ניתוח: הודעת שר התקשורת קרא - יד מכוונת או טעות של טירון?

ההצהרה של שר התקשורת הנכנס, איוב קרא, אשר ניתנה מיד עם היכנסו לתפקיד, היא הודעה דרמטית וחשובה במיוחד. בהודעה רשמית נכתב כי קרא למעשה תומך בבדיקה מחדש של הצורך בתחרות בטלפוניה שלגביה נקבע רק לפני שבועיים שהיא חיונית לתחרות. ההודעה הכתה בתדהמה את כל מי שקרא אותה ומצוי מעט בקומבינות בשוק התקשורת.

האם קרא באמת מאמין במה שכתב? ובכן, חשיבות ההודעה אינה בכך שהיא מסמנת את כוונותיו של השר החדש. לשר ככל הנראה לא היה שום חלק בהודעה והיא הוכנה עבורו ע"י מנכ"ל המשרד שלמה פילבר. השר הנכנס, מטבע הדברים, כלל עוד לא התחיל בלימוד החומר, ובוודאי שאין לו שום דרך להבין את המורכבויות של עבודת הפיקוח על שוק התקשורת כבר בימיו הראשונים בתפקיד.

לא כך הוא הדבר ביחס לאיש שאחראי על אותה הודעה, מנכ"ל המשרד פילבר. ההודעה מספקת לנו האזרחים הצצה אל תוך העולם הסמוי מן העין, עולם של אינטרסים ומוקדי הכוח שמעצבים את האג'נדה שהאיש מנהל כבר כשנתיים במשרד התקשורת.

כזכור, החובה על בזק  לספק שירותי טלפוניה נקבעה כבר ע"י שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, במסגרת שירותי השוק הסיטונאי, ובזק אמורה הייתה להתחיל לספק את השירות כבר במאי 2015.
בזק לא החלה עדיין באספקת השירות והליך של פיקוח מתנהל כנגדה כבר כשנתיים ללא כל תוצאה. כפי שכתבנו יותר מפעם אחת בעבר, האחריות על העיכוב באספקת השירות רובצת כולה על פילבר, שכבר בסוף 2015 פרסם שימוע מתוקן במטרה להציע מודל מרוכך של אספקת השירות, אבל מאז ועד לאחרונה לא עשה דבר כדי לקדם את השירות.

בבזק רואים בנושא הטלפוניה אירוע מכונן שעשוי לכרסם משמעותית ברווחי החברה, ולסכן את פירמידת השליטה בה, ולכן לא חוסכים במאמץ להילחם ביישום השירות. רק לאחרונה, אחרי עיכוב של יותר משנתיים, פרסם המשרד החלטה מעודכנת לפיה בזק תחל באספקת השירות בתוך חודשיים, במודל אשר מציע לחברה מחירים יותר מכפולים מאלו עליהם המליצה חברת הייעוץ פרונטיר ואותם בזק אמורה הייתה ליישם לפני כשנתיים.

בהחלטה שפרסם המשרד נאמר "יוצא כי כיום, בחלוף כמעט שנתיים ממועד אספקת השירות, לא ניתן עדיין שירות טלפוניה סיטונאי על ידי החברה לספקיות השירותים. זאת על אף הצורך הקיים לכך בשוק התקשורת הנייחת נוכח חשיבותו של השירות לפיתוח התחרות בשוק זה. המשרד רואה חשיבות רבה ביכולתן של ספקיות השירות להציע חבילת שירותים הכוללת טלפוניה וביישום מיידי של השירות".

גם במסמכים נוספים שפרסם המשרד בשנים האחרונות, לרבות במסמכים שהוגשו לבג"צ, הוא שב וחוזר על החשיבות המכרעת של השירות להתפתחות התחרות בתחום הקווי. והנה פתאום באה ההצהרה של השר קרא שנכתבה ככל הנראה ע"י פילבר, ואומרת כי "לאור תמורות הנוגעות לחלופות לשירותי טלפוניה ולשינויים בהיקפי הביקוש ומידת החשיבות של שירות זה לתחרות, ומאחר שחשיבות שירות זה לתחרות השתנתה דרמטית מאז תחילת הדיונים בעניין, הנחה השר את מנכ"ל משרד התקשורת לבחון בתום השנה את רלוונטיות תיק שירות הטלפוניה, כחלק מהשירותים הנכללים בשוק הסיטונאי".

עוד לא חלפו שבועיים מאז פרסום ההחלטה של השר הנגבי, וכבר שירות הטלפוניה הסיטונאי עבר ממעמד של שירות חיוני וחשוב להתפתחות התחרות שיש להשיקו באופן מיידי, לשירות שחשיבותו השתנתה דרמטית מאז תחילת הדיונים בעניין.

