פייסבוק ואפל מובילות בבקשות לרישום פטנטים בישראל

בשנת 2016 הוגשו 6,425 בקשות לרישום פטנטים, רובם על-ידי מבקשים זרים (לא ישראלים). בדומה לשנת 2015, גם בשנת 2016 המשיכה פייסבוק להוביל את טבלת מבקשי הפטנטים בישראל עם 87 בקשות פטנט - כך עולה מנתוני הדוח השנתי של רשות הפטנטים לשנת 2016 המתפרסם היום (א') ומשקף את מצבו של שוק הקניין הרוחני בישראל, ביחס לרישום פטנטים בישראל, בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים (PCT), סימני מסחר ומדגמים (עיצובים).

הגם שישראל מוערכת בעולם כ"אומת סטארט-אפ", והמוח הישראלי נחשב ליצירתי במיוחד וככזה שאחראי על לא מעט המצאות פורצות דרך בהיסטוריה הבינלאומית, רובם הגורף של מבקשי הפטנטים בישראל הם, כאמור, זרים. לפי הדוח, נמשכה השנה מגמת העלייה בשיעור המבקשים הזרים המעוניינים להגן על זכויותיהם באמצעות רישום פטנט בישראל.

אחרי פייסבוק מככבים ברשימת מבקשי הפטנטים הזרים גם חברת הטכנולוגיה החקלאית דאו אגרו סיינס (עם 86 בקשות), יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס (69 בקשות) ויצרנית הציוד הצבאי רית'ון קומפני (57 בקשות). בעשירייה הפותחת ניתן למצוא גם את חברת פייזר, ממציאת הויאגרה.

עם זאת, על-פי הדוח, בשנת 2016 חל גידול קל גם במספר המבקשים הישראלים שהגישו בקשות לרישום פטנט. ברשות הפטנטים מייחסים עלייה זו לאפשרות להגשה אלקטרונית שניתנה לציבור בדצמבר 2015, המהווה הקלה משמעותית על הליכי הגשת בקשות וביצוע פניות על-ידי ציבור המבקשים.

זוהי הפעם הראשונה בה מציגה רשות הפטנטים כסוכנות ביצוע את כל נתוניה הכספיים הכוללים מידע מפורט אודות הוצאותיה והכנסותיה בשנה החולפת. זאת, במטרה לעורר דיון ציבורי מבוסס נתונים. כמו כן מוצגים לראשונה נתוני מגוון התעסוקה שברשות, הכולל פילוחים רבים אודות ההון האנושי שעומד מאחורי הנתונים המוצגים בדוח.

מקום 13 בעולם

הודות להצטרפות ישראל לאמנה לשיתוף-פעולה בענייני פטנטים PCT (Patent Cooperation Treaty) ב-1996, יכול מבקש ישראלי להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט בכל אחת מ-152 המדינות החברות באמנה (ניתן לבחור כמה מדינות שרוצים מתוך הרשימה). האמנה מאפשרת לבקש הגנת פטנט על המצאה, במקביל, בכל אחת ממספר רב של מדינות על-ידי הגשת בקשה "בינלאומית" אחת לפטנט, במקום הגשת מספר בקשות פטנט לאומיות או אזוריות נפרדות.

עם הגשת הבקשה הבינלאומית ניתנים למבקש 30 חודשים עד שהוא נדרש להגיש בקשה לאומית (רישום פטנט הוא טריטוריאלי) בכל אחת מהמדינות בהן הוא רוצה לרשום את המצאתו. הענקת הפטנטים נשארת תחת השליטה של משרדי הפטנטים הלאומיים או האזוריים במה שמכונה "השלב הלאומי", בו הבקשה נבחנת בהתאם לחוקי כל מדינה.

במהלך השנה החולפת הוגשו 1,429 בקשות בינלאומיות למחלקה על-ידי מבקשים בישראל. מדובר בעלייה של כ-7% בהשוואה לשנה שעברה. נתון זה ממקם את ישראל בשנת 2015 במקום ה-13 ברשימת 15 המשרדים המובילים בעולם בהגשות בקשות בינלאומיות, וזאת מתוך 152 המדינות החברות באמנה לשיתוף-פעולה בענייני פטנטים (PCT).

