי לקחת הרבה יותר זמן. במקרה הטוב, בריטניה תצא סופית מהאיחוד אי שם בשנת 2022.

עוד לפני שהתחילו השיחות בין בריטניה לאיחוד האירופי, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, כשהבריטים מעוניינים לדון במקביל בהתרת הקשרים יחד עם בניית הסכמי סחר חדשים בין בריטניה לאיחוד. גישה זו אינה מקובלת על האירופאים, שקבעו כי לא ניתן יהיה להתחיל בשיחות על הסכמי סחר חדשים, לפני שיסתיימו השיחות על התרת הקשרים הנוכחיים.

האיחוד האירופי קבע קו נוקשה לניהול השיחות, כשבשלב הראשון, ארבעה נושאים חייבים להיפתר כדי שניתן יהיה לעבור לשלב המשא ומתן על הסכמי הסחר החדשים.

1. דאגה לזכויות אזרחי האיחוד האירופי שחיים בבריטניה. דרישת האיחוד היא שאזרחים אלה לא ייפגעו כלל ויוכלו להמשיך את חייהם בבריטניה גם לאחר יציאתה מהאיחוד. זוהי דרישה קשה מבחינת בריטניה, שכן משמעותה היא שהמדינה לא באמת מתנתקת באופן מלא מהאיחוד.

2. מניעת היווצרותו של מצב שבו יש ואקום חוקי, שיקשה על חברות אירופיות לפעול בבריטניה, שכן חוקי האיחוד כבר לא יהיו תקפים בבריטניה.

3. האיחוד דורש מבריטניה לעמוד בכל התחייבויותיה הפיננסיות העתידיות - ובתמורה באיחוד טוענים שיעמדו בהתחייבויותיהם לבריטניה. חשוב לציין כי באיחוד מתעקשים שכל ההסדרים העתידיים בנושא הפיננסי ייושבו במטבע האירו - כלומר, סיכון המטבע נופל על בריטניה.

4. הגבול בין צפון אירלנד (שהיא חלק מהממלכה הבריטית) לאירלנד (שהיא חלק מהאיחוד האירופי) הוא נושא בעייתי במיוחד, שחייב יהיה לקבל מענה. כאן יש כמובן אינטרס של הבריטים לגבול פיזי, שלא יאפשר הסתננות לממלכה, אבל האירופאים דורשים שלא יהיה שם גבול פיזי.

רק לאחר שארבעת נושאי הליבה האלה יוסדרו, האירופאים מוכנים לעבור לשלב הבא - הסכמי סחר חדשים. על פי לוח הזמנים הראשוני שהאירופאים פרסמו, שלב 1 (פירוק החבילה) ושלב 2 (הסכמי סחר חדשים) אמורים להימשך 18 חודשים ולהסתיים בסוף 2018, ולאחר אישור ההסכמים (תהליך שייקח כמה חודשים), תהליך הגירושים ייכנס לשלב המעשי שלו, שצפוי להימשך שלוש שנים, שבהן יותרו הקשרים באופן הדרגתי.

חשוב לציין כי במקביל למשא ומתן, בריטניה תצטרך גם להעביר בפרלמנט שלה שורה ארוכה מאוד של תיקונים לחוקים, ש"יתורגמו" מחוקי האיחוד לחוקי בריטניה. לכל המהלך החקיקתי הגדול הזה גם נתנו שם - "The Great Repeal Bill". בתמצית, חוק זה הוא הכלי שיאפשר לפרלמנט לבצע שורה ארוכה של תיקונים לחוקים, שמעשית אין להם משמעות אם בריטניה מחוץ לאיחוד. ככל הנראה, נושא החקיקה מחדש הוא אחת הסיבות לכך שמיי החליטה על בחירות חדשות, שכן במבנה הפרלמנטרי הנוכחי, המתנגדים יכולים לעכב את החקיקה מחדש באופן שיקשה מאוד על בריטניה בכל תהליך הברקזיט וייצור הרבה מאוד אי-ודאות. אם מיי תזכה לרוב החזוי לה בסקרים, הדרך למימושו של "The Great Repeal Bill" תהיה הרבה יותר חלקה.

