גם ברבעון הראשון של 2017 נמשכה הצמיחה החדה בתיק האשראי הצרכני של הבנקים. מנתוני הדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון הראשון עולה כי היקף ההלוואות הצרכניות שהעניקו חמשת הבנקים הגדולים צמח בשלושה חודשים ב-2.5 מיליארד שקל ל-140.4 מיליארד שקל. מדובר בצמיחה של 1.8% בתוך רבעון אחד בלבד. ב-12 החודשים האחרונים זינק היקף ההלוואות למשקי בית בקרוב ל-8 מיליארד שקל, המהווים צמיחה של קרוב ל-6%.
נזכיר כי אתמול התריעה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, במסיבת עיתונאים שערכה, מפני העלייה החדה בהיקף ההלוואות הצרכניות, וקראה לבנקים "לאזן את המטוטלת", ולפזר יותר את צמיחת התיק בין עסקים למשקי בית. "זאת, כדי שמשקי הבית לא ימונפו יותר מדי", לדבריה. מעניין יהיה לראות ברבעונים הקרובים האם הבנקים יפנימו את המסר וימתנו את הצמיחה, שכן בר התריעה כי אם קצבי הצמיחה המהירים יימשכו, "בנק ישראל לא יהסס ויתערב".
נכון לסוף הרבעון, ה"מטוטלת" עדיין בצד ההלוואות למשקי בית: בעוד סך תיק האשראי של הבנקים צמח בכ-0.6% ברבעון הראשון של השנה, ההלוואות למשקי בית צמחו ב-1.8%.
מזרחי טפחות "הוריד רגל מהגז"
מעניין לציין כי קצבי הצמיחה באשראי הצרכני אינם זהים בין הבנקים. מי שרשמו בשנה האחרונה עלייה חדה, הם מזרחי טפחות ודיסקונט , שצמחו בשיעור דו-ספרתי של כ-11% בממוצע לכל אחד.
עם זאת, נראה כי מזרחי טפחות "הוריד רגל מהגז" ברבעון הראשון, והגדיל את תיק ההלוואות הצרכניות בפחות מ-200 מיליון שקל, המהווים צמיחה של כ-1%. הבנק, בניהולו של אלדד פרשר, הציג לפני כמה חודשים תוכנית אסטרטגית, ולפיה הוא מתכוון למתן את צמיחת האשראי הקמעוני ולהתמקד בצמיחה במגזר העסקי.
לעומת זאת, דיסקונט, בניהולה של לילך אשר-טופילסקי, ממשיך להיות אגרסיבי במגזר זה, וצמח בתוך רבעון אחד בכ-3% בתיק ההלוואות הצרכניות ל-26.5 מיליארד שקל.
עוד נציין כי מי שחזר לפעילות בתחום ההלוואות הצרכניות ברבעון האחרון, הוא בנק לאומי, שבתוך רבעון אחד הגדיל את היקף התיק במיליארד שקל, המהווים צמיחה של 2.6%. בשנה האחרונה תיק ההלוואות הצרכניות של הבנק, בניהולה של רקפת רוסק-עמינח, כמעט ולא צמח, בעקבות סוגיות ההון שהיה על הבנק לפתור. כעת, כשהגיע ליעדי ההון, הוא חוזר לצמיחה גם בתחום זה.
לאומי עם התשואה הנמוכה על ההון
לעומת זאת בבנק הפועלים לא משתתפים בחגיגת ההלוואות. הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, הוא היחיד שלא צמח בתחום ההלוואות למשקי בית ברבעון הראשון של השנה, וגם בסיכום של 12 חודשים, הציג צמיחה מתונה של 2.3% בלבד. בסביבת הבנק מציינים כי הם סלקטיביים לגבי ההלוואות בכלל, ובפרט במגזר זה, ופינטו אמר לפני כחודשיים ל"גלובס" שהעלייה בהיקף ההפרשות להפסדי אשראי במגזר זה צריכה להדליק נורה אדומה.
הבנקים פתחו את שנת 2017 ברגל ימין. רווחי חמשת הבנקים הגדולים עמדו על 2.18 מיליארד שקל - עלייה של קרוב ל-25% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, יש לזכור כי ברבעון המקביל רשמו הבנקים הוצאות מס גבוהות בשל השינוי במס החברות, ששחקו את רווחיהן. אם מנטרלים הוצאות אלה, הרי שהרווח לפני מס גדל רק בכ-10% ל-3.57 מיליארד שקל.
