ביזיון: כך מתנהלות הוועדות הכי חשובות בתחום הנדל"ן היום

בשבוע שעבר פורסם הדוח השנתי של מינהל התכנון במשרד האוצר. על-פי הדוח, במינהל התכנון ממשיכים להציג נתונים גבוהים בכל מה שקשור לאישור תוכנית. בין היתר מעיד הדוח שבשנת 2016 הצליחו ועדות התכנון לאשר יותר תוכניות מבשנה הקודמת, 11% יותר, או קרוב ל-11 אלף יחידות דיור יותר לשם העניין.

הוועדה החדשה, הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור, או בשמה המקוצר הותמ"ל, אחראית לחלק לא מבוטל מהתוכניות שאושרו, ועל-פי הנתונים היבשים, גם משך זמן אישור התוכניות התקצר. כמה התקצר? אם בשנת 2012 משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עמד על 3 שנים ו-6 חודשים, ב-2016 מדובר רק בשנתיים ו-9 חודשים. עדיין הרבה זמן, אבל טוב יותר מהעבר, ונקווה שמגמת השיפור תמשיך, וזאת כמובן בלי לפגוע בטיב התכנון.

וכשמדברים על טיב התכנון, כלומר הקפדה על כל הפרטים, התחשבות בכל מקום ובצרכים שלו וגם בהתניות שונות שלא פעם נכנסות לתוכנית, אי-אפשר שלא לדבר על תופעה אחרת שעולה מאותו הדוח של מינהל התכנון.

לא פעם נשמעת ביקורת על פעילות הוועדות והתוכניות שהן מאשרות, והדבר נכון פי כמה וכמה בכל מה שקשור לותמ"ל. בין הטענות שעלו בעבר ועולות גם היום אפשר למצוא לא מעט רשויות מקומיות מודאגות שמלינות על אישור מהיר ללא התחשבות בבעיות תנועה, תשתיות ומצוקה במבני ציבור למשל. והיו גם מקרים בהם הוגשו עתירות לבית המשפט.

אבל את הביקורת אפשר להשמיע גם במסגרת הדיונים בוועדה, דיונים בהם לנציגי השלטון המקומי מקום קבוע מראש מתוקף היותם חלק מהרכב הוועדות, אם הארציות ואם המחוזיות. סביר היה לצפות שבכל מה שקשור לתכנון נציגי הרשויות המקומיות יגיעו לכל ישיבה וישיבה כדי לדאוג שקולם ישמע. אבל המציאות כפי שעולה מהדוח של מינהל התכנון מעידה על מצב קצת שונה.

הדוח כולל גם רשימה מפורטת של נציגים המרכיבים את הוועדות השונות, אם מצד משרדי הממשלה השונים ואם מצד הרשויות המקומיות, ושיעור ההשתתפות שלהם בישיבות השונות במהלך השנה. עיון בנתונים אלו מעלה תמונה לא מחמיאה לחלק מנציגי הרשויות המקומיות כמו גם לחלק ממשרדי הממשלה.

הנה כמה דוגמאות. נתחיל בוועדה שזוכה להכי הרבה אש מכיוון הרשויות המקומיות - הותמ"ל. על-פי הדוח, נציגי הרשויות המקומיות בותמ"ל, בהם מועצה אזורית אשכול, עיריית אילת, ועיריית עכו, הגיעו לפחות מ-40% מהדיונים שהתקיימו במהלך השנה. לא הרבה. וגם בגזרת משרדי הממשלה אפשר לראות שכנראה במשרד הפנים לא היה הרבה לתרום כי גם נציגיו הגיעו לפחות מ-40% מהישיבות.

מה עם הוועדה המחוזית במחוז תל-אביב למשל? בוועדה זו נציגים של 5 רשויות: תל-אביב, רמת-גן, הרצליה, חולון ובני-ברק. על-פי נתוני מינהל התכנון, נציגי 3 הרשויות הראשונות ברשימה הגיעו לפחות מ-40% מהדיונים במהלך 2016, נציג עיריית חולון הגיע לפחות מ-60% מהדיונים, ונציג בני-ברק היה המצטיין מכלל הרשויות האמורות כאשר שיעור ההשתתפות שלו על-פי הדוח עמד על בין 60% ל-80%. במקרה הזה, גם נציגי הממשלה לא הפגינו תוצאות מרשימות כשנציגי משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ומשרד הפנים נכחו רק בפחות מ-40% מהדיונים.

עוד דוגמא? גם בוועדה המחוזית במחוז מרכז שיעור ההשתתפות לא מרשים במיוחד. בוועדה נציגים מכפר סבא, נתניה, גבעת שמואל, שהם ונחל שורק. נציגי גבעת שמואל הגיעו לפחות מ-40% מהדיונים ונציגי כפר סבא ונתניה הופיעו לבין 40% ל-60% מהדיונים.

נזכיר שבוועדות הללו מצביעים, וכל נוכחות מהווה עוד קול שיכול להשפיע על ההחלטה כמו גם על נוסח התוכנית. אז אפשר להבין למה נוכחות של נציגי השלטון המקומי חשובה, במיוחד לאור טענות שנציגי העריות משמיעים כנגד הוועדות.

חשוב להגיד שלא פעם טוענים נציגי הרשויות כי הם מעדיפים לפעמים להחרים את הישיבות כאות מחאה. ולכן לא מגיעים לדיונים. אני חושב, שעצם ההשתתפות והיכולת להשפיע חשובה יותר. נקווה שהדוח הבא של מינהל התכנון על שנת 2017 יהיה טוב יותר ויעיד על מעורבות גדולה יותר גם של השלטון המקומי וגם של משרדי הממשלה.