מי שנוסע בכביש מס' 4 וחולף באזור רעננה וכפר-סבא לא יכול שלא לראות את הבניין החדש של חברת SAP, שנראה כמו קופסה שקרועים בה חלונות ענק בצורה של בועות מרחפות. המבנה - שנראה כאילו נחת מהחלל - נמצא בקצה אזור התעסוקה של העיר, משקיף אל השדות והפרדסים הירוקים שבין בצרה-בני ציון לרעננה.
לכאורה עוד בניין היי-טק, אך מדובר באקספרימנט ראשון מסוגו בארץ, של חברה בינלאומית, שהפכה יזמית ותכננה לעצמה מבנה שנועד להיות סוג של בית לפועלי ההיי-טק. ביקור במקום מגלה שהתכנון הפרזנטטיבי, שנועד להרשים, מסתיר תפיסת עולם שדוגלת בקשר שבין קהילה ליצירתיות.
חברת SAP היא אחת מחברות התוכנה הגדולות באירופה. החברה מפתחת ומשווקת תוכנות ניהול ארגוני לארגונים בכל הגדלים ומכל המגזרים ויש לה מרכזי פיתוח (SAP Labs) בשמונה מדינות ברחבי העולם.
ערן רוזן, מנהל התפעול בתחום התשתיות של SAP באזור EMEA (אירופה, מזרח תיכון ואפריקה), מספר כי הקמת המבנה היא צעד אסטרטגי שתכליתו הקמת בית ל-840 עובדי החברה בארץ, הכולל את פעילות מרכז הפיתוח ואת שלוחת המכירות של חברת SAP בישראל. ועדת ההיגוי שהוקמה התלבטה בין שכירת נכס, לבין קניית מבנה קיים ולבין בנייה עצמית, והגיעה למסקנה שהיזמות מביאה איתה ערך נוסף לחברה.
רוזן, רואה חשבון במקצועו, משתמש במהלך הסיור די הרבה במונח Due Diligence (בדיקת נאותות), וכוונתו לרשימה די ארוכה של קריטריונים שהכתיבו את בחירת האתר, או את התכנון. כך למשל, חברי ועדת האיתור רצו שהאתר יהיה קרוב למגורי רוב העובדים, שתהיה אליו גישה בתחבורה ציבורית, שיהיו בסביבתו שירותים תומכים כדוגמת מסעדות ובנקים, ושתהיה לו ניראות. כמובן שנעשתה בדיקה כלכלית, שכללה בין היתר השוואה של גובה תשלום הארנונה.
אטריום שהוא מסננת
תכנון המבנה נעשה על ידי משרד ישר אדריכלים. הקונספט פשוט למדי, וכולל קופסה עם מעטפת כפולה של זכוכית ומנגנון הצללה. התריסים החומים נראים כאילו הם עשויים עץ, אבל עשויים מאלומיניום עם הדפס עץ. המבנה בגובה שש קומות ויש 3.5 קומות חניה תת קרקעיות, עם 449 מקומות חניה. סה"כ השטח הבנוי מעל הקרקע הוא 15,300 מ"ר. המבנה הפנימי נחלק לארבעה רבעים שווים, שמתוכם החלק הצפון מערבי (350 מ"ר) הוא אטריום. שאר החלקים מוקדשים לעבודה ולשירות. המבנה כולל גם חדר אוכל לעובדים. על פי התכנון, ממערב, מעבר לגן, תבנה החברה בעתיד מבנה נוסף.
רוזן אומר שהכוונה הייתה שכל מי שייכנס לאטריום יקבל הבנה מהירה על תיפקוד המבנה: "זה חלל מרכזי גבוה שמאחד את כולם. מיד אפשר לראות את מערכת התנועה ולא צריך לחפש לאן ללכת". האטריום הוא גם סוג של מסננת, כי העובדים עולים במעליות השקופות לחללי העבודה הפזורים בקומות למעלה, האורחים ישהו בפינות הישיבה בלובי, והשותפים לעבודה ייכנסו לקומפלקס חדרי ישיבות מיוחד שנמצא בקומת הקרקע. הקיר המזרחי נראה כמו גרסה מוגדלת ותלת מימדית של משחק טטריס.
האדריכל יוני גרוסוסר, ממשרד ישר אדריכלים, מספר שכאשר סאפ פנו אליהם בתחילה הם לא ממש ידעו מה הם רוצים, והדרישות היו אמורפיות. בבניין הקודם, לא הרחק משם, הם עבדו בחדרים מבודדים והמפגש התקיים רק בחדר האוכל. תהליך הלימוד המשותף הבהיר שהציפיה היא לייצר קהילה.
