המידע שחברות אוגרות על הלקוחות הוא יקר מפז. לא רק במטרה להטריד אותנו בפרסומים למייל או לסלולרי, אלא בכדי לנתר התנהגות צרכנית. מבחינת הצרכן המידע הזה יקר משום שדרכו אפשר לברר, במקרים של מחלוקות על חיובים שונים, האם החיוב נעשה בצדק או שלא.
מאגרי המידע כוללים פרטים אישיים, נתוני שימוש בשירותים, תיעוד שיחות, מסמכים חתומים וכדומה, ונשאלת השאלה האם לצרכן שאודותיו נאגר המידע יש זכות לגשת ולעיין במידע הזה? החוק קובע שכן, אלא שבמקרים רבים החברות המחזיקות במידע - לפחות כפי שעולה מהמקרה המתואר להלן - לא מתלהבות לשתף את המידע אותו אגרו עם הלקוח עליו נאגר המידע, זאת למרות שבסעיף 13 א בחוק הגנת הפרטיות נקבע כי "כל אדם זכאי לעיין, בעצמו או על-ידי בא-כוחו או אפוטרופוסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע".
בנטוויז'ן כנראה החוק לחוד והמציאות לחוד - כך עולה מסיפורו של י' שהבשיל להגשה של בקשה להכרה בתביעה כייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום ברחובות, בה נטען כי "יחסי הכוחות בין חברה גדולה ובין הלקוח הפרטי אינם שוויוניים, ולכן אין הצדקה לאפשר לחברות לנכס לעצמן את הבעלות הבלעדית על המידע שעניינו המבקש (הצרכן)... זכותו של אדם לקבל את המידע עליו היא מוחלטת... המידע לא שייך למשיבה (נטוויז'ן)" - כך נטען בבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד דוד שוורצבאום ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין.
וזה הסיפור: י' גילה כי מזה שנתיים שנטוויז'ן מחייבת אותו עבור שני קווים, למרות שלמעשה הוא עושה שימוש בקו אחד בלבד - וכך, במקום לשלם 50 שקל מדי חודש, הוא חויב ב-100 שקל. מכיוון שהוא לא זכר שביקש שני קווים, הוא פנה לנטוויז'ן בבקשה לקבל זיכוי רטרואקטיבית לתקופה של שנתיים במהלכה חויב עבור הקווים. באופן צפוי למדי הוא נענה בשלילה, בנימוק כי הוא זה שביקש את השירות. לפיכך, הוא ביקש לעיין במידע המצוי בידי נטוויז'ן אשר כולל תיעוד שיחות מכירה או הסכמים שנחתמו או מידע אחר אשר עשוי לסייע לו לבדוק האם אכן הוא ביקש קו שני - או שמא מדובר בטעות של נטוויז'ן, ולפיכך עליה להשיב לו את כספו ללא דיחוי.
בהתבסס על הקבוע בחוק הגנת הפרטיות, י' שיגר לחברה בחודש מארס האחרון מכתב, ובו הוא מבקש לקבל את המידע המצוי עליו במאגר המידע של נטוויז'ן. בקשתו זו נענתה בשלילה. החברה השיבה לפנייתו כי "מדובר בניסיון 'לדוג' במימי חברתנו", וכי החברה שלחה לו בעבר העתקי הסכמים וחשבוניות, והוסיפה כי הוא יכול לבקש מסמך או הקלטה ספציפית, ואין מניעה לשתף אותו בכך, אבל "לא הגיוני שהחברה תיאלץ לפרוס בפניו מידעים שנאגרו לאורך הזמן, אשר אין להם בהכרח כל קשר לטענתו הספציפית".
תשובה דומה י' קיבל גם בטלפון על-ידי נציגת נטוויז'ן (בשיחה מוקלטת), בה נאמר לו כי "אנחנו לא מעבירים ללקוחות"... "אני לא מחויבת להעביר לך את זה"... "זה מערכתית שלנו".
"התנהגותה של נטוויז'ן נוגדת גם את הנחיית רשם מאגרי המידע, שהבהיר כי החל בחודש ינואר השנה זכותו של אדם לעיין במידע שנאגר עליו בחברות, לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובת צ'אט, שיחות מצולמות בווידאו וכדומה", מנמק עו"ד שוורצבאום שהגיש את התביעה.
לדבריו, קבוצת התובעים כוללת את כל מי שהוא לקוח נטוויז'ן אשר מאגרי המידע שלה מכילים מידע בעניינו, "משום שישנה חשיבות מכרעת בהגנה על הלקוחות, כי יחסי הכוחות בין חברה גדולה לבין הלקוח הפרטי אינם שוויוניים, וכי הסתרת המידע מונעת מהלקוח להפנות את החברה לטעויות שבידיה, ומי שניזוק מטעויות מכך הם הלקוחות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.