חודשים ארוכים לאחר שחברת מלט הר טוב התלוננה במשרד הכלכלה והתעשייה על יבוא כמויות אדירות של מלט מטורקיה ומיוון, שנמכר בשוק הישראלי במחירי היצף ועלול להביא להתמוטטותה - החליט הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, לפתוח בחקירה: "המתלוננת הוכיחה באופן סביר כי היא מייצרת בישראל טובין הדומים לטובין המיובאים מבחינת חומרי הגלם, תהליכי הייצור, התכונות הפיזיות, צינורות השיווק, השימוש והתייחסות הצרכנים", קבע טל בהחלטתו.
טל קבע עוד כי תלונת מלט הר טוב "כללה מידע וראיות שניתן להשיגם במאמץ סביר אודות קיומם של יבוא בהיצף ונזק ממשי או הסתברות לנזק כזה - לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי בין היבוא בהיצף לנזק האמור כנדרש בחוק".
מתחרה לנשר
ב-2015 רכשה משפחת וייל את מלט הר טוב מנשר בכ-180 מיליון שקל, מתוקף הסדר שעשו רשות ההגבלים העסקיים ומשרדי האוצר והכלכלה והתעשייה עם נשר - בניסיון ליצור לה מתחרה בשוק הישראלי. במקביל, נשר גם הורידה מחירים בשיעור של כ-2%. מלבד נשר ומלט הר טוב, בשוק פועלים גם יבואני מלט: סימנט איי.אס מקבוצת מספנות ישראל, רביע נופי ולב ברון קומודיטיס.
אלא שבזמן שמלט הר טוב מנסה לבסס את עצמה כשחקנית בשוק המלט המקומי, שעדיין נשלט בידי המונופול נשר, החל לטענתה יבוא מסיבי של מלט מטורקיה ומיוון, שמקורו בענקיות בעלות שם עולמי כמו Lafarge הצרפתית ו-Sonmez Cimento מטורקיה. בתלונה שהגישה למשרד הכלכלה, מלט הר טוב טענה כי טון של מלט שנמכר בשוק היווני ב-94.3 דולר - נמכר בישראל במחיר של כ-80 דולר בלבד. טון של מלט המגיע לישראל מטורקיה, נמכר במחיר נמוך עוד יותר, של 69.8 דולר.
התלונה הראשונה שהגישה מלט הר טוב לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה - נדחתה: מלט הר טוב מחזיקה רק בכ-10% משוק המלט המקומי והממונה על היטלי הסחר התנה פתיחת חקירה על יבוא בהיצף בתלונות נוספות שייצגו לפחות 25% מהשוק.
לנשר לא היה דחוף להצטרף לתלונה של מלט הר טוב. עו"ד יעקב וינרוט, שהתראיין בינואר השנה ל"גלובס" בנושא זה, הצביע על האינטרס ההפוך של נשר, שהיא בעצמה החזיקה במניות במספנות ישראל, באמצעות סימנט איי.אס. כך, לפי מלט הר טוב, היא בין אלה שמייבאות מלט במחירי היצף.
במשך חודשים התקיים דין ודברים בין הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה לבין מלט הר טוב, עד שבאפריל האחרון נשר הביעה את תמיכתה בתלונה על יבוא בהיצף. בעקבות הודעת התמיכה של נשר, הגישה מלט הר טוב בשנית את התלונה, וביקשה לפתוח בחקירה. נתונים שמסרה הר טוב לממונה על ההיטלים, מצביעים על ירידה דרמטית בחלקן של היצרניות בשוק המלט הישראלי בעקבות היבוא: לפי נתונים אלה, נשר מחזיקה כיום ב-65% משוק המלט, לעומת 75% עד לאחרונה. מלט הר טוב ב-5.8% (מול 10%), מספנות ישראל 8.8%, לב ברון כמעט 8% ורביע נופי עם 3.8%. השאר, יבוא מירדן ויבוא בשקים.