הנתונים מלמדים כי ישראל היא יעד משמעותי ומרכזי לרישום סימני מסחר בזירה הגלובלית. כ-75% מקרב המבקשים בישראל הם זרים, דבר המלמד על פעילותה הכלכלית הבינלאומית של ישראל.

תחום נוסף בו מככבים הזרים, הוא תחום סימני המסחר (אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים של אלה, המשמשים את היצרנים או מספקי השירותים כדי לסמן את סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על-ידי הצרכן). בשנת 2016 הוגשו 9,308 בקשות לרישום סימן מסחר, וניתנו 7,643 סימנים.

על-פי הדוח, החברות המובילות בהגשת סימני מסחר בישראל הן אפל, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פיליפ מוריס, אברקרומבי אנד פיצ', ויונדאי-איי.

זינוק בבקשות לרישום מדגמים

בתחום המדגמים (זכות קניינית, במסגרתה מוענקת הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי) נרשמה העלייה הגבוה ביותר בבקשות הרישום: בשנת 2016 הוגשו 1,866 בקשות למדגם - עלייה של כ-20% לעומת 2015, ונרשמו 1,388 מדגמים. מדובר במספר הבקשות הגדול ביותר לרישום מדגמים (עיצובים) מזה 10 שנים.

ברשות הפטנטים חוזים כי עם קידומו של חוק העיצובים החדש, שצפוי להתקבל בכנסת ב-2017, תירשם עלייה משמעותית נוספת בכמות הבקשות לרישום מדגם, ויותר מבקשים פרטיים יפעלו להגנה על זכויות הקניין הרוחני שלהם. 

בדירוג המבקשים הישראלים המובילים בהגשת בקשות למדגם מככבת במקום הראשון, זו השנה השנייה ברציפות, קליל תעשיות עם 117 בקשות. אחריה, בפער ניכר, נמצאת חברת נעלי נאות עם 43 בקשות.

על-פי הדוח, רשות הפטנטים ממשיכה במגמת התייעלות, וב-2016, בהמשך למגמה משנים קודמות, משך זמן הבחינה לרישום פטנט ירד באופן משמעותי, והוא עומד כיום על ממוצע של 3.5 חודשים.

רשות הפטנטים הישראלית און-ליין

בדוח השנתי של רשות הפטנטים נסקר גם מהלך חקיקתי שהושלם בדצמבר 2016 (תיקון תקנות המדגמים), בעקבותיו הפכה הרשות למקוונת לגמרי: כיום ניתן לבצע באופן מקוון את כל שלבי הגשת הבקשה לרשות וההתכתבות איתה במהלך בחינת הבקשה. בהיבט זה, עולה מהדוח, רשות הפטנטים הישראלית היא בין היחידות בעולם.

מי עומד מאחורי המקלדת בהתכתבות הזו? הדוח חושף כי בתום שנת 2016 מועסקים ברשות הפטנטים כ-200 עובדים, עיקרם הוא ציבור הבוחנים המקצועיים שבוחנים את הבקשות המוגשות. מרביתם מועסקים במסגרת מסלול קידום בוחנים ברשות הפטנטים (מיועד לאקדמאים בשירות המדינה). בקרב עובדי הרשות יש 59% נשים, כ-9% מהעובדים הם כיום בני מיעוטים שונים, וישנן מספר משרות המיועדות לאנשים בעלי מוגבלויות.

כיאה לדימוי (שאינו תמיד נכון) של הפרופיל האישיותי הנדרש ממי שבוחן פיתוחים שלרוב עומדים בחזית הטכנולוגיה - גיל העובדים ברשות צעיר יחסית, ועם הגידול בהון האנושי, הגיל הזה ירד: כיום 38% מעובדי הרשות הם בני 31-40; ו-30% הם בני 41-50. 

מי דן בהתנגדויות שמוגשות? המחלקה המשפטית ברשות הפטנטים כוללת את הרשם, את סגניתו ואת הפוסקת בקניין רוחני. להם יש שתי עוזרות משפטיות, מזכירות ושני מתמחים.

החלטות הרשם ניתנות לערעור בפני בית המשפט המחוזי, אך שיעור הערעורים על ההחלטות נמוך (14 ערעורים בשנת 2016; ו-12 ערעורים בכל אחת מהשנים 2014-2015), ואין מובהקות לגבי תוצאותיהם.