"'הארץ' ובלאו כשלו כשנמנעו מליידע את קם על חקירת שב"כ"

עורכי דינה של ענת קם הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את סיכומיהם בתביעה שהגישה נגד עיתון "הארץ".

קם שימשה כמקור של עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, והעבירה לו כמות גדולה של מסמכים מסווגים אותם נטלה בעת שירותה הצבאי. היא נחשפה כמקור שהעביר לעיתון את המסמכים על-ידי השב"כ ונידונה ב-2011 למאסר של 4.5 שנים (שבהמשך קוצר בשנה על-ידי בית המשפט העליון). בעקבות כך היא הגישה ב-2013 תביעת נזיקין על סך 2.6 מיליון שקל נגד הוצאת עיתון "הארץ", המו"ל עמוס שוקן, סגן עורך העיתון באותה תקופה אבי זילברברג והכתב אורי בלאו. 

קם טוענת, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, כי "הארץ" לא הגן עליה כמקור והתנהל ברשלנות. בסיכום, שכאמור הוגש על-ידם לאחרונה, הם ממשילים את קם בהקשר זה ל"חולה שלא נתנה לרופא הסכמה מדעת לטיפול רפואי".

"הנתבעים, ובראשם בלאו, הפרו את חובת הזהירות המוחמרת כלפי התובעת וכן הפרו את ההסכמות החוזיות שסוכמו (בין בלאו לקם)", נכתב בסיכומי התביעה. "הפרות אלה היו מרחיקות לכת, באשר הן מנעו מהתובעת את הזכות החוקתית לאוטונומיה על חייה. הסתרת המידע מהתובעת שללה ממנה את האפשרות לשלוט על מעשיה ולעצב את גורלה. סופו של יום, הפרות אלה הכניסו את התובעת אל בין כותלי הכלא. כל זאת, בעיקר משום שהנתבעים כשלו כישלון חמור ונורא, בכך שנמנעו מליידע את התובעת בגין פעולות החקירה והדרישה שנוהלו על-ידי צה"ל ושב"כ, אף שאלה היו ידועים להם במשך שבועות וחודשים".

טענותיה של קם בעניין זה נוגעות לעובדה שבעת שהיא זומנה לחקירתה הראשונית בשב"כ, בשלהי 2009, איש בעיתון לא יידע אותה על כך שמזה זמן כבר מתנהל משא-ומתן בין בלאו ו"הארץ" לבין השב"כ בכל הנוגע להשבת המסמכים המסווגים שהיא העבירה לבלאו. "התובעת הגיעה לחקירתה בשב"כ במצב דברים בו היא איננה מיודעת על תהליכים טקטוניים שכבר התחוללו מסוף שנת 2008 ונמשכו עד ראשית נובמבר 2009", נכתב בהקשר זה.

על-פי המתואר בסיכומים, כבר בשלהי 2008, זמן קצר לאחר פרסום אחת מהכתבות שהתבססו על חומריה של קם, פנו בדובר צה"ל לעיתון "הארץ" בבקשה להחזיר לידי הצבא את המסמכים שעליהם התבססה הכתבה (בעיתון הופיע צילום של המסמכים עצמם). בתחילה סירבו לכך בעיתון, אך בהמשך התנהל משא-ומתן בין יועצים משפטיים מטעם השב"כ לבין עורכי הדין של העיתון, ובסיומו העביר בלאו לידי השב"כ כמה עשרות מסמכים מסווגים ובהמשך גם את מחשבו האישי שהושמד. זמן קצר לאחר מכן יצא בלאו מישראל לתקופה ארוכה, וכל זאת עוד לפני שקם עצמה זומנה לחקירה הראשונית בשב"כ, בדצמבר 2009, אז, על-פי הסיכומים, "חרב עולמה".

קם, שהייתה בת 22 בעת שנקראה לחקירה ועבדה אז ככתבת באתר וואלה, ישבה בעקבות ההליך שנפתח בעקבותיה קרוב לשנתיים במעצר-בית, ובהמשך, לאחר שהורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירות של "ריגול חמור", ריצתה בפועל עונש מאסר של שנתיים וחודשיים.

"הנתבעים ביצעו בתובעת 'ניתוח' קשה, שאיננו אלא ניסוי בבני אדם, אך החליטו לשקלל לבדם את כל התועלות והסיכונים עבור התובעת, ללא קבלת הסכמתה מדעת ותוך עיקור מוחלט של רצונה החופשי", כותבים עורכי הדין בומבך ורונן. "בכך כשלו הנתבעים כישלון קשה, שהותיר את התובעת חשופה לחקירת שב"כ, מבלי שהיא אוחזת במידע הרלוונטי לשם קבלת הכרעות בעניינה האישי ביותר - עניין שבמהרה יהפוך כליל את חייה".

כעת אמורה ההגנה להגיש את סיכומיה בתוך 60 יום, ולאחר מכן תינתן הכרעה בתביעה.