לסיכום, קשה להעריך מראש עד כמה בריטניה תיפגע מהיציאה מהאיחוד, אבל כבר כיום ברור כי היא אכן תיפגע, ולו בשל הפגיעה הצפויה במעמדה כאחד המרכזים הפיננסיים הגדולים והחשובים בעולם. העברת מטות של בנקים וחברות פיננסיות אחרות מלונדון לאירופה צפויה לגבות מחיר ולדרדר את תנאי הסחר של בריטניה מול אירופה. המשמעות: צמיחה אטית יותר, עם מטבע חלש יותר ואינפלציה מעט גבוהה יותר.

מעבר לכך, בריטניה לא תהווה יעד אטרקטיבי כבעבר להשקעות זרות, שכן היא כבר לא תהיה גשר שדרכו הון ומוצרים עוברים ליעדים שונים באירופה. הדרך ארוכה ומסובכת, והברקזיט כאן כדי להישאר אתנו עוד שנים רבות.

המניה המומלצת: ASOS

אחד הענפים הצומחים ביותר בעשור האחרון, ובעלי המשך פוטנציאל צמיחה גבוה גם בעתיד, הוא תחום ה-E-commerce, שתופס נתח גדל והולך מסל הקניות שלנו - ולמעשה, של יותר ויותר צרכנים מכל העולם.

פוטנציאל הצמיחה של התחום קיים מעצם חדירתו לשוק, כששיעורו עדיין קטן יחסית מתוך הצריכה העולמית הכללית. ואולם יש גורמים נוספים שצפויים להשפיע על קצב הצמיחה העתידי. עם אלה ניתן למנות את קצב הצמיחה בצריכה העולמית, הגידול בשימוש במכשירים חכמים במדינות מתפתחות, שיפורים טכנולוגיים שיובילו להסרת חסמי כניסה, ושיפור בחוויית המשתמש.

אחת המדינות החלוצות ומובילות המהפכה של העברת מסחר הרצפה לאוויר היא בריטניה, שלאט ובשקט כובשת את העולם בקליק. בבריטניה מספר רב של חברות הפועלות בתחום - ואחת מהן, המוכרת מאוד לישראלים, היא ASOS. אין כמעט אף ישראלי שלא נתקל, במקרה או שלא במקרה, בחבילות עם השם ASOS בסניף הדואר השכונתי או באחת מנקודות ההפצה הרבות. עבור ישראלים רבים ASOS היא סוג של אימפריה, אבל בהשוואה עולמית, מדובר בחברה בקנה-מידה בינוני, לכל היותר.

ההתפתחות של החברה בעשור האחרון הייתה דומה להתפתחות של סטארט-אפ: הכפלה של ההכנסות בשנים הראשונות והמשך גידול של עשרות אחוזים בשנים שאחרי. זה כמובן לא מפתיע, נוכח ההתפתחות המקבילה של האינטרנט ומכשירי הקצה, שתמכו גם בהתפתחות הרכישות האינטרנטיות. ההתנהלות הפיננסית של ASOS גם היא מאפיינת יותר חברות טכנולוגיה מאשר חברות ריטייל. לחברה אין חוב פיננסי, והיא אינה מחלקת דיבידנד לבעלי המניות.

הגידול האגרסיבי במכירות בעשור האחרון הוליד צורך בשיווק אגרסיבי, וברכישות אלה מייצרים כמובן שולי רווחיות תפעולית נמוכים יחסית (נמוך מ-5%) ותזרים מזומנים צנוע יחסית. גם בשנים הבאות אנו מעריכים שמאמצים אלה יימשכו, והחברה תמשיך לחדור לשווקים חדשים, לצד המשך הרחבת הפעילות שלה בשווקים חדשים. בטווח הארוך יותר, סביר להניח כי החברה תוכל להגדיל את שולי הרווחיות וגם את התזרים.

תחום ה-E-commerce צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הבאות בשיעורים חדים, בעיקר נוכח הנתח הקטן יחסית שמכירות אלה תופסות כיום בסל הקניות שלנו (בין 7% ל- 12% באזורים שונים בעולם). היציבות הפיננסית וההתרחבות הגלובלית של ASOS יובילו, להערכתנו, להמשך הצמיחה החדה במכירות, ובשנים המאוחרות יותר, לאחר התבססות המותג והנוכחות של החברה, צפויה להירשם גם עלייה בשולי הרווחיות.

■ הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.

 צמיחה ואינפלציה בבריטניה