למי צריך להאמין? למסמך שפורסם לפני שבועיים או להצהרת קרא-פילבר מלפני ימים אחדים. האמת היא שככל שמתאמצים קשה מאד למצוא רציונל לגיטימי בניסיונות של פילבר לבטל את אספקת השירות. שירות הטלפוניה הקווית הוא כמעט שמורת הטבע האחרונה שנשארה בתחום התקשורת, תחום שמניב לבזק הכנסות עצומות, וחשוב מכך, רווח עצום.

הכנסות של למעלה ממיליארד וחצי שקל לבזק משירות הטלפוניה

כפי שכתבנו לא פעם, אזרחי ישראל משלמים סכומי יתר שמגיעים עד כדי מיליארד שקל בשנה לבזק בגין שירותי הטלפוניה. במצגת שפרסמה בעלת השליטה בבזק, חברת "אינטרנט זהב" לפני ימים אחדים היא מתארת את השוק הקווי כ"דואופול בשוק התשתיות - בזק והוט, כאשר בזק הינה היחידה עם תשתית לטלפוניה נייחת".

בעלת השליטה בבזק מציגה את הטלפוניה הנייחת כאחד מהנכסים המשמעותיים של בזק, ולא בכדי. בניגוד למגמות בעולם, ישראלים לא ממהרים לנתק את הקו הנייח בביתם. יתכן שמדובר בסיבות הקשורות במצב הביטחוני, אבל ישראל בהחלט חריגה בעניין הזה. על פי נתוני הלמ"ס, ל-75% ממשקי הבית בישראל יש קו טלפון. שיעור חדירה גבוה יותר מטלוויזיה רב ערוצית למשל. לקוח ממוצע משלם לבזק כמעט 60 שקל בחודש עבור השירות, מחיר שכמעט ולא השתנה בשנים האחרונות, כאשר באותן שנים מחירו של שירות טלפוניה סלולרית פחת בעשרות אחוזים (בימים אלו מוצעת חבילה סלולרית של שיחות בלבד ע"י רמי לוי בשבעה שקלים לחודש - כמעט 90% פחות מהמחיר של בזק לטלפוניה הקווית).

אם עושים את המכפלות מבינים שלבזק יש הכנסות של למעלה ממיליארד וחצי שקל משירות הטלפוניה. הוצאות כמעט ואין. הפעם האחרונה שבזק השקיעה ברכיבי תשתית הקשורים לטלפוניה הייתה לפני כעשור כאשר היא רכשה מתגי טלפוניה חדשים (וזולים מאד). השירות אמין מאד וכמעט ואינו כרוך בעלויות תחזוקה. ע"פ תחשיבי פרונטיר, עלות השירות היא כ-10 שקלים לחודש.

בזק כאמור גובה כ-60 שקל לפני מע"מ על קו טלפון. קשה לדמיין משהו שניתן לתקנו במהירות כה רבה, כמו שירות הטלפוניה הקווי. ברור אם כן שחשיבות שירות הטלפוניה הסיטונאי לא פחתה כלל, ההיפך הוא הנכון, ולכן ההצהרה של קרא-פילבר, היא לא יותר מאוסף של מילים שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר.

מטבע הדברים לבזק חשוב לשמור על מעמדה כספק דומיננטי בתחום הטלפוניה, אך מדוע מנכ"ל התקשורת שלמה פילבר מנסה לשכנע שמדובר בשוק זניח שחשיבותו לתחרות שולית, כאשר האמת היא ההיפך המוחלט? אם מדובר בתחום כה שולי לתחרות כפי שפילבר מנסה לשכנע, מדוע בזק נאבקת בצורה כה נחושה כנגד אספקת השירות? איך ניתן להתייחס לתחום מונופוליסטי עם רווחיות כה עצומה כתחום שמידת הרלוונטות שלו לתחרות נמוכה? לאיזה פילבר עלינו להאמין - לזה של ההצהרות לבג"צ ומסמכי השימוע שמתייחסים לטלפוניה במוצר חיובי וחשוב להתפתחות התחרות, או לזה המסתתר מאחורי הצהרת קרא ואומר שמדובר בשירות לא רלוונטי שיש לשקול את נחיצותו? האמת היא שלנו אין כבר מושג איך להתייחס לדברים.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "ההודעה המשותפת שיקפה את הנושאים שעלו בפגישה שנמשכה שעה וחצי. הסיכום מבטא בשלב זה את המשך פעילות המשרד בתחומים השונים על פי תוכנית העבודה לשנה הקרובה".