יציאת ארה"ב מהסכם האקלים של פריז לא תתרחש בן לילה. ההודעה של הנשיא דונלד טראמפ מיום חמישי שעבר מתחילה תהליך של שנים ליציאה מההסכם ההיסטורי - ומעלה שאלות רבות על מה שיקרה מכאן ואילך.
טראמפ טען שהוא מגן על כלכלת ארה"ב מפני עסקה שתעלה במקומות עבודה אמריקאים, אבל יכול להיות שהוא מפריז במידת הנזק שההסכם היה גורם. הוא גם הודיע שהוא פתוח לדיון מחד בעסקה שתהיה בתנאים נוחים יותר לארה"ב, אבל לא ברור למה הוא מתכוון או אם תהיה מדינה שתיענה להצעה הזו.
ובאופן דומה, למרות חששותיהם של אנשי איכות הסביבה והאקלים, ליציאה של ארה"ב מההסכם לא צפויה להיות השפעה מיידית על המאמצים לטפל בשינוי האקלימי. אז מה בדיוק אמר טראמפ ולאן הולכים מכאן?
האם טראמפ הרג את הסכם האקלים של פריז?
לא. הוא הציב את ארה"ב על מסלול פרישה מהעסקה. כמעט 200 מדינות נשארו בה, והיא נשארה תקפה למרות העמדה האמריקאית. וטראמפ אמר שהוא פתוח לניהול מו"מ על תנאים חדשים במסגרת פריז או על הסכם חדש, שיהיה טוב יותר לעובדים האמריקאים ויחייב מדינות אחרות לעשות יותר.
טראמפ יכול היה להתחייב במקום זאת לסגת מאמנת האקלים המקורית של האו"ם מ-1992, שנחתמה על ידי הנשיא ג'ורג' בוש האב ואושרה על ידי הסנאט. נסיגה כזו הייתה מקשה על הצטרפות לעסקת אקלים חדשה.
מה קורה כעת?
לפי תנאי הסכם פריז, טראמפ חייב לחכות עד נובמבר 2019 כדי להגיש רשמית מסמך כוונות ליציאה מההסכם. בשלב זה ארה"ב תיכנס לתקופת המתנה של שנה לפני שהיא תוצא רשמית מההסכם. במילים אחרות, הנשיא הבא יוכל להפוך את ההחלטה - אולי אפילו טראמפ עצמו. כתוצאה מכך, האקלים יהיה נושא מרכזי במערכת הבחירות ב-2020.
מה עם כל הדיבורים על דיון מחדש בהסכם?
טראמפ הקדיש חלק גדול מנאומו ביום ה' להדגשה שהוא מוכן לנהל מו"מ מחודש על הסכם ש"יהיה הוגן יותר לאמריקה". הוא לא הסביר למה הוא מתכוון, או באילו תנאים הוא יהיה מוכן לחתום על הסכם כלשהו. לא ברור גם למה מדינות אחרות יסכימו לפתיחת הסכם שנדרשו שנים רבות להשיגו. הוא אמר שהסכם חדש יאלץ מדינות אחרות לבצע קיצוצים עמוקים יותר.
אבל כל הנקודה בהסכם פריז היא שכל מדינה יכלה לקבוע לעצמה את היעדים שלה - מה שאומר שטראמפ יכול היה לשנות את היעדים של ארה"ב ביוזמתו, ללא מו"מ חדש.
טראמפ לא נשמע מחויב לפתיחת סבב שיחות חדש כאשר הוא אמר על עסקה חדשה ש"אם נוכל, זה יהיה נהדר. ואם לא, הכל יהיה בסדר".
מי המנצחים והמפסידים מהיציאה מההסכם?
היציאה מההסכם עשויה בפוטנציה לעזור לתעשיות עתירות פחמן, כמו חברות כריית פחם ותעשיות כבדות, ולהוריד את הביקוש לחלופות מעוטות-פחמן, אבל המסקנה הזו היא רעועה: המדיניות הכלכלית של טראמפ תקבע הרבה יותר מהסכם פריז, שאין בו מנגנון אכיפה למדינות שלא עומדות בהתחייבויות שלהן.
