הארנונה שישלמו תושבי ישראל בשנת 2018 צפויה להתייקר בשיעור של 2.18% ביחס לשנת 2017. מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר מאז שנת 2014. כך עולה מבדיקה שערך משרד עוה"ד כץ גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי.
בהתאם לחוק ההסדרים, מתעדכנים תעריפי הארנונה ברשויות המקומיות מדי שנה על פי נוסחה משולבת, הלוקחת בחשבון 50% מעליית מדד המחירים לצרכן ו-50% מעליית מדד השכר הציבורי. המדידה נעשית בין המדדים הידועים ב-20.5.2017 אל מול המדדים הידועים ב-20.5.2016. מהבדיקה עולה, כי למרות שמדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הזו בשיעור של 0.71% בלבד, הרי שבגלל העלייה החדה שחלה במדד השכר הציבורי (3.66%), תתייקר הארנונה בשיעור גבוה יחסית. לשם השוואה, התייקרות הארנונה בשנת 2017 עמדה על 1.77% ובשנת 2016 על 1.27% בלבד.
"שיעור ההעלאה שנקבע מחייב את כלל הרשויות במדינה, אך כל רשות רשאית לבקש להעלות או להפחית את הארנונה ביחס לשיעור העדכון", מסביר עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ: "מדי שנה נקבע בדין שיעור עדכון הארנונה לעומת השנה הקודמת. רשות מקומית רשאית להגיש בקשה לאישור חריג, כלומר להעלאה או הפחתה ביחס לשיעור שקבעו משרדי האוצר והפנים. בקשה זו צריכה לקבל אישור של שרי הפנים והאוצר".
כץ מסביר כי לבקשה כזו ישנם קריטריונים מיוחדים: למשל, הפחתה חריגה תאושר לרשות שמוגדרת כיציבה, שאין לה גירעון ושהיא מאוזנת בתקציב השוטף. לעומת זאת, לא תאושר הפחתה חריגה לרשות הנמצאת בתוכנית הבראה או התייעלות, למעט במקרים חריגים ביותר.
"על אותו משקל, בקשות להעלאה מעבר לתעריף הקבוע יאושרו רק בהסתמך על התחייבות הרשות המקומית להעלאת תעריפי הארנונה כפי שנקבעה בתוכנית הבראה, או התייעלות שאושרה על ידי משרד הפנים. שיעור ההעלאה המרבי לא יכול לעלות על 2.1%", מסביר כץ. "יש לציין, שאזרח לא יכול להשיג על שיעור ההעלאה אלא זו זכות ששמורה רק לרשות. על פי פקודת העיריות החלטת מועצת עיר בדבר הטלת ארנונה תתקבל לא יאוחר מ-1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה. לפני העברת הבקשה למשרד הפנים, נדרשת הרשות המקומית להודיע לכל נישום באופן אישי בדבר כוונתה להגיש בקשה מעין זו".
עדכוני הארנונה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.