התשואה הממוצעת על ההון עמדה על 8.94%, ובניגוד לשנים קודמות, הפעם השונות בין הבנקים בפרמטר זה הייתה נמוכה. את התשואה הגבוהה ביותר ממשיך לרשום מזרחי טפחות, שהוא היחיד שמציג תשואה דו-ספרתית, שעמדה ברבעון על 10.4%. אחריו נמצא בינלאומי , בניהולה של סמדר ברבר-צדיק, שרשם רבעון טוב, בין השאר, בעקבות רווחים ממימוש נכסי נדל"ן, ותשואתו הייתה בשיעור של 9.3%. את התשואה הנמוכה ביותר רשם בנק לאומי עם 8.1%, אבל גם היא נחשבת לתשואה טובה.
הצמיחה ברווחי הבנקים מושגת בזכות עלייה בהכנסות המימון, בלימת שחיקת ההכנסות מעמלות וריסון של הוצאות השכר, שלאורך השנים זחלו כלפי מעלה. הוצאות השכר הכוללות הסתכמו ברבעון ב-3.72 מיליארד שקל - עלייה של 2%, שנבעה בעיקר מהוצאות חד-פעמיות. הוצאות השכר השוטפות שמרו על יציבות, ואף רשמו ירידה בכמה מהבנקים.
אחרי תקופה של שחיקה בהכנסות מעמלות, הבנקים מצליחים לבלום אותה ואף לרשום גידול בהכנסות מסעיף זה, בקרוב ל-2% לעומת הרבעון המקביל, לרמה של 3.68 מיליארד שקל. הגידול נרשם בעיקר בסעיף ההכנסות מעמלות בכרטיסי אשראי, שעלו בכ-7%, ומעלייה במחזורי המסחר בבורסה, שהעלתה את ההכנסות מעמלות ניירות ערך. ההכנסות מעמלות העו"ש, שנשחקו בשנים האחרונות, נותרו ברבעון זה כמעט ללא שינוי.
רק דיסקונט לא חילק דיבידנד
מגמת העלייה בהפרשות להפסדי אשראי, שנרשמה ברבעון האחרון של 2016, נמשכת גם ברבעון הראשון של 2017. ההפרשות להפסדי אשראי של הבנקים הסתכמו ב-436 מיליון שקל, לעומת הכנסה שנרשמה בסעיף זה של 96 מיליון שקל (ההכנסה נרשמה בעקבות ריקברי של חוב בעייתי שהופרש). שיעור ההפרשה עדיין נחשב לנמוך, ומהווה 0.18% מתיק האשראי.
עיקר העלייה בהפסדי אשראי מגיעה מהמגזר הקמעוני. הגידול בהפרשות במגזר זה נובע הן בשל הגידול החד באשראי זה והן מרפורמות שבוצעו, שהפכו את תהליכי פשיטת הרגל לידידותיים יותר ללווים, והקשו על הבנקים בתהליכי הגבייה. לצד מגמה זו, נהנים עדיין הבנקים מריקברי באשראי העסקי (בעיקר ללווים גדולים), שמחפה חלקית על ההפרשות במגזר משקי הבית. עם זאת, בשורה התחתונה כל הבנקים רשמו ברבעון זה הפרשות להפסדי אשראי, ואצל אף בנק הריקברי לא גבר על ההפרשות.
עוד נציין כי ברבעון האחרון גדל משמעותית היקף הדיבידנד שחילקו הבנקים, והגיע ל-597 מיליון שקל. ברבעון זה לאומי חזר לחלק דיבידנד וחילק 20% מהרווח, וכמו כן, הפועלים ומזרחי טפחות העלו את שיעור הדיבידנד (הפועלים מ-30% ל-40%, ומזרחי טפחות מ-15% ל-30% מהרווח). הבנק היחיד שעדיין לא חזר לחלק דיבידנד, אף שקיבל אישור לכך מבנק ישראל, הוא דיסקונט - שמעדיף בינתיים למקד את ההון שלו כמנוע להמשך הצמיחה מאשר לחלקו כדיבידנד לבעלי המניות.
בנקים
בנקים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