חברות אמריקאיות שמוכרות בחו"ל ייתקלו אולי בחסמי יצוא חדשים, אם מדינות יגיבו לנסיגה האמריקאית בהטלת מכסים שקשורים לפליטת פחמן או בענישה אחרת של מוצרים אמריקאים. גם לקוחות וצרכנים במדינות אחרות ירצו אולי להעניש יצרנים וספקי שירותים מארה"ב בתגובה להחלטת טראמפ.
מה עושה החלטת טראמפ לשינויי האקלים?
לא הרבה. פליטת הפחמן וגזי החממה ירדה בכהונת ברק אובמה, והיא צפויה "להשתטח" בגלל מדיניות טראמפ, כמו ביטול הרגולציה על תחנות כוח ודליפות מתאן. להחלטת טראמפ אין אפקט ישיר על המדיניות הזו. שוחרי הסביבה טוענים שעזיבת הסכם פריז מפחיתה את הלחצים על טראמפ לשנות את המדיניות שיזם אובמה.
חשוב יותר יהיה אם החלטת ארה"ב תביא בעקבותיה פרישה של מדינות נוספות מההסכם. עד כה אין סימנים לכך: כלכלות מזהמות גדולות כמו סין והודו הביעו תמיכה חזקה בהסכם פריז. קשה אמנם לחזות אם התמיכה הזו תימשך. אם לא, הפליטות והטמפרטורות בעולם עלולות לעלות מהר יותר.
האם טראמפ צודק בקביעה שסין והודו יוצאות בזול בהסכם פריז?
עסקת פריז קוראת לכל מדינה לקבוע בעצמה את היעדים שלה לצמצום פליטת גזי חממה. סין הבטיחה שהפליטה שלה תגיע לשיא בשנת 2030 ותרד בהמשך. הודו אמרה שהיא תפחית את כמות הפחמן שנפלט לכל דולר של תוצר כלכלי, אך הפליטה המוחלטת שלה תמשיך לגדול.
היעדים הללו הם אכן פחות שאפתניים מן ההתחייבות האמריקאית לצמצום הפליטה ב-26% לפחות מהרמה של 2005. אבל סין והודו טוענות שהכלכלות שלהן, שהן פחות מפותחות, עדיין אינן מוכנות לקיצוץ מוחלט בפליטת גזי החממה.
מה יהיה האפקט על המשק האמריקאי?
טראמפ ציין את מקומות העבודה בארה"ב כסיבה העיקרית לנסיגה מהסכם פריז, אך מחקרים שמימנה התעשייה הסולארית מראים שיותר אמריקאים עובדים כעת בבנייה, התקנה ותחזוקה של פאנלים סולאריים מאשר בחברות כריית הפחם והשינוע שלו. וגם אם כריית הפחם תעלה, זה לא יוביל אולי לעוד מקומות עבודה, בגלל האוטומציה הגבוהה יותר.
שוחרי הסביבה טוענים שהיציאה מההסכם תעיק על כלכלת ארה"ב, במונחי העדר השקעה באנרגיה נקייה ותעשיות נלוות.
חשבון החשמל של האמריקאים יעלה או ירד?
מכון הריטג' האמריקאי טען שהצעדים הנחוצים לעמידה הסכם פריז - בייחוד הגבלת פליטת הפחמן מתחנות כוח על ידי אובמה - היו מייקרים את חשבון החשמל של משק בית ב-13% עד 20% בשנת 2035. מנהל המידע במשרד האנרגיה האמריקאי מצא, לעומת זאת, שיעילות אנרגיה משופרת הייתה מקזזת את העלייה. חשבונות החשמל היו עולים לתקופה קצרה ואחר כך יורדים.
אבל הטיעון הזה כבר לא רלבנטי בזכות התחייבות טראמפ לסיים את הרגולציות של אובמה עוד לפני הודעת היציאה מהסכם פריז. ליציאה עצמה לא צפוי אפקט ישיר על חשבונות החשמל למשקי הבית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.