הפארק האקולוגי בחדרה: גנריות ממארת והיעדר קונטקסט

השבוע התקיים טקס הפתיחה של ה"אקופארק", הגן העירוני הגדול של חדרה, שממוקם בין שכונות מזרח העיר חדרה, ברנדייס וניסן, לבין שכונת בית אליעזר. הציפיות מהפארק גבוהות: באתר החברה הכלכלית של חדרה הוא מוגדר כ"פארק אקולוגי מרהיב וייחודי במינו", ובאתר העירייה הוא מוגדר כ"פארק הראשון". ביקור במקום מעורר בעיקר תהיות על הכיוון שאליו מתפתחת העיר חדרה ועל הקלות הבלתי נסבלת שבה משתמשים במונח "אקולוגי".

עד לפני קצת יותר מעשר שנים היה אתר שכונות הפארק הקצה של חדרה, והיו בו פרדסים בבעלות צאצאי משפחת רוטמן, ממקימי העיר. באמצע שנות ה-90 התחיל תהליך שינוי ייעוד הקרקע ובשנת 2004 אושרה תוכנית חד/ 1200, שמתפרסת על שטח של 1,800 דונם וכוללת בינוי של 7,500 יח"ד. מבחינה אורבנית המשמעות של התוכנית אדירה, משום שהיא מחברת את מה שהיה המושבה חדרה, עם השכונות המזרחיות והצפוניות, שהיו יישובים עצמאיים, ולכן נותרו מנותקות.

לגודל יש ערך

התוכנית, שהוכנה על ידי משרדי האדריכלים פינצ'י-רווה, מן-שנער וגיורא גור, מציעה הקמה של שלוש שכונות גדולות בין שכונות מרכז העיר לבין שכונות בית אליעזר ונוה אליעזר ודניה ממזרח.

בשלב זה, החלה הקמתה של השכונה הצפונית, בין הרחובות חטיבת הנח"ל ומשמר הגבול. השכונה מפורקת למתחמי פיתוח שלהם אחראיות חברות שונות, וכוללת קוטג'ים דו משפחתיים, בניה רוויה של 5-7 קומות ומגדלים בני 18 קומות. השכונה התפרסמה לפני כמה שנים כשבמתחם שהקימה גינדי השקעות התמוטטו מרפסות מיד אחרי קבלת טופס האיכלוס.

מהנדס העיר חדרה, נועם גרייף, גאה מאוד בפארק החדש, ורואה בו "מצרך" חדש שלא היה קודם בעיר: "יש המון פינות ירוקות, אבל אין פארק בדומיננטיות כזו וזו הבשורה. הפארק נמצא בשולי הטבור של העיר והוא אינו פארק רובעי, אלא מרחבי, לכלל תושבי העיר. מדובר בשטח אדיר. כמובן שהוא יהיה פנטסטי לדיירי השכונה, כי הוא גינה ירוקה ומושקעת שנצפית מכל מרפסת, אך הוא אמור לתת מענה לאלפי תושבי העיר".

לגרייף חשוב להדגיש שהפארק ממוקם ב"צנטרום של הפריים לוקיישן", שיש קשר ישיר בין השכונה החדשה לפארק, באמצעות אצבעות ירוקות, ושבשולי הפארק ימוקמו היכל רב תכליתי, בית ספר, גני ילדים ומעונות יום. גרייף מדגיש שמדובר ב"פארק מודרני" ושיש מצלמות אבטחה וחיבור ל-wi fi.

ה"אקופארק" תוכנן ע"י משרד אדריכלות הנוף הוותיק של גדעון שריג, שמנוהל בימים אלה בשיתוף של שריג ולב וקסמן. בין היתר, המשרד היה אחראי לתכנון גינת דובנוב בת"א, שיקום שדרות רוטשילד, פרויקט ראש ציפור בפארק הירקון, התחדשות גן אברהם בר"ג, ועוד. לב וקסמן מסביר שהשכונה, שתוכננה לפני כ-20 שנה ובנייתה ממומשת רק בשנים האחרונות, עוצבה כך שבהיקף הפארק יש בנייה רוויה ובטבעת היותר רחוקה, בנייה צמודת קרקע. הפארק תוכנן כפארק רובעי (ולא עירוני) וגודלו נקבע על פי מספר האנשים שהיה צפוי בשכונה, בהתאם להנחיות מסמך "התדריך להקצאת קרקע לצרכי ציבור". הוא סבור שלגודל יש ערך: "החוויה של מרחב בגדלים שונים, באפיונים שונים, זה ערך. מבחינה נפשית, אנחנו זקוקים לחללים שונים, בקנה מידה שונה. זה שהאקופארק גדול נותן חוויה חזותית ואמפירית. לכן גם לא פירקנו את השטח לגורמים. שמרנו על התחושה של הגודל".

עיריית חדרה מתהדרת בכך שהפארק "אקולוגי", אך אפילו וקסמן מכיר בכך שלמעשה, מדובר במאפיינים תכנוניים שהפכו בשנים האחרונות לכמעט סטנדרט: השהיית מי נגר (ניקוז מי הגשם לאזור שקוע, כדי שיחלחלו לשכבת מי התהום), שימוש בחומרים ובמוצרים עם תקינה ירוקה, ובריכת נוי שבה סינון המים נעשה באמצעות מסננים וצמחים.

בעיניו של וקסמן, ייחודו של הגן החדש הוא דווקא בנסיון לייצר "קיימות תרבותית": "הגענו למקום שבו נמחקו הפרדסים, ולכן כשבאנו להקים פה מרחב פתוח חדש ניסינו לשמר כמה ערכים שקשורים למקום. למשל, נטיעת 400 עצי הדר, מורפולוגיה של גבעות, יצירת גוף מים שיש לו איכויות של בריכת חורף (ביצה) ושימור של בית באר ישן. אף שמתקני המשחק מיובאים מגרמניה ופינלנד, ניסינו לשמור על זיקה למקום".

שכונה פריפריאלית חסרת זהות

הביקור בשכונת הפארק אינו מעודד. אי אפשר שלא להתרשם שמדובר בעוד שכונה פריפריאלית שנועדה לייצר עוד ועוד דירות, ומהר. השכונה חסרת זהות, אין לה קשר אורגני עם מרכז העיר, היא מנותקת ממקומות התעסוקה והבילוי, ההגעה אליה כרוכה בנסיעה ברכב, לא נעים לשוטט ברחובות וההתמצאות בה קשה. גם האדריכלות של המבנים היא חזרתית וסתמית למדי.

אדריכל הנוף לב וקסמן אומר ש"אי אפשר להטיל את ניו יורק על ת"א, וגם לא את ת"א על חדרה", ובכל זאת, לאור הצהרת התב"ע על "עיצוב שכונה יוקרתית ואיכותית", והפרסומים הרבים שמוכרים איכות חיים "בוטיקית", אפשר היה לצפות לקצת יותר. בהקשר הזה, צריך להודות שהפארק, מה שהיה אמור להיות האליבי של השכונה, נראה, לפחות בשלב זה, רגיל למדי ותואם להפליא את הגנריות הממארת והיעדר הקונטקסט: מגרש חניה ענק, דשא ודשא ודשא, עצים צעירים וקצת מתקני משחקים. אבל יש בריכה אקולוגית.