חיה על ענן

זה היה יום גשום בטרק בנפאל, לפני שנתיים וחצי. היא הסתובבה עם נעליים גבוהות ובגדי מסע, שקועה בתוך עצמה. משוחררת מהמשרד, מהעובדים ומההחלטות הגדולות. "לראשונה בחיי הייתי במרחק אלפי קילומטרים מהבית והרשיתי לעצמי להתבונן פנימה בלי חסמים, בלי מה אני חייבת לאחרים, רק להרגיש מה נכון לי. זה היה הרגע שבו הרגשתי צורך חזק בשינוי בחיים", מספרת רונית רובין, מנכ"לית חברת AllCloucd, המתמחה בשירותי ענן.

"התובנות של הרגע ההוא הבשילו, ושנה אחר כך עזבתי את תפקיד סמנכ"לית החטיבה העסקית בפרטנר, ובעלי ואני נפרדנו אחרי 31 שנים. במהלך השנה הזו אבי נפטר מסרטן באופן פתאומי, ואז החלק הרגשי שבי יצא החוצה. מאישה רציונלית הפכתי למישהי שנותנת הרבה יותר מקום לשילוב בין רגש להיגיון".

מה מפחיד אותך?

"אני חיה חברתית, אוהבת להיות כל הזמן מוקפת באנשים. אחד המקומות שתמיד היו לי קשים זה להיות לבד, אפילו סתם להיות לבד בבית. בשנה האחרונה ניצחתי גם את הדבר הזה, למדתי לאהוב את השעות של הלבד.

"את פרטנר עזבתי באפריל 2016, ובמשך חצי שנה הייתי בפעם הראשונה בחיים בין עבודות. לפני כן לא היה לי יום בלי עבודה. בשבועות הראשונים חוויתי תחושת לחץ שניסתה להשתלט עליי. היו אפילו דמעות. לשבת לבד בבית זה דבר שקצת הפחיד אותי. אמרתי לעצמי שאצא מהבית, אבל בהתחלה לא הצלחתי אפילו לשבת לקרוא ספר בים. ואז, דרך שיחות עם חברות, אמרתי לעצמי: תלמדי לשוחח עם רונית, תלמדי להכיר את עצמך יותר טוב.

"התחלתי לשבת עם בני רז, שלומד רפואה בתל-אביב, בבתי קפה. מצאנו לעצמנו שעות שבהן ניהלנו שיחות עומק על החיים, על חוויות הילדות שלו, על המקום של תהליך הגירושים עבורו. ואז יום אחד הוא אמר לי, 'וואו, אמא, כמה רגישות'. אמרתי לו שאני חושבת שהזמן הזה של הלבד אפשר לי להתחבר לעוד ממדים. אחרי השנה הזו אני מרגישה אישה שלמה יותר. היום אני נהנית מקריאת ספר בחוף הים, מלנסוע לטייל ולזקק את המחשבות, מלשבת בבית בגינה עם כוס קפה".

איך נראים החיים החדשים שלך?

"האנרגיות החזקות שלי נשארו. לא איבדתי אותן בדרך. אני מוצאת את עצמי עושה הרבה דברים שלא היה לי פנאי בשבילם בעבר. למשל, לקחת את האוטו, לרדת לאילת ולחזור באותו היום, לנסוע לצפון לסיור יקבים, לעשות את שביל ישראל. אני רצה חמש פעמים בשבוע, עשרות קילומטרים בים או בפארק. באמצעות הריצה אני משחררת לחצים, ומקבלת כוחות לנצח כל יום מחדש את התחושה של 'בא לי להישאר במיטה' או 'רק היום אוותר'. השכנוע העצמי מגיע מהידיעה שבסיום הריצה תחושת הסיפוק עצומה, הגוף מתמלא אנרגיות וחיים.

"כעת אני מכוונת לרוץ חצי מרתון בווינה לראשונה בחיי, וכשיגיע הגבר הנכון אז תהיה גם זוגיות מדהימה. על פי תפיסת עולמי, אני ממשיכה למצות את החיים כל יום".

יש מצב שתסעי לחופשה לחו"ל לבד?

"לפני שנה הייתי אומרת לך בוודאות 'לא'. היום אומר שיכול להיות שכן".

