חברת אלוקס פארמצבטיקה, המפתחת תרופות למחלות גנטיות, הודיעה על כניסתה לתוך השלד הבורסאי Sevion וגיוס של לפחות 24 מיליון דולר (וככל הנראה עד כדי 30 מיליון דולר) לפעילותה. Sevion היא חברת שלד בשליטת יו"ר טבע לשעבר ומנכ"ל ויו"ר אופקו היום, ד"ר פיליפ פרוסט, אשר גם הוביל את הגיוס לחברה.
על פי ההסכם, אלוקס תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של Sevion , אשר בתורה תחליף את שמה לאלוקס. בעלי המניות הקיימים של אלוקס יקבלו 70% מהחבר ממוזגת והנהלת אלוקס קיימת תנהל את החברה הממוזגת. כיום סביון נסחרת בבורסה שמעבר לדלפק, אך היא מתכננת לרשום את מניות שלה לנאסד"ק.
"המיזוג עם סביון מעמיד את אלוקס בעמדה להיות החברה המובילה בתחום המחלות הנדירות, וכעת יהיה לה גם ההון המספיק כדי לקדם את צנרת התרופות שלה, המבוססות על מולקולות קטנות, ולהביאן לאירועים יוצרי ערך", אמרה ד"ר סילביה נוימן, מנכ"ל אלוקס (בעבר מייסדת ומנכ"ל משותף בחברת הביולוגיה החישובית פרדיקס). "אנחנו מתכננים להתחיל בכמה ניסויים קליניים במוצר מוביל שלנו RLX-02 , ולהגיע לאבני דרך קליניות משמעותיות כבר ב-2017 ו-2018, בעיקר בתוכניות בתחום הסיסטיק פיברוזיס וסיסטינוזיס". לדבריה, עד היום הוכיחה התרופה יעילות בניסויים בבעלי חיים בשתי מחלות אלו, וגם ב- DMD (ניוון שרירים מסוג דושן), תסמונת רט ו- MPS1 כולן תסמונות גנטיות".
"אני נלהב מרוחב היריעה של הטכנולוגיה של אלוקס", אמר פרוסט. "וכן מאיכות צנרת המוצרים, הנהלה והמוצר המוביל".
בעלי מניות המובילים של אלוקס הם קרן הון הסיכון פונטיפקס וגלעד שבתאי, א שר היה מהמשקיעים הבולטים בחברת Viber שנמכרה לפני כשלוש שנים ב-900 מיליון דולר. רן נוסבאום, שותף בקרן פונטיפקס, אמר ל"גלובס" כי: "אם יש חברה שיכולה להיות חברת ביוטק ישראלית עצמאית משמעותית, זו אלוקס. אנחנו ממזים אותה לשלד בבעלות פרוסט, כפי שעשינו עם פרוטליקס, אבל אלוקס יא הפרוטליקס הטובה עוד יותר. לעומת פרוטליקס, לאלוקס יש מוצרים חדשניים רק שלה, ולא מוצרים דומים לקיימים אבל משופרים מעט, כפי שפיתחה פרוטליקס בשלב הנפקתה".
אלוקס מאמינה שתוכל להשתמש בטכנולוגיה אחת, כדי לטפל במחלות רבות המאופיינות בפגם גנטי מולד. כרגע מתרכזת החברה בחמש מחלות, כמתואר לעיל.
הטכנולוגיה פותחה במעבדתו של פרופ' טימור באזוב מהטכניון. בראיון ל"גלובס" לרגל כניסת החברה לרשימת הסטארט אפים המבטיחים של "גלובס" ב2016, הסבירה נוימן: "אנחנו מטפלים במחלות שבהן מופיעה על גבי הגן של הילד החולה מוטציה שאומרת 'הפסק לתרגם אותי כאן', קוראים להן 'מוטציות פסק'. כתוצאה מכך, גנים שאמורים להיות מתורגמים לחלבונים, אינם מתורגמים היטב - החלבון נגמר מוקדם מדי, הוא קצר ולא פעיל. מי שאחראי על תרגום הגנים לחלבונים הוא הריבוזום. המולקולות שפיתח באזוב מתחברות לריבוזום ואומרת לו להתעלם ממוטציות פסק, ולהמשיך לתרגם את החלבון כאילו המוטציה לא קיימת".
אין בגוף גם הוראות "פסק" שאינן מוטציות אלא חיוניות לתרגום נכון של חלבונים?
נוימן: "אכן יש, אולם במקרה שהפסק רצוי, מתקיימים ביחד כמה קודי פסק ומנגנוני בקרה אחרים שמתגברים על פעילות המולקולה שלנו".
כ-3%-4% מהתינוקות נולדים עם מוטציה יחידה כלשהי הגורמת למחלה חמורה. כ-12% מהמוטציות הללו הן מוטציות פסק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
