"הולכי הרגל ורוכבי האופנים בת"א נדחקים להילחם על המרחב"

ביום שני האחרון התכנסו כמה עשרות פעילים לרכיבת אופניים משותפת באזור היכל התרבות והבימה בתל-אביב. האמתלה לאירוע היא יוזמה חדשה של העירייה שמשתפת פעולה עם המשטרה בהטלת קנסות על רוכבי אופניים שמבקשים לחצות את כיכר התרבות בדרכם משביל האופניים בשדרות רוטשילד לשביל האופניים בשדרות ח"ן.

על פניו מדובר בסוגיה לוקאלית וקטנה, אך מסתבר שבעיר תל-אביב-יפו, המתהדרת ב-120 ק"מ של שבילי אופניים, יש הרבה מאוד בעיות עם הנתיבים שכבר הוקמו, שאין ביניהם קישוריות, שהם מסוכנים למי שמשתמש בהם ושחלקם כלל אינם עבירים. הדיון בנושא רלוונטי עתה משום שערי ישראל, המקדמות תוכניות מתאר הכוללות רשתות שבילי אופניים, נושאות עיניהן לתל-אביב כאל מודל שיש לחקותו.

דרור רשף, מתכנת מחשבים ואקטיביסט שהוא בין מארגני המחאה ביום שני, מאמין בכל לבו שיש מחיר כבד ל"קדושת הנסיעה ברכב פרטי": "לפי החישוב שלנו בעמותה לכלכלה בת קיימא, בכל שנה מתים כתוצאה משימוש במכוניות 370 איש, עוד 1,500 מתים מזיהום אוויר ועוד 1,900 ממחסור בפעילות גופנית".

רשף טוען שהרשויות מסרבות להקל על רוכבי האופניים ואינן טורחות לאסוף מידע על קשיים או חסמים שיאפשרו תנועה בכל רחבי העיר, "אין שבילים, והמסר שלא נאמר בקול הוא לרכב על המדרכה".

- על מה בעצם אתם מוחים?

"המחאה היא על זה שהולכי הרגל ורוכבי האופנים, שהם סוג של קבצנים, נדחקים להילחם אחד בשני על המרחב המצומצם שניתן להם".

נעמה ורטנבורג, מיוזמי מחאת הרוכבים, מספרת שלפני כשנה היה רצף של אירועים שעוררו כמה אנשים להתחיל לפעול בעניין איכות הרכיבה באופניים בעיר. זה קשור בין היתר ליוזמת עיריית תל-אביב לקנוס ב-250 שקל רוכבי אופניים שרכבו על המדרכה ולא בשביל האופניים. ורטנבורג אומרת שנסיונות לשתף פעולה עם העירייה לא צלחו, ולכן היא וחבריה החליטו לייצר פלטפורמה אינטרנטית של מפת מפגעים שמאפשרת למי שמעוניין לסמן בעיות, או מחסומים, בשבילי האופניים הקיימים.

בין התלונות שעלו ניתן לציין היעדר שביל בגשר ההגנה, אתר בנייה שחוסם את שביל האופניים ברחוב צ'לנוב וחנית כלי רכב על השביל ברחוב יהודה הימית ביפו.

חגית אוריין, פעילה חברתית ומקימת עמותת "מחזירים את המדרכות להולכי הרגל", משועשעת מהצהרות העירייה על שבילי האופניים שהקימה. לדבריה, מדרכות העיר הפכו למסלולי רכיבה לאופניים. "אם לא יהיו תשתיות, אופניים ימשיכו לנסוע על מדרכות. כשיש מסה אדירה של רוכבים על מדרכות, אי אפשר ללכת, הם טסים".

יש לה ביקורת רבה על שבילי האופניים שכבר הוקמו. היא נותנת כדוגמה את שביל האופניים שעל טיילת החוף, שנמצא בקרבת המסעדות של חוף פרישמן: "השביל צמוד לכיסאות היושבים ולכניסה למסעדות וכל מי שנכנס למסעדה נמצא בסכנה שרוכב אופניים יגלח אותו". אוריין אומרת כי בעיניה, הפתרון הוא לא תוספת שבילי אופניים שמפוזרים ספורדית בשולי העיר, אלא ברחובות הראשיים.

יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים", מקדם כבר הרבה שנים את נושא הרכיבה באופניים. חשוב לו להדגיש שמבחינתו, המדד להצלחה הוא לא כמות שבילי האופניים, או אורך המסלולים המצטבר, אלא מספר הרוכבים ותחושת הביטחון. למשל, שההורים, לא יחששו לשלוח את ילדיהם באופניים לבית הספר. אביזוהר מודה כי בתל-אביב של 2017 יש הרבה אתגרים.

כיכר הבימה היא בעיניו מקרה של כשל תכנוני: "זה לא עובד שם. אין שבילי אופניים, הכיכר קרחת מעצים ובוהקת משמש ומרוב סינוור אי אפשר להבין איפה השביל בהיקף, הכבישים מסוכנים ובנוסף לכל, עוד קונסים".

ברור לו שהולכי הרגל לא רוצים את הרוכבים על המדרכות והנהגים, לא רוצים את הרוכבים על הכביש. בעיניו, הפתרון של מיתון תנועה ברחובות הקטנים, כך שרוכבים יוכלו לרכב על הכביש, יחד עם המכוניות, הוא מוצלח ביותר: "הגבלת המהירות לא מתבטאת רק בהצבת תמרור מתאים. עיצוב הדרך צריך להפוך את מגבלת המהירות לדבר שנעשה באכיפה עצמית. מהנדסי תנועה בעולם יודעים לתכנן דרכים שיאפשרו נסיעת רכבים במהירות גבוהות. המהנדסים ההולנדים מתכננים גם רחובות המאפשרים נסיעה במהירות ממותנת (30 קמ"ש ואף פחות)".

פיילוט לקישוריות

שרונה הרשקו, ראש מנהל בינוי ותשתיות בעיריית תל-אביב-יפו, אומרת שהעיריה מודעת למקצת הבעיות ושהיעד הנוכחי שהציבה לעצמה הוא לטפל בסוגיית הקישוריות. בימים אלה נעשה פיילוט להאריך את שבילי האופניים עד הצמתים, לייצר תמרור וסימון מיוחדים, שיתנו קדימות לרוכבים, וגם להכריז על רחובות מסוימים כרחובות ממותני תנועה (למשל, פילון, זנגוויל, הבשן).

הבשורה הגדולה מבחינת העירייה, היא שהחל מחודש אוגוסט יקבלו פקחי עיריית תל-אביב סמכויות של משטרה ויוכלו לקנוס אנשים שירכבו על מדרכה ולא על שביל אופניים, או על הכביש.

הסוגיה של כיכר הבימה חורגת כרגע מכוחותיה של העירייה: מסתבר שלא ניתן לחצות אותה באופניים בגלל גחמה של האמן דני קרוון, שרואה בה יצירת אמנות שלו, וסבור שהוא יקבע את אופן ניהולה.

 מפת מפגעים באינטרנט / צילום: אילן רוזן