מנהליה הבכירים של החברה לישראל, שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה עידן עופר בעקבות פיצול החברה, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה לישראל - כך עולה מהסדר פשרה המתגבש בימים אלה במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה נגד עופר ונושאי משרה בכירים בחברה לישראל, בטענה כי בעלי השליטה בחברה, עופר וחברת מילניום השקעות, העניקו שלא כדין לבכירים בראשות המנכ"ל ניר גלעד מענקים בסכום כולל של כ-55.6 מיליון שקל.
אתמול (ג') פנו הצדדים לבית המשפט בבקשה לדחות את כל מועדי הדיון שנקבעו בתיק, על-מנת לאפשר להם לסיים את המשא-ומתן בנוגע לפשרה ולהגישה לאישור בית המשפט, לאחר שלטענתם "קיימים סיכויים סבירים שהצדדים יגיעו להסדר".
טענה לניגוד עניינים
על-פי טיוטת ההסדר האחרונה שהחליפה ידיים, סכום ההחזר שייאלצו הבכירים להשיב לחברה לישראל עומד על כ-45 מיליון שקל. מנכ"ל החברה לישראל לשעבר, ניר גלעד, יחזיר לחברה סך של כ-25 מיליון שקל.
גלעד, שעזב את החברה לישראל בראשית 2015, הפך סמל לתשלומי-עתק שלהם זוכים מנהלים בכירים במגזר העסקי, לא תמיד עם קשר לתרומתם לחברה. עלות העסקתו משכה גלי ביקורת עזים. בשנת 2014 הוא זכה לתגמול בעלות של יותר מ-43 מיליון שקל, שכלל מענק של 31 מיליון שקל שקיבל מכיסו של בעל השליטה, עידן עופר, על חלקו בפיצול החברה לישראל - הבונוס אשר בגינו הוגשה התביעה הנגזרת נגדו ונגד נושאי משרה אחרים בחברה, ואשר הובילה לפשרה במסגרתה ישיב את רוב הסכום שקיבל.
אבישר פז, המנכ"ל הנוכחי של החברה לישראל, ששימש בזמנו כסמנכ"ל הכספים בחברה וקיבל בונוס של כ-11.7 מיליון שקל בגין הפיצול, ישיב לחברה לישראל על-פי הסדר הפשרה כ-9.5 מיליון שקל; מאיה אלשיך קפלן, שהייתה סמנכ"לית, יועצת משפטית ומזכירת החברה וקיבלה בונוס בסך של 7 מיליון שקל, תשיב סך של כ-5.6 מיליון שקל; וערן שריג, ששימש כסמנכ"ל לפיתוח עסקים ואסטרטגיה של החברה וקיבל בונוס של כ-5.8 מיליון שקל, ישיב לחברה סך של כ-4.7 מיליון שקל.
הסדר הפשרה, שהוגש לבית המשפט הכלכלי בתל-אביב, נחתם על רקע החלטת השופטת רות רונן מראשית החודש, אשר אישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגד עופר ובכירי החברה לישראל שקיבלו את הבונוסים.
המבקשת, יהודית דה לנגה, עורכת דין במקצועה ובעלת מניות מיעוט בחברה לישראל, ביקשה לחייב את עופר, חברת מילניום והמנהלים שזכו לבונוסים, להשיב לחברה סכום השווה לסכומי המענקים שקיבלו, בסך כולל של כ-55.6 מיליון שקל.
לטענתה, הבונוסים הוענקו בתנאי שהאחרונים ידאגו להשלמת מהלך הפיצול שלבעל השליטה היה בו עניין אישי. כתוצאה מכך, נטען, פעלו חברי ההנהלה בניגוד עניינים שלא אושר כדין במוסדות החברה.
"הדירקטוריון קובע מדיניות, לא הבעלים"
במסגרת פיצול החברה לישראל, בשלהי 2014 הועברו החזקותיה, למעט בחברות כיל ובזן, לחברה חדשה - קנון, המאוגדת בסינגפור. כאמור, בעקבות המהלך החליט בעל השליטה עידן עופר לשלם מענקים מיוחדים מכיסו לבכירי החברה, שהותנו בהשלמת המהלך.
עובדות אלה היוו את הבסיס להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה, נגד עופר והמנהלים, בטענה כי עופר הפר את האיזון של מדיניות התגמול של החברה כדי לקדם את מהלך החלוקה, שהיה לו בו עניין אישי. המענקים, נטען, שיבשו את ניקיון-הדעת של נושאי המשרה והפכו אותם למי שפועלים למען אינטרס זר.
מנגד טענו עופר ונושאי המשרה שקיבלו את הבונוסים כי מהלך הפיצול נועד להיטיב באופן מובהק עם החברה ועם כלל בעלי המניות בה, ולכן בעל השליטה בחברה ראה לנכון לתגמל את חברי הנהלת החברה בקשר עם השלמת המהלך.
השופטת רונן דחתה את טענותיהם של עופר והמנהלים ואישרה את ניהול התביעה הנגזרת נגדם בשם החברה. "משעה שמונה דירקטוריון לחברה, הדירקטוריון הוא המקבל את החלטות המדיניות בה - הוא ולא בעל השליטה. אחת מההחלטות הללו היא ההחלטה אודות מדיניות התגמול", ציינה השופטת רונן בהחלטתה.
עוד הוסיפה השופטת כי "אסור לבעל שליטה לשלם לנושא משרה בחברה תשלום שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול של החברה, שכן תשלום כזה מסכל את מדיניות התגמול ואת מערך התמריצים של נושאי המשרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
