הסכסוך החריף בין חברת שפיר לרכבת ישראל, שהגיע בתחילת 2016 לשיא בעקבות התמוטטות אחד מקטעי המנהרות בקו המהיר לירושלים, היה רק המבוא למחלוקת בממדי ענק: על פי דוח הרכבת לרבעון הראשון של השנה, שפיר דורשת מהרכבת תוספת תשלום של כ-2 מיליארד שקל על עבודתה בפרויקט, מעבר לתקציב הרגיל. בדוחות 2016 דיווחה הרכבת על דרישה של 1.04 מיליארד שקל שהוגשה במאי שנה שעברה, שגדלה בהמשך ל-1.26 מיליארד שקל, אך בדוח הרבעון הראשון מתברר שבחודשים האחרונים המשיך הסכום לצמוח.
משפיר נמסר כי "מדובר בבדיקת חשבון סופי, כמקובל בפרויקטים מעין אלו, עבור עבודות וכמויות שבוצעו והוצאו במהלך העבודות. בדיקת החשבון נבחנת בימים אלו על ידי הרכבת". ברכבת מקווים כי חברת הבקרה העוברת על החשבון תמצא שאין שום הצדקה לשלם אפילו שקל אחד נוסף, אלא שבמקרה כזה הדרישה תהפוך ככל הנראה לתביעה משפטית, שכדרכן של תביעות בתחום התשתיות תתברר בסבירות גבוהה במסגרת הליך בוררות.
שפיר, יחד עם שותפתה האיטלקית פיצרוטי, זכתה בעבודות בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל במסגרת קו הרכבת המהיר לירושלים. שתי החברות קיבלו אחריות להקמת מקטע הכולל מנהרות וגשרים בין שער הגיא לעמק הארזים הסמוך למבשרת ציון. המקטע מתחיל בשתי מנהרות מקבילות באורך 1.2 ק"מ בין שער הגיא לנחל יתלה, ממשיך בגשר כפול מעל הנחל באורך 144 מטר, ומשם נחפרו צמד מנהרות באורך 11.6 ק"מ, המסתיימות מעל עמק הארזים.
בשל צורכי תחזוקה ובטיחות בוצעו במנהרות שבאחריות שפיר ופיצרוטי 46 מנהרות שירות המקשרות בין המנהרות הראשיות. באוקטובר 2015 התרחשה קריסה באחת מהן, שבעקבותיה הגישה שפיר עתירה לבית המשפט למנות בורר שידון בטענותיה לתכנון לקוי של הפרויקט. שפיר טענה כי הרכבת התעלמה מאזהרות עבר שלה בנושא, תבעה לעצור את הפרויקט משיקולי בטיחות עד להסקת מסקנות, וטענה שתידרש תוספת תשלום של 50-100 מיליון שקל לתיקון הליקויים.
ברכבת הגיבו בחריפות, וטענו כי שפיר מציגה תמונה שקרית של הפרויקט ומנסה "לחלוב את הכיס הציבורי" בכ-300 מיליון שקל. מנכ"ל הרכבת לשעבר בועז צפריר, אמר אז בשיחה עם "גלובס" כי "מדובר בדפוס חוזר של שפיר ברבים מהפרויקטים של רכבת ישראל ובהרבה פרויקטים של מזמינים אחרים". ברכבת טענו כי מדובר בתקלה נקודתית, שעלות תיקונה מאות אלפי שקלים. בדיון על המחלוקת בית הצדדים באמצע ינואר 2016, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי העבודה בפרויקט תימשך למרות דרישת שפיר.
בכל הנוגע לעלויות התברר בדיעבד שטענות שפיר היו מדויקות יותר. צוות מומחים הולנדי ששכר בעקבות האירוע משרד התחבורה, מצא כשלים בתכנון הפרויקט ובביצועו. מסקנות הצוות היו כי כשלי התכנון גרמו לכך ש-33 מתוך 46 מנהרות השירות שנכרו לאורך המנהרה בין שער הגיא למבשרת ציון, חשופות להופעת סדקים, להתבקעות רצפות ואף לקריסה, בגלל בטון דק מדי. בעקבות עבודות הצוות העריכה הרכבת את עבודות התיקון ב-12-14 מיליון שקל, ועל פי טענת החברה בכך אכן הסתכמו התיקונים.
בדוח הרבעון הראשון שפירסמה היום הרכבת נכתב בעניין דרישת התשלום של שפיר כי "להערכת החברה דרישות הקבלן מופרזות, ובשלב זה בו הן נבדקות… לא ניתן להעריך את סכומי התשלום הנוספים, במידה וישולמו. מבלי לגרוע מהאמור לעיל יצוין, כי נכון למועד זה, אין בידי החברה אישורי תקציב מהמדינה, אם החברה תידרש לשלם את מלוא סכום הדרישות".
בסעיף אחר בדוח הרבעוני מציגה שפיר דרישות תשלום מקבלנים שאת סיכויי הצלחתן היא כן יכולה להעריך, בהיקף של 527 מיליון שקל. על פי הערכת החברה על בסיס ניסיונה, דרישות אלה - על סכומים שמעבר לתקציב המתוכנן - יסתיימו בתשלום בפועל של 94 מיליון שקל, כלומר כ-18%. אם כלל האצבע הזה יהיה תקף גם לדרישת שפיר, הרי שתקציב הקו המהיר לירושלים, העומד על 6.375 מיליארד שקל, יגדל ב-360 מיליון שקל ויעמוד על 6.735 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.