אליה וקוץ בה: המדדים של MSCI גדולים עלינו

רוב המוחלט של המשקיעים בעולם, השם "MSCI" מזכיר את אחד משני מדדי הבנ'צמרק הגלובליים המוכרים: MSCI World ו-MSCI Emerging Markets. מה שפחות ידוע לגבי חברה זו, הנחשבת לגדולה בעולם מבחינת סכום הכסף שעוקב אחר המדדים שלה, היא העובדה שהייעוד המקורי של מדדי המניות של MSCI הוא בכלל לייצר אחידות בכללי ההשקעה מחוץ לארה"ב עבור משקיעים מוסדיים אמריקאים.

עובדה זו אינה עוצרת משקיעים ברחבי העולם מלעשות שימוש מסיבי במדדי MSCI כנכס מעקב מרכזי בתיקים שלהם, וכמובן, לעקוב אחר אותם מדדים באמצעות השקעה במוצרי מדד שונים: מתעודות וקרנות סל (ETF) ועד לאופציות וחוזים על מדדים אלו.

על-פי ההערכות של בלומברג ומורנינגסטאר, סכום כסף דמיוני (ומפלצתי) של 11 טריליון דולר, השייך למשקיעים ברחבי העולם, נצמד למדדי MSCI השונים. אצלנו, לפי נתוני ההשקעה של גופים מוסדיים בישראל בתוספת נתונים מקבילים של משקיעים פרטיים וחברות, מדדי MSCI מרכזים כ-50 מיליארד שקל מתוך תיק נכסי הציבור בישראל. אמנם סכום זה רחוק שנות אור מאותם טריליונים של דולרים העוקבים אחר MSCI בעולם, אך עדיין מדובר בשיעור מהותי ביחס לסך הנכסים הפיננסים שלנו.

מדדים אחידים לאמריקאים

כאמור, הרעיון המקורי שלשמו הוקמה מלכתחילה חברת המדדים חבוי בראשי התיבות של שמה: Morgan Stanly Capital International. בסוף שנות ה-60, נוסדה חברה בשם "Capital International", ששמה לה למטרה למדוד את הביצועים של שוקי מניות מחוץ לארה"ב, כולל יצירת מדד ייחוס לשוק המניות העולמי בדמות מדד MSCI World (עוקב רק אחר שוקי מניות של שווקים מפותחים), שהחל להתפרסם בשנת 1969.

ב-1986, בנק ההשקעות מורגן סטנלי החליט לרכוש את הזכויות על המדדים על מנת לייצר ללקוחותיו, בעיקר קרנות השקעה של גופים מוסדיים ותאגידיים גדולים, פתרון נוח לחשיפה לשווקים מעבר לגבולות אמריקה. כך נולד השם "MSCI", שבעשור האחרון עומד כחברה עצמאית בפני עצמה, לאחר שמורגן סטנלי ביצע ספין-אוף לפעילות והנפיק אותה בבורסת ניו-יורק בשלהי 2007.

למעשה, MSCI הציעה פתרון חדשני וייחודי עבור משקיעים אמריקאים רבים מחוץ לשוק הבית שלהם (ארה"ב): במקום לעשות שימוש במדדים המפורסמים על-ידי בורסות וגופים מקומיים בשוקי מניות שונים, למשל בווספה בברזיל וקוספי בקוריאה, MSCI בנתה מתודולוגיה אחידה לכלל המדדים שלה.

למשל, במקום להסתמך על ההגדרות של המדדים המובילים בכל מדינה בנוגע לשווי שוק וסחירות מינימליים, החזקות ציבור ועוד, חברת המדדים קבעה תנאי סף שתקפים לכל השווקים יחד. בכך משקיע אמריקאי שרצה לבחון איזה שוק זר "מעניין" יותר להשקעה עבורו, יכול היה לנתח את נתוני המדדים כראוי.

מדדי MSCI: אליה וקוץ בה

בנוסף, סטנדרטיזציה זו יצרה משהו שלא היה קיים בעולם לפני כן - מדדי מניות אזוריים. תנאי הסף האחידים אפשרו "לחבר" יחד מספר שווקים בעולם לכדי מדדים כדוגמת MSCI World ו-MSCI EAFE (המדד העולמי ללא ארה"ב וקנדה). הודות לכך, משקיעים יכלו להשקיע דרך מוצר אחד במגוון רחב של מדינות בעולם, ולא פחות מכך, למדוד בצורה נוחה את השקעותיהם הגלובליות.