צליל המשרוקית

רובין, 53, נולדה ברמת גן. אביה, דני שלייפר, ניהל את ליגת העל לנשים בכדורסל במכבי רמת חן. היא הבת האמצעית בין שתי אחיות, ומספרת שתמיד הייתה במרכז. בהיותה בת 19 נישאה, בגיל 23 ילדה את גל, ואחריו נולדו רז, סער וניצן. היום היא מתגוררת באבן יהודה.

בתיכון למדה במגמת מחשבים, ושם גילתה את התשוקה לטכנולוגיה. היא התגייסה לממר"ם, יחידת המחשוב של צה"ל, ו-20 שנה אחר כך, בגיל 38, מונתה למפקדת יחידת המחשבים של חיל הים. "הייתי האישה הראשונה שקיבלה פיקוד על יחידה בחיל הזה. זה היה טקס עם קהל גדול, הלב שלי דפק. עמדתי שם במדים הלבנים, עם מפקד חיל הים ומפקד היחידה היוצא, ובחיל הים יש נוהג שבטקסי פיקוד שורקים במשרוקיות. אני זוכרת את צליל המשרוקית, את הלב המתפוצץ מגאווה, ואני מגניבה מבט לילדים שלי, יודעת שהם מסתכלים עם המון אהבה, עם הרבה הבנה על ההקרבה. בלב הייתה תחושה שאמרה, כשרוצים אז אפשר".

כשכבר הייתה מוכנה נפשית לדבר הבא, אבל עדיין רצה לרוחק בצבא, מקום שבו הרגישה בית, הגיע הטלפון. "יום אחד התקשרה אליי המזכירה של מנכ"ל ויזה כאל, בועז צ'צ'יק. הוא חיפש סמנכ"ל מערכות מידע, קיבל עליי המלצות והוזמנתי לראיון - כשבאותו הזמן התמודדתי על תפקיד אלוף משנה. תכננתי להישאר בצבא, אבל השיחה עם בועז עשתה לי משהו, והבנתי שהדבר הנכון לקריירה יהיה לצאת לעולם העסקי ולסיים פרק משמעותי בעולם הצבאי".

בכזו קלות ויתרת על הקריירה הצבאית?

"מלכתחילה תכננתי להיות מפקדת יחידת המחשב בדרגת אלוף משנה, אבל הדרגה קוצצה לסגן אלוף, וזו אולי אחת הסיבות שהשיחה עם בועז נפלה על אוזניים קשובות".

כשאת מסתכלת על ענף כרטיסי האשראי היום, מה הבעיה הגדולה שלו?

"עולם כרטיסי האשראי לא התקדם בקצב מספיק מהיר ומשמעותי, וחברות כמו פייפאל נוגסות בו. הקצב שבו החדשנות והטכנולוגיה מתקדמים במגזרים המקבילים לא חלחל בצורה מספקת לארגוני האשראי הבינלאומיים. ההפרדה של חברות האשראי מהבנקים יכולה להיות מצד אחד הזדמנות ליצירת פלטפורמות ושיתופי פעולה עם גופים עסקיים וטכנולוגיים, ומצד שני עלות אחזקת הכסף, פיתוח הטכנולוגיה, והיותך שחקן שלא נשען על גוף פיננסי גדול, עלולים להוות סיכון ולהביא לחוסר כדאיות כלכלית".

ב-2010, כשאילן בן דב רכש את חברת הסלולר פרטנר, היא עברה להוביל שם את חטיבת מערכות המידע. "אלו היו שנים מאתגרות סביב שינויי רגולציה, שהובילו את עולם הטלקום לתהליכי התייעלות וקיצוץ משמעותי בעובדים. קיבלתי חטיבה של 750 עובדים, ובמהלך של חמש שנים, לצד גידול בדרישות העסקיות, כמות העובדים צומצמה ל-350.

"בשש וחצי השנים שהייתי שם קידמנו את רשת התקשורת והבאנו את הדור הרביעי לארץ. שיפרנו בצורה משמעותית את חוויית הלקוח בהורדת כמות התקלות, ובפיתוח אפליקציות של מוזיקה וטלוויזיה. היום, כשאני נמצאת מחוץ לארגון, ולא חשודה כמעורבת, אני חושבת שהמחירים שאליהם הגיע שוק התקשורת נמוכים מדי, מסכנים את המשך ההשקעה של החברות ברשת תקשורת מתקדמת, וצריך להיקבע איזון מחודש. לצד זה, חברות הסלולר עדיין לא מצאו את מחוללי ההכנסה החדשים, ואת מנועי הצמיחה לתקופות הבאות".

