חברת בזק החלה ליישם פתרונות טכנולוגיים המסוגלים לספק מהירויות הרבה יותר גבוהות מאשר ה-100 מגה ביט בשנייה שהיא מספקת היום. בזק לא חושפת את העובדה שהיא מקדמת את הפתרון היותר מתקדם המבוסס על טכנולוגיית ה-G.FAST ומצניעה זאת, משיקולים שלה שעליהם נרחיב בהמשך. אולם, בפועל מדובר במהלך שכבר חורג מהניסוי בטכנולוגיה שהיא עושה בשנה האחרונה.
בבזק נמנעים מלהכריז על ההשקעה בטכנולוגיית ה-G.FAST משיקולים רגולטוריים, ובמלים אחרות החברה מעוניינת לשמור את ההשקעה בתשתיות כקלף במשא ומתן שהיא מנהלת מול משרד התקשורת. המטרה שלה היא לעכב את ההשקעה בשדרוג התשתיות עד שלא תקבל מהמדינה הקלות שיאפשרו לה לפעול כקבוצת תקשורת אחת. לכן היא עושה שימוש מוגבל בטכנולוגיית ה-G.FAST בעיקר במקומות שבהם אין ברירה ושהפתרון הקיים לא עובד מספיק טוב.
מדובר על לקוחות שרוצים לשדרג מהירות לכיוון ה-100 מגה אך באזור שבו הם נמצאים, בזק אינה מסוגלת להרחיב עבורם את המהירות בפתרונות הקיימים. במקומות אלה, בזק מניחה את ה-G.FAST ומספקת קצב שמראש מוגבל ל-100 מגה, למרות שבפועל הטכנולוגיה מסוגלת לספק קצבים של מאות מגה ביט בשנייה.
נסביר כי הרשת של בזק עמוסה מאד והיא זקוקה לשדרוג שכאמור לא מתבצע, ולכן מה שקורה היום הוא שבזק מתגברת את הרשת שלה ומעבה אותה בפתרונות הקיימים (וקטורינג) הגם שדי ברור שפתרונות אלה עוזרים לשמר את הקיים ופחות דוחפים את המהירות קדימה.
בזק על פי תוכניותיה היא הייתה אמורה להיות כבר בשיאו של פרויקט השדרוג, אך היא מעכבת אותו ולא ברור בכלל מתי בעלי השליטה יתנו אור ירוק וישחררו את ההשקעה שהחברה כה זקוקה לה. מבחינת בזק ניתוח המצב הוא כזה שהיא את חלקה מילאה ברפורמה ועכשיו תורה של המדינה לתת את חלקה. וכל עוד זה לא קורה, ומתחרותיה פועלות על גבי הרשת שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, התמריץ היחידי שנותר לה להשקיע בשדרוג הרשת הוא הקלות בביטול ההפרדה המבנית החלה עליה. בבזק בחרו שלא להתייחס לנושא.