שנת פיצוץ הבועות

כמה אירועים ונתונים שפורסמו בשבוע שעבר יכולים לרמז על כך ששנת 2017 תיזכר כשנת פיצוץ הבועות. המשך עצירת מחירי הנדל"ן, יחד עם העלייה המטאורית בהיקף האשראי הצרכני בישראל וקנס של 350 מיליון דולר שישלם בנק BNP פאריבה בעקבות מניפולציות של סוחרי מט"ח, הם הרמזים הבולטים.

ראשית שוק הנדל"ן. צריך לערוך אבחנה בין שוק הנדל"ן להשקעות ובין השוק למגורים. העצירה אכן אמתית. אתה מרגיש זאת כמעט בכל מקום אולם צריך מאוד להיזהר. התקנות החדשות יחד עם העלייה בריבית המשכנתאות והאשראי בכלל קיררה את המשקיעים. למרות זאת הצעדים החשובים ביותר בנושא טרם יושמו והם השוואת בסיסי המס בין אפיקי ההשקעה השונים בשוקי ההון והנדל"ן והטלת קנסות על קבלנים ש"דוגרים" על קרקעות על מנת לייצר מחסור. קחו לדוגמה את יגאל דמרי שבלי בושה מחזיק, כך על פי דוחות החברה, קרקעות בשווי מיליארדים ועוד מעז לצאת בכותרת מפוצצת שכל מטרתה להפחיד את הקונים.

דמרי לא לבד וזו אינה הפעם הראשונה. ב 2009 להזכירכם כבר נעשה ניסיון לפוצץ את הבועה והמחירים ברוב אזורי הארץ נעצרו והחלו לרדת, אולם אז יצאו דמרי וחבריו בקמפיין הפחדה שצריך להילמד בבתי ספר לשיווק, הורידו את עם ישראל מהגדר וכל השאר היסטוריה. יש עוד הרבה מה לעשות וכחלון שנראה כי פועל בכיוון הנכון מבלי שביבי תוקע לו מקלות בגלגלים כפי שעשה ללפיד, יכול להצליח אם יהיה לו אומץ לנקוט בצעדים ההכרחיים. יש להמשיך לשחרר קרקעות ולאשר בנייה לגובה, אבל אסור לשכוח לדאוג לכך שהקבלנים יבנו וזה אפשר לעשות כנראה רק באמצעות קנסות משמעותיים על מי שרכש קרקע, קיבל אישורים אבל לא עובד.

שנית, העלייה המדאיגה בהיקף האשראי הצרכני מעידה יותר מכל על כישלון החתול לשמור על השמנת. בנק ישראל אומנם מתריע אי שם בעמוד 7,000 בדוח שלו אולם בפועל שוב ניתן להרים גבה ולשאול מה תפקידו של המפקח על הבנקים. כמו שהיה בשוק הנדל"ן, כך נראה גם עכשיו, שבנק ישראל קודם כל שומר על הבנקים במסווה של יציבות ורק אחר כך מגן על הציבור. חלילה איננו חפצים לראות בהתמוטטו של בנק, אבל דחילק - הגזמתם!

לאחר נפילת הטייקונים הסבו הבנקים, בצדק מבחינתם, את מאמצי השיווק שלהם לכיוון האזרח הפשוט. מבצעי אשראי לכל דיכפין ניפחו את הבועה הצרכנית לממדים מדאיגים ועוד לא נגענו בבועת האשראי לכלי רכב. לכולם נוח עם זה - בנק ישראל רגוע כי רוב הצרכנים כנראה ישלמו את החוב, הבנקים שמחים בחלקם ואת זה ראינו במאזנים שפורסמו, שר האוצר מאושר כי נתוני הצמיחה מלטפים ומשכרים והציבור כרגיל, מטומטם ולכן ימשיך לשלם. בואו נודה על האמת. רובנו "חיים מעל הפופיק" כמו שאבי ז"ל היה אומר ולא חושבים על המחר ואת זה הבנקים וחברות האשראי, שהגידול בהלוואות שם אף מדאיג יותר, כי הריבית שם נושקת לריבית שוק אפור, יודעים היטב ומנצלים עד תום.

ולבסוף בועת השקל שהתנפחה בשנתיים האחרונות לממדים מפלצתיים בחסות ההתמודדות הרופסת של בנק ישראל ואטימות האוצר. בשבוע שעבר נקנס בנק BNP פאריבה ב 350 מיליון דולר עקב מניפולציות במחירי מטבעות שביצעו סוחרים רבים, בעיקר בשווקים מתעוררים. בשווקים אלו קל הרבה יותר לבצע מניפולציות במיוחד בשעות הרבות בהן הנזילות נמוכה. אין שום צל של ספק שהמניפולציות מבוצעות באין מפריע גם בשקל. שום נתון - לא העודף בחשבון השוטף ולא עוצמת הכלכלה יכולים להסביר את הפעילות המוגברת בשעות הלילה, סופי השבוע ימי פקיעת האופציות. קיבלתם עוד הוכחה לכך בשבוע שעבר וזו גם ההוכחה שבנק ישראל מסרב בעקשנות להתמודד עם הבעיה האמתית למרות שהנתונים כה ברורים וכה זועקים. אי אפשר לגרום להתחזקות מתמשכת של מטבע תוך מניפולציות המתבצעות בשעות מסחר דלילות מבלי שיהיה תיאום בין בנקים וסוחרים. יש עשרות דוגמאות ובאופן תמוה בנק ישראל ממשיך לגלגל עיניים לשמים.

מתי תתפוצץ הבועה? לכל היותר מספר חודשים כשהצמיחה תתאפס עקב הירידה הצפויה ביצוא בעקבות התחזקות השקל או עקב התעוררות בנק ישראל והאוצר ומציאת הדרך, סוף סוף אפשר יהיה לומר, להתמודדות מול הבעיה האמתית.

■ יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.