את חושבת שהמחירים יעלו משמעותית, ושהמהלך של כחלון יקרוס?

"המחירים לעולם לא יחזרו למה שהיו, וגם לא צריכים לחזור לשם. יחד עם זאת, כמות הרגולציות שנכנסה במדינה אחת היא גדולה מדי, והמחירים צריכים לעלות לרמה מקבילה במקומות אחרים בעולם, שינועו סביב 100 שקל בחודש".

להיות רדאר

רובין היא לוחמת שמכוונת מטרה. "אני יודעת לאן אני רוצה להגיע. כשאני נכנסת למשרד זה בדרך כלל אחרי 10 ק"מ של ריצה שבהם אני כמו רדאר שסורק את יום האתמול ואת היום הבא בכל הרבדים. הילדים, האתגרים בעבודה, איך מקדמים את המקום שאליו אני רוצה להגיע, ואז אני מתפקסת. איפה שהדברים בסדר, אני מזיזה הצידה, ובמקומות שאני מזהה שצריך לתקן ולחשב מסלול מחדש כמו בווייז, אני עושה תיקון בראש, ובימים הבאים מוציאה אותו לפועל. ואני גם מדמיינת. אני רואה את תמונת העתיד של המקום שבו אני רוצה להיות, סוג החברה שאני רוצה להיות חלק ממנה, העובדים שיעבדו אצלי".

תני לי דוגמה לסריקה.

"אני חושבת על מה שאני עושה באותו זמן, וגם על המקום שבו נמצא כל אחד מארבעת ילדיי, סורקת את אתגרי העבודה, חושבת על אמא שלי והקשיים שהיא מתמודדת איתם. אני לוקחת את הימים האחרונים של כל הרבדים החשובים בחיי, ומתכננת איפה לשים את המיקוד ביום-יומיים הקרובים. אם אני מזהה שמי מהילדים צריך תשומת לב או התייעצות, אני רושמת לעצמי לקחת אותו לארוחת ערב. זה יכול להיות נושא בעבודה שזז אולי הצידה, ואני צריכה לשים עליו את הפוקוס, או מישהו בעבודה שאני מרגישה שצריך קצת חיזוקים. להיות רדאר זה משהו שלא מאפשר לנוח לרגע, אני כל הזמן בתנועה".

מתי קרה שרצית משהו ולא קיבלת?

"מודה שלא קרה. הפעם היחידה שהבנתי שיש משהו שאין בכוחי להשיג הייתה כשהודיעו לנו על המחלה של אבא שלי. אחרי מיליון התייעצויות עם רופאים הודיעו לי שיש לו שלושה עד שישה חודשים לחיות. זה היה לפני שנתיים. הוא חלה בסרטן, ואחרי ארבעה חודשים נפטר, ואני ילדה של אבא. מרבית האנשים שקשה להם אומרים אמא'לה, אני תמיד אמרתי ועדיין אומרת, אבא'לה".

לכל דבר וענן

את מהאנשים המתכננים, האסטרטגים, או מאלה שמקבלים החלטות מהבטן?

"אני מסתכלת ברמה אסטרטגית על הקריירה. מגיל צעיר הקריירה שלי הייתה מתוכננת, וההגעה לכיסא המנכ"לית באולקלאוד היא חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח. בפרטנר, אחרי שנים של ניהול בעולם הטכנולוגי, קיבלתי את ההזדמנות לנהל את החטיבה העסקית שאחראית על כ-45% ממחזור ההכנסות של החברה. ומשם המעבר לתפקיד המנכ"ל באולקלאוד הפך לאפשרי".

