"החרדים הם אזרחים כמו כולם, וגם להם מגיע פתרון דיור"

לאחרונה הודיע משרד השיכון על הקמת עיר חדשה, כסיף, כפתרון דיור לציבור החרדי.

- מי צריך עוד עיר ליד ערד?

"מצוקת הדיור החרדי חמורה מאוד, והחרדים הם אזרחים כמו כולם, וגם להם מגיע פתרון", אומר דוד לפלר, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, "אם משרד השיכון איתר קבוצות שרוצות לעבור לשם זה בהחלט ראוי. היתרון במגזר החרדי שהם מגובשים ואם רב אומר שיביא 1,000 משפחות למקום, מסוים הוא באמת יביא, וזה דבר חיובי. גם בערד מספר החרדים עלה, ולכן כשאנחנו מתכננים אנחנו מביאים בחשבון דברים שמותאמים לחרדים, כמו מספר הקומות. מה שעולה על שמונה קומות למשל, לא מותאם לחרדים. בגדול, יש בערד עדיין איזון וחשוב לשמור עליו שלא יתערער".

- זה קשור גם לניסיונות לצמצם את שטחי המגזר הבדואי?

"בתקופה האחרונה אנו מדברים בשני כיוונים עם הבדואים: הסדרה ותכנון. במקום לחכות שהממשלה תגיע להסכמות עם הבדואים, שזה כנראה לא יקרה בקרוב, אנחנו פועלים להסדרה תכנונית, כך שעל כל דונם שיש בו יחידת דיור, ניתן יהיה להקים בהיתר 4-5 יחידות דיור. שנית, אנחנו מתכננים על אדמות מדינה היצע של 30 אלף יחידות דיור רק למגזר הבדואי בשנתיים הקרובות. נגיע למצב שלכל בדואי יהיה פיתרון דיור".

- יש המון הסכמי-גג, באילת, בקריית גת, באשדוד, באשקלון, בבאר-שבע. אתם לא חוששים שאתם מאשרים יותר מידי דירות בדרום הארץ?

"אנחנו הולכים עם ראשי ערים. הם אלה שמכירים הכי טוב את הביקושים. אני לא יודע להגיד אם כל פרויקט יגיע לשיווק, אבל אני סומך על ראשי ערים שכשהם רוצים לקדם תוכנית מסוימת, הם יודעים שיש לה ביקוש. אנחנו מאשרים, וגם אם לא יהיה לכל פרויקט ביקוש, הוא יישאר על המדף. רזרבה תכנונית זה תמיד טוב.

"הביקושים גדולים, וזה הרבה בזכות ההשקעה בתחבורה, שמאפשרת למי שקונה בית באופקים למשל להגיע במהירות יחסית למקום עבודה. מקום שהיה רחוק, כמו דימונה, נחשב היום להרבה יותר אטרקטיבי בזכות הרכבת. בנוסף, הופתעתי לגלות שישנם ביקושים אדירים להרחבות בקיבוצים ובמושבים סמוכים מאוד לעזה. וגם בערבה, למרות מצב החקלאות, על כל משק חקלאי שמתפנה יש 3-4 מועמדים. אנחנו פועלים לאפשר הרחבות ותעסוקות חדשות, יותר בתיירות פחות בחקלאות".

- לגור בנגב ולעבוד בתל-אביב?

"זה נכון במידה מסוימת, אבל לכן במקביל אנחנו מאשרים גם תוכניות לתעסוקה, כמו אזור תעסוקה גדול באופקים שאישרנו לאחרונה ומקדמים אישור תוכניות גדולות לתיירות באזור ים המלח ל-3,000 חדרי מלון חדשים. אבל עובדתית, אני מאמין שברגע שפתרונות הדיור באופקים יהיו על רמה, ותהיה מסה מסוימת של מגורים, זה מייצר תעסוקה. המשבר היום הוא משבר דיור. יחד עם הדיור תבוא התעסוקה".

- מה עם לחזק ערים קיימות במקום הרחבות בקיבוצים?

"אני מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר. ברור שבנייה צמודת קרקע אוכלת שטחים פתוחים, ולכן העדיפות היא להתחדשות עירונית ועיבוי ערים. הבעיה זה ערכי הקרקע. היחס הנדרש בין היחידות הקיימות להתחדשות הוא יחס של 8 או 9 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה. לכן היום המדינה מחפשת פתרונות מהסוג של קרקע משלימה. בבאר-שבע ובאשדוד יש התעוררות גדולה מאוד בהתחדשות עירונית, יזמים מגיעים בלי סוף לעיריית באר-שבע עם חתימות דיירים. עם זאת, יש גם ביקושים לבנייה צמודת קרקע ממי שמחפשים לגור במקומות כפריים ושלווים. גם זה ראוי וצריך לקבל התייחסות ראויה".