לדברי רוזן, תהליך התכנון כלל יצירת קבוצות היגוי שעבדו יחד עם קואצ'ר ועם אדריכל הפנים. בארבעה חודשי העבודה המשותפים הם עשו סיורים בפרוייקטים, השתתפו בסדנאות, בנו מודלים, והגדירו צרכים. בין היתר נבחנו סוגיות שנגעו למידת השיתוף המרחבי, הניידות והצבעוניות. בסופו של דבר הוחלט על גרסה מתקדמת של open space: החללים הקומתיים מחולקים, העבודה בצוותים של שמונה איש, ויש גמישות של עמדות העבודה. פרט לחדרי הישיבות אין דלתות.
לכל החללים הפתוחים יש מבט לשמונה אטריומים משניים, בגודל ממוצע של 100 מ"ר, שמאחדים בכל פעם שתי קומות ומסומנים באמצעות פתחים, אלה החלונות דמויי הבועה הנחשפים במבט על החזית. באטריומי המשנה נערכים המפגשים והם מהווים מעין סלון. האדריכל רם גולדברג מבהיר שמבחינה עיצובית הוחלט על כיוון רגוע: "יש כאן נינוחות שמשמעה הקטנת רעשים ויזואלית ומתן תחושה ביתית. זו לא במה של תיאטרון וגם לא מסעדה".
"ישראלים עושים רעש"
גולדברג, שמשרדו אחראי לאדריכלות הפנים, אומר שנוצרה כאן סיטואציה נדירה: "בדרך כלל אדריכלים מתכננים מבנה לארגון בלתי ידוע והם מקווים שיבואו קליינטים. מדובר בבניינים גנריים לחברות וירטואליות. ברגע שארגון הופך ליזם יש הזדמנות לתפור חליפה. כאן נעשה בניין קהילתי, שתומך בזה שכל החלקים של הארגון יתחברו. יש כאן הרבה רווחה, הרבה נדיבות שנועדה לעודד מפגשים. העבודה מתקיימת לא רק בשולחן, אלא בסביבה. זה מתרחב, וזה בדיוק ההבדל בין צימר למלון. מערכת חובקת שנותנת את כל הדברים, מרחב גדול שנותן סינרגיה".
ר', עובדת החברה, שביקשה להישאר בעילום שם, מעידה שהמעבר למבנה החדש היה מאתגר מאוד: "מצד אחד יש חללים נורא יפים, השולחנות זזים והכל נורא דינמי. מצד שני, פה זה לא גרמניה, שם הם נורא ממושמעים ועובדים בדממה. שיטת העבודה מחייבת קירבה לצוותים, נגישות ואדפטיביות לסביבה משתנה, אבל אין מה לעשות, הישראלים עושים המון רעש, יש קקופוניה. חילקו לנו אוזניות שאמורות לאטום מרעש, אבל נראה לי שנצטרך לשנות משהו בתרבות העבודה".
לאנשי סאפ חשוב להדגיש שהמבנה תוכנן על פי כללי התקינה הירוקה, גם בגלל סטנדרטים מחייבים של עיריית רעננה, ובעיקר בגלל שמדובר בחברה אירופאית, שיש בה מודעות רבה לענייני סביבה. למעט החזית הצפונית, החזיתות שקופות ומוצללות על ידי רפפות חיצוניות, כך שנכנס הרבה מאוד אור טבעי, אך אין קרינה ישירה. סנסורים מאפשרים כיבוי והדלקת נורות לפי צורך וכך גם ניהול והפעלה של מערכת מיזוג האוויר. במי הדלוחין (כיורים) נעשה שימוש לצרכי הדחת אסלות. בפיתוח הגן נעשה שימוש בצמחייה חסכונית במים ואפילו הוצבו בתי קינון לציפורים.
בכל הקשור להגעה לעבודה, המקום לא לגמרי עונה על סטנדרטים ירוקים, ורוב העובדים כנראה יגיעו במכונית הפרטית. קווי אוטובוס מגיעים לחניון מטרופולין שבאזור התעשייה ברעננה, ואין שבילי אופניים. עם זאת, בבניין יש חדר כושר. מי שמגיע באופניים (לא פשוט), לפחות יכול להתקלח.
בניין SAP החדש. סלון בכל קומה / צילום: עוזי פורת
בניין SAP החדש. סלון בכל קומה / צילום: עוזי פורת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