ירידה של 38%
לפי נתוני הר טוב, הנתח שלה ב-2016 עמד על 9.3% וב-2017 ירד כאמור ב-38% ל-5.8% בלבד: "התרשמתי כי קיימים ממצאים המעידים על פגיעה ממשית בפעילות החברה באופן כללי, בנתח השוק שלה, ברווחיות ובמחירים באופן ספציפי", נכתב בהחלטת הממונה: "די בפגיעה לכאורה בפרמטרים מהותיים אלה כדי לבסס בשלב זה חשד לנזק ממשי המחייב בדיקה מעמיקה יותר שתתבצע במסגרת הליך חקירה".
"כחברה שהוקמה במטרה לעודד תחרות בשוק המלט, אנו מקדמים בברכה כל תחרות ובלבד שתיעשה בתנאים הוגנים", מסרה מלט הר טוב ל"גלובס" בעקבות ההחלטה לפתוח בחקירה: "במחירים הקיימים באגן הים התיכון בכלל ובמדינות נשואות התלונה, מלט הר טוב תחרותית לכל יבוא שהוא. החברה הגישה את התלונה נגד יבואני מלט מיוון ומטורקיה כדי לשמור על התחרות בשוק לאורך זמן.
"היצרן המרכזי שמציף כיום את שוק המלט הוא קונצרן המלט הגדול בעולם, לה פארג', שדפוס הפעילות השיטתי שלו היא פגיעה בתחרות והשתלטות על שווקים ומשום כך הוא נחקר ונקנס במהלך השנים בשל התנהלות זהה במדינות נוספות".
"נחזור לאותו מצב"
אלא שגורמים אחרים בשוק המלט מזהירים כי הטלת היטל היצף, בגובה של 126% לטון של מלט מיובא מטורקיה ומיוון, תהרוג את התחרות שנוצרה בשנתיים האחרונות בשוק: "שר התמ"ת לשעבר, אהוד אולמרט, הטיל ב-2003 היטל היצף על מלט שיובא לארץ מלה פארג'. בשנים שלאחר מכן מחיר המלט בישראל עלה ב-30%, וזאת בזמן שבשאר העולם המחיר ירד ב-5%. אם יוחלט שוב על היטל כזה, נחזור בדיוק לאותו מצב: היבואנים יפסיקו לייבא, היצרנים יעלו מחירים, והציבור ישלם ביוקר", הזהיר אחד הגורמים.
מסימנט איי.אס נמסר בתגובה על ההחלטה לפתוח בחקירה בחשד להיצף כי "בתוך שנה בלבד הביאה סימנט לשינוי דרמטי בתחום המלט ולהורדת מחירים בשיעור של 30%. ברור לכולם שהדיבורים על מחירי היצף נועדו לשמור על המונופול ולמנוע תחרות בתחום, שגם ועדות קודמות קבעו שהיא הכרחית. סימנט תמשיך לקדם בפועל את המדיניות של הורדת יוקר המחיה בתחום הנדל"ן בישראל".
500 טון מלט בשעה
ב-2016 הפכה מספנות ישראל, באמצעות סימנט איי.אס, להיות שחקנית בשוק המלט וכיום היא מייבאת באוניות מלט במשקל של יותר מ-12 אלף טון ומסוגלת לפרוק אותן בפחות מ-24 שעות.
הפריקה מאוניות אלה נעשית בנמל מספנות ישראל בחיפה, בקצב של כ-500 טון מלט בשעה, לעומת קצב פריקה רגיל של 150 טון מלט בשעה. הפריקה עצמה נעשית בשני צינורות שדרכם נשאב המלט מבטן האונייה, ללא מגע אדם. המלט המיובא מוזרם לשישה מכלי אחסון ייעודיים בגובה של 45 מטר, שהוקמו במרחק של עשרות בודדות של מטרים מקו המים ובעלי קיבולת של יותר מ-20 אלף טון.
ב-2016 ייבאה סימנט לישראל כ-350 אלף טון מלט וברבעון הראשון של השנה היא ייבאה עוד כ-250 אלף טון. היעד הוא לסיים את השנה עם יבוא מלט בהיקף של כ-750 אלף טון. כדי לעמוד בביקוש ולהגדיל את נתח השוק שלה, יש בכוונת סימנט להרחיב את יבוא המלט באמצעות אוניות הענק. כך, החברה הקימה בקרבת רציפי הפריקה גם מפעל אריזה אוטומטי המאפשר לארוז שקי מלט במשקלים של 25 ו-50 קילו, לפי צרכי הלקוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.