דוגמה נוספת לתוצר חשוב של MSCI, היא מדד השווקים המתעוררים שלה, שהגיח לעולם שנה אחרי רכישת החברה על-ידי מורגן סטנלי. מדד זה נחשב לפורץ דרך היות שהוא שם על מפת ההשקעות העולמית שווקים שלפני כן קיבלו מעט מאוד תשומת לב.

למעשה, הצלחתו הרבה של מדד ה-EM למשוך השקעות של גופים אמריקאים ומערביים נוספים, הביא למצב אבסורדי שבו מניות של חברות ממדינה שזוכה למשקל גבוה במדד השווקים המתעוררים של MSCI, זוכות לזרימת כספים רבה יותר ביחס למניות של חברות במדינות קטנות במדד השווקים המפותחים.

השוק הישראלי היה "מקורבנות" השיטה. עד למאי 2010, הסיווג שלנו כשוק מתעורר אפשר לחברות המקומיות בבורסה ליהנות מביקוש מכובד בקרב משקיעים זרים, הודות למשקל סביר של ישראל במדד ה-EM (2.5%). אולם בעקבות "שדרוג" מעמדה של ישראל לשוק מפותח, משקל החברות הישראליות במדד החדש נקבע על שיעור זניח בגובה עשירית ממשקלן במדד השווקים המתעוררים טרם השינוי.

בנוסף, המעבר בין המדדים גרם לישראל להיות זנב לאריות במקום ראש לשועלים, רק שבניגוד למציאות, דווקא המעבר מסיווג של "שועל" ל"אריה" השליך לרעה, שכן משקיעים גלובליים איבדו עניין בחברות שמשקלן במדד העולמי מסתכם בשברירי אחוז בודדים.

למי זה מתאים?

הנקודה האחרונה ממחישה למעשה את הבעייתיות הרבה של מדדי MSCI כמדדי השקעה. אמנם הנתונים היבשים מלמדים כי 1,648 חברות נכללות במדד העולמי שלה, אולם המשקל של הרוב המוחלט של המניות הוא זניח לחלוטין. בזמן שאפל זוכה למשקל של 2.1%, גוגל ל-1.6% ומיקרוסופט ואמזון ליותר מאחוז, מאות רבות של מניות אחרות לא עוברות את רף הפרומיל (0.1%) במדד. עובדה זו הופכת את המספר העצום של הנציגות במדד לקישוט. בפועל, המשקיעים נהנים מחשיפה לקומץ של עשרות בודדות של חברות Large Cap.

בכלל, שיטת החישוב של המדד מביאה להעדפה ברורה של חברות מהשוק האמריקאי (כ-60% מהמדד), כאשר אם בוחנים את המדד העולמי המורחב - MSCI World All Countries (שכולל שווקים מפותחים ומתעוררים יחד), מגלים כי המדינות המתפתחות, אשר מהוות כשליש מהתוצר של הכלכלה העולמית, זוכות לנתח של פחות מ-12% בלבד במדד.

מכאן שהן מדד השווקים המפותחים של MSCI והן המדד העולמי המורחב, מהווים אולי מדד יחס טוב למדידת ביצועי השקעות, אולם כבסיס לכלי השקעה אינם מתאימים למרבית המשקיעים, בוודאי לנו בישראל. אפשר לבנות תיק מניות הרבה יותר מפוזר, שקוף וגם זול בעלויות, דרך חשיפה למדדים "רגילים" על שווקים נבחרים: S&P 500 בארה"ב, JPX/NIKKEI 400 ביפן, FTSE 100 בבריטניה, CAC בצרפת ודקס בגרמניה.

רק לסבר את האוזן, מדדים אלו מכסים חברות בעלות משקל של יותר מ-80% ממדד MSCI העולמי ויש עליהם מכשירי השקעה נזילים יותר ביחס לאלו על MSCI.

לסיכום, אין ספק כי מדדי MSCI הביאו לעולם את היכולת למדוד את הביצועים של שוק המניות העולמי ולהשוות בין שווקים נבחרים, אולם כפתרון השקעה גלובלי, יש להערכתי מוצרים הרבה יותר מתאימים למשקיע הישראלי.

 התפלגות מדד המניות העולמי של MSCI

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה

לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על-ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו