העדפה פאסיבית

זה כבר זמן רב שאנו מרגישים שמשהו עקבי קורה ביחסי הכוחות. אותן כוחות היצע וביקוש המבוטאים במדדים עמוסי המניות המכונות "מניות צמיחה" מול המדדים העמוסים במניות המכונות "מניות ערך". למעשה, מדובר במאבק התמידי שבין שני סוגי ציבור משקיעים:

המשקיע הסולידי יותר, אשר מעדיף את המניות של החברות אשר כבר הוכיחו עצמן כלכלית לאורך זמן, המחזיקות בנתח שוק גדול בסקטור שלהן, המזוהות עם יתרון יחסי מוכר היטב, ואשר בהן קיים רצף של ניהול אמין, ומניב.

מולו, המשקיע המוכן לקחת סיכונים יותר גדולים, וזאת על בסיס התקווה שבחברות ה-"צמיחה" קיים נתיב גידול נרחב בהרבה. משקיעים אחרונים אלו מאמינים ביכולת של החברות החדשות יחסית להגדיר בצורה חדשנית את אותו יתרון יחסי בתוך סקטור הפעולה שלהן, ולכבוש על ידו נתח שוק חדש, ומתרחב. כמו כן, עקב הצמיחה המשוערת, יש גם הנחה שיהיה גידול ברווחיות, ועל ידי כך גידול משמעותי בתמורה למשקיעים: על ידי עלייה בערך המניה עצמה, או על ידי גידול בדיבידנד, או על ידי שניהם.

כדוגמה נוכל לומר ללא היסוס שבימינו אלו סקטור הטכנולוגיה עדיין מכיל כמות נכבדה יותר של מניות צמיחה מאשר מניות ערך, וזאת לעומת סקטורים כמו צריכה פרטית, שירותי אספקה (Utilities), חומרי גלם, תעשיה, תחבורה, וכו...

ביצועי היתר של מדדים כמו ה-נסד"ק מול ה-S&P, והדאו, קיימת הרבה זמן אבל היה חסר משהו ויזואלי מוחץ בעניין. והנה, קיבלנו אותו מבית חרושת המחקר של בנק אוף אמריקה:

 משה-שלום-מניות-30-05

לפנינו גרף מדהים בבהירות שהוא מעביר (אגב, מדובר ביחס המבוסס על מדדי MSCI העולמיים). מצד אחד, במונה, נמצא את מניות הצמיחה בארה"ב, ובצד המכנה, נמצא את המניות הנחשבות למניות הערך הטובות בעולם. והנה כמה דברים מעניינים:

- אחרי המכה של 2000, מניות הצמיחה לא התאוששו אלא רק אחרי הסערה של 2007-9.
- כאשר המדדים התייצבו באזורים הנמוכים של 2003, זיכרון המשקיעים מנע מהם לחזור ולתת לסוג זה של מניות עדנה מחודשת מיידית.
- השיקום קרה רק אחרי שכל הסקטורים, ובמיוחד הפיננסי, קיבל את מכת המוות שלהם בשערוריית ה-סאב-פריים.
- מאז התחתית של 2007, היחס שלפנינו "לא-הסתכל-אחורה". ברור הוא שמניות הצמיחה היוו מאז את המטרה העדיפה עבור מנהלי הכספים, למרות הצמחה הגלובלית הרשמית הנמוכה.
- למעשה, ככל שמדיניות הבנקים המרכזיים הגדילה את היקפי ההזרמה כך הודגשה עוד יותר ההעדפה הזו. זאת, עקב היכולת של מניות הצמיחה להניב תשואה טובה מול תשואת ה-0 שבמסלולים הסולידיים.

ומה קורה עכשיו ממש? אנו רואים שאחרי תקופה של היסוס והמתנה, אשר התרחשה בחלק העליון של הגרף, יש חידוש החיוב של מניות הצמיחה מול אלו של הערך. וזאת, למרות שהפדרל רזרב נכנס למסלול של ריביות גבוהות יותר.

וכאן נכנס האלמנט השני לציון, והוא שמעניין שכל זה נעשה על בסיס התמדה במדיניות השקעות יותר ויותר פאסיבית, דהיינו דרך מדדים, ופחות בצורה של בחירת מניות ספציפיות, דהיינו במדיניות של ניהול אקטיבי. הוכחה? הנה גרף מאותו בית מחקר:

 משה-שלום-מדיניות-30-05

כמה נקודות עיקריות:

השינוי במדיניות ההשקעה החל ממש באותה נקודת זמן שראינו את היחס הקודם חוזר לעלות, דהיינו אחרי משבר 2008.
ככל שהזמן עבר, והיחס בהעדפה לצמיחה מול ערך גדל, כך גם גדל ההפרש בין כמות הכספים המיועדים לפאסיבי מול האקטיבי.
בימים אלו, אנו בשיאים הן ביחס, והן בהעדפה של מדיניות ההשקעות.

ומה כל זה אומר? שהתמונות המוצגות כאן משקפות רוחב עובדתי עצום מימדים. המשקף, לדעתי, לא רק את וול-סטריט (אשר המחקר נעשה עליה) אלא מגמה גלובלית יותר, וניתן לסכם זאת כך:

הציבור מאמין פחות ופחות ביכולת מנהלי הכספים לתת לו תשואה עודפת על המדדים ולכן מכוון את כספו אליהם (דרך קרנות ותעודות סל) כאשר הוא מעדיף לקחת סיכונים לכיוון הצמיחה, ולא לתת את ממונו לחברות המבוססות יותר, והקמצניות הרבה יותר, באפשרויות התמורה.

בינתיים, הגלגל הזה הצליח למי שהיה עליו מאז המשבר הגדול של 2008. נשאלת השאלה אם הדלת תהיה מספיק גדולה, בנכסים הספקולטיביים יותר, כאשר יחל סוג של תיקון טכני מהותי של ממש.

משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים. ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב-financial blog of moshe shalom.

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.