"ישראל היא מעין סוג של מנטור למדינות אחרות"

הנוסעים על הטיסות ישראל לאוקראינה מחולקים לשניים. מצד אחד תיירים שטסים לחופשה או ביקור חפוז בקייב או בערים אחרות במדינה הקרה, ומצד שני אנשי עסקים ויזמים שמצאו באוקראינה בית חם לפיתוח ומינוף עסקיהם.

על הבניינים באזורי התעשייה השונים בקייב ובחרקוב, ניתן לזהות בקלות לוגואים של חברות כחול-לבן, שפתחו שם שלוחות או שהעבירו חלק מפעילותן לאותם מקומות.

כדי להבין עד כמה רווחת התופעה של ישראלים שעושים עסקים באוקראינה מספיק להסתכל על הנתון הבא: בכל רגע נתון, מעל 5,000 ישראלים פועלים בתעשייה האוקראינית, כאשר העיסוק המרכזי הוא תחום ההיי-טק, הטכנולוגיה והחדשנות.

"אין הכוונה שאלפי ישראלים עוברים להתגורר פיזית באוקראינה, אלא שהקשר התהדק ויחסי הגומלין מתבססים על אינטרסים הדדיים", מסביר אלכסיי שלימוב מנכ"ל חברת Eastern Peak.

עד כמה התופעה נפוצה? ישראלים שעובדים באוקראינה?

"הנהלת החברה שלנו יושבת בישראל, אבל עיקר הפיתוח נעשה באוקראינה. כמונו יש רבים אחרים שמצאו שם בית חם. הדבר נעשה בקונסטלציות מגוונות - מיזמים פרטיים שעובדים מישראל לאוקראינה, חברות ישראליות שפותחות שלוחות בקייב ומעבירות ברילוקיישן חלק מהעובדים ואפילו אנשים שטסים מידי שבוע".

"מתוך הניסיון הרב שצברנו, אנחנו היום גם מלווים עשרות חברות ישראליות בהרחבת צוותי הפיתוח שלהם לאוקראינה. ובכך למעשה מסייעים להם להתקדם ביעדי הפיתוח הרבה יותר מהר ולחסוך תקציב יקר".

מלבד העלויות הזולות יש ערכים נוסף לחיבור עם ישראל?

"יש לא מעט יתרונות, החל מהמנטאליות הדומה בין הישראלים לאוקראינים, תרבות עבודה זהה, וכמובן גם המרחק הגיאוגרפי הקצר תורם לעניין. מדובר על טיסה קצרה, ממש כמו נסיעה באוטובוס והיזמים יכולים להגיע מישראל לשם וחזרה. יתרה מכך- מבחינת הפרשי שעות זה נוח לשני הצדדים, אותה שעה, כך שאפשר להתנהל בצורה שוטפת ונוחה".

יש לא מעט דיבורים על בריחת מוחות- אתה לא חושב שהחיבור הזה יוצר מצב בו המוח הישראלי יוצא החוצה?

"ממש לא. הטק ניישן האוקראיני אמנם יכול להוות חרב פיפיות לישראל, אבל זה בחיים לא יקרה. משום שנותני השירותים באוקראינה, כמונו לדוגמא- הם רק חלק אחד בפאזל הכ"כ מסובך הזה שנקרא סטארט-אפ או חברת טכנולוגיה. הצורך של חברות ישראליות להוציא חלק מהמטלות השוטפות החברה למיקור חוץ הוא ברור, ולכן אין סכנה של בריחת מוחות, אלא גורם שמסייע להשלים את המשימות".

"צריכים לזכור, ישראל שהפכה למובילת תחום החדשנות, כבר מזמן החלה לייצא את הידע שלה בבניית תעשיות מתקדמות בעולם. לכן - אם מסתכלים על העניין ברמת המאקרו פשוט מגיעים להבנה שישראל היא מעין סוג של מנטור למדינות אחרות".

אם התופעה נשמעת לכם מוכרת, אתם לא לבד. בעבר הלא רחוק, וגם היום חברות ישראליות משתפות פעולה עם התעשייה ההודית.

"מבחינה כלכלית היה משתלם להעביר לשם חלק מהפיתוחים ופשוט להיעזר בכוח האדם הזול בהודו. יתרה מכך, המוח הישראלי, זה שכל הזמן מדברים עליו, הוא של היזם והממציא, והוא לא עובר מישראל לשום מקום. מה שכן יוצא מישראל זה החלק התפעולי החלק של הפיתוח שנחשב יחסית לשולי בפאזל הזה שנקרא סטארט-אפ. כשזה יוצא ונעזר בכוחות מחוץ לגבולות ישראל, הוא למעשה מאפשר לחברה להתקדם מהר, ולהתחרות יותר טוב מול המתחרות בעולם", הוא אומר.

אתה לא חושב שזה פוגע בתעשייה בצורה מסוימת?

"ממש לא. אני אפילו אגיד יותר מזה. זה לא שאנחנו פוגעים, אנחנו משפרים את הכלכלה הישראלית. גם המספרים מתחילים להראות שזה שחברות ישראליות פותחות שלוחות באוקראינה, הפך אותם ליותר תחרותיות. ולכן, אנחנו משפרים את הכלכלה הישראלית. אגב- גם לאוקראינים העניין משתלם כלכלית".

המעבר של ישראלים מהודו לאירופה משפיע על הכלכלה המקומית?

"ברור שכל התעשיינים תורמים לכלכלה המקומית, גם ברמת ההכנסה, ופיתוח של כל האקו סיסטם, אבל זה גם עניין תדמיתי. זה שחברות וישראלים שנחשבים לשם דבר בעולמות התוכן הללו מעדיפים את אוקראינה, זה אומר הכל. ובקיצור כולם נהנים מהמצב".