חברת אולקלאוד מסייעת לארגונים במעבר לענן, והיא מייצגת בארץ את ספקיות הענן המובילות בעולם, ובהן אמזון, סיילספורס וגוגל. בתחילה הפעילות התרכזה בארץ בלבד, ולפני כחצי שנה הוקמה שלוחה בגרמניה. "הענן נמצא הן בעולם הפרטי והן בעולם העסקי. כצרכן בעולם הפרטי יש לך יכולת להתנהל בשקיפות בין המכשירים התקשורתיים שלך, לצרוך מדיה ולשתף ולהשתתף במידע ושיח בכל מקום. עסקים גדולים כקטנים יכולים להישען על אותה תשתית ואותה טכנולוגיה שבהן משתמשות ענקיות כמו גוגל ואמזון. זה מוביל לקפיצות מדרגה עסקיות. כמויות המידע והדרך לצרוך את השירותים בענן הן אינסופיות, נדרשת מומחיות שכארגון בודד קשה לך להתמקצע בה".

מה ישתנה באופן צריכת וניהול המידע שלנו בחמש השנים הקרובות?

"טכנולוגיית הענן תאפשר לארגונים ולאנשים פרטיים ליהנות משירותים שבעבר היו רק לארגונים עם הרבה מאוד כסף. נוכל לצרוך בגדים מבלי לקנות אותם כי נדפיס אותם במדפסות תלת-ממד, ניכנס לסופרמרקטים ללא עובדים, כל דבר שתשימי אצלך בתיק או בשקית יזוהה על ידי סנסורים, את תצאי בלי לעבור דרך קופה והחשבון יחויב בהתאם. אנחנו גם הולכים לכיוון האינטרנט של הדברים IOT (Internet of things), טכנולוגיה שתאפשר את זה שההזמנה לסופר תצא ישירות מהמקרר מבלי שנתערב, שהטכנאי של המוצרים החשמליים ידע לבוא לתקן כי תישלח לו התראה מהמכשירים, והמסננים למים יגיעו על פי התראת שעות שימוש".

בתקופת פרטנר היית שיאנית שכר במשק.

"אני נמצאת במקום טוב ולא מתלוננת. היום יש לי אופציות באולקלאוד, ואני יודעת שאביא את החברה למקומות שישפיעו באופן מיידי על השורה התחתונה. היום אני חשה טוב יותר גם בגלל העובדה שאני נמצאת בראש הפירמידה. יש גם את האתגר וגם את התגמול הכספי".

איך את מאפיינת את סגנון הניהול שלך?

"להיות אישה בעולם גברי זו עוצמה. בשולחנות הניהול שבהם הייתי חברה, ועדיין, אני מוצאת שלאינטליגנציה הרגשית שלנו כנשים, וליכולת להכיל סיטואציות מורכבות נטולות אגו, יש עוצמה בקידום אינטרסים ובמציאת פתרונות. האינטליגנציה הרגשית והאישית היא חלק מהמפתחות הניהוליים שלי".

איפה תהיי עוד חמש שנים?

"אולקלאוד תהיה חברה בינלאומית שעשתה אקזיט, ואני אהיה עם משפחה וזוגיות מדהימה וחברה פרטית שאקים, לדעתי, עם בן הזוג שיבוא, שתשלב את שלושת הדברים שאני אוהבת: ספורט, טכנולוגיה ועסקים. יש לי תמונה בראש של החברה הזו".

מה התובנה הכי חזקה שצברת בחיים?

"שחשוב לחיות. יש אנשים שמעבירים את החיים, ויש אנשים שחיים. את צריכה להיות במקומות שמוציאים את הטוב שבך, ועד כמה שאפשר להיות בסביבתם של אנשים שמשדרים אנרגיות חיוביות. האנשים שקרובים אליי הם אנשים שאני מרגישה את האנרגיות החיוביות שלהם".

לייצר שמחה

"ים וגלים מייצרים אצלי שמחה עצומה ומשרים רוגע רב. גם השיחות העמוקות שאני מנהלת עם ילדיי משמחות אותי ומשקפות את מידת הקרבה, הקשר החם והיכולת שלהם ללמוד מהניסיון שלי ולפרוח בדרכם שלהם.

"הרבה דברים פשוטים אף הם משמחים אותי מאוד, כמו שיחת טלפון עם חבר/ה או כוס יין מול השקיעה. אני מאמינה גדולה בקשר שבין אושר ואהבה - כשהלב מתמלא באהבה, אז הכול מתמלא באנרגיה ושמחה שמוקרנת לכל".