בנק הפועלים יוצא מפעילות תפעול קופ"ג ומוכר אותה לקבוצת מלם תים. לפי הערכות, מלם תים תשלם לבנק 5-10 מיליון שקל.
לאחר שדורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הוציאה לדרך לפני כמה שנים את המהלך להפרדת מתן שירותי ברוקראז' לגופים מוסדיים שמתפעלים את הגמל וההשתלמות שלהם באותו הבנק, בנק הפועלים מרעיד היום (א') את עולם ניהול הגמל וההשתלמות ומודיע על יציאתו המוחלטת מהתחום.בהודעה שפרסם היום הודיע הבנק על "סיום מתן שירותי תפעול למנהלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות".
הבנק, בניהולו של אריק פינטו, הוא אחד השחקנים הגדולים בתחום ומתפעל נכסים בהיקף של 90 מיליארד שקל. בהודעה נכתב כי "היציאה מהפעילות לא תתבצע באופן מיידי, אלא בתהליך מסודר מול כל הגורמים הרלבנטיים", כש"במקביל, הבנק התקשר עם מלם גמל ופנסיה מקבוצת מלם תים, בהסכם הכולל מכירת רישיון שימוש בתוכנות לתפעול קופות גמל וקרנות השתלמות, שבעקבותיו היא עשויה להציע מתן שירותי תפעול למנהלי קופות גמל וקרנות השתלמות". עוד פירט הבנק כי ההסכם עם מלם תים כפוף לאישור הרגולטורים.
מדובר במהלך שעלול להשפיע על חלק נכבד מהציבור, וזאת מאחר שהוא נוגע לבק-אופיס של עולם החיסכון לטווח ארוך ושנוצר במידה רבה כפועל יוצא לצעד הרגולטורי שעליו הודיעה סלינגר. לאורך השנים עיקר התפעול של הגמל וההשתלמות נעשה בארבעה בנקים, בהם גם הפועלים, שמתפעל את קופות פסגות, מנורה מבטחים, אי.בי.אי ועוד שלל קופות מפעליות - שכאמור מנהלים יחדיו נכסים בהיקף כולל של כ-90 מיליארד שקל. נציין, כי בנק הפועלים הוא אינו הבנק הראשון שיוצא מתחום התפעול, ועל פי הערכות הוא גם אינו האחרון שיסגור את הפעילות הזו.
לדברי מלם תים, כבר כיום הם מתפעלים "קופות מרכזיות, קופות בניהול אישי ופוליסות חיסכון, בין היתר עבור הפניקס, מיטב דש ופסגות", תוך ששלמה איזנברג, יו"ר החברה, ציין ש"העסקה היא שלב נוסף באסטרטגיה של מלם תים להפוך לחברה החוץ-בנקאית הגדולה ביותר בתחום תפעול הגמל". לדבריו, "ענף החיסכון הפנסיוני נמצא ערב מהפכה טכנולוגית של הרחבת השירותים הדיגיטליים, והרכישה מציבה את מלם תים בעמדה מצוינת לספק לגופים המוסדיים שירותים טכנולוגיים נוספים".
השלכות בעייתיות
המהלך לא נחשב למפתיע והוא עלול להביא להשלכות בעייתיות בשוק הגמל וההשתלמות. כבר לפני כשנה וחצי כתבנו ב"גלובס" כי כוונת האוצר לאסור על גוף מוסדי לבצע ברוקראז' בתיקי העמיתים שלו באמצעות חבר הבורסה ש"בתוך הבית", או באמצעות הבנק המתפעל שלו, תוביל לכך שהבנקים יידרשו לבחור בין תפעול גופים מוסדיים למתן שירותי ברוקראז' בהשקעות לגופים אלה. או אז כבר הערכנו כי מבחינת הבנקים צעד זה יוביל אותם לנטוש את פעילות התפעול, ושאם וכאשר זה יקרה בבנק מתפעל גדול - ייווצר בלגן גדול בשוק המוסדי.
הרגולציה הבינה זאת עם הזמן והחלה במגעים עם שחקנים רבים בשוק הגמל והתפעול גמל במטרה לשנות את ההנחיות ולהפחית או אף למנוע את רוע הגזרה, ולהימנע מיציאת בנקים מרכזיים מהתחום. התקנות בנושא לא הפכו למחייבות, ולכן הפועלים בחר בסופו של דבר לצאת מפעילות התפעול.
בכל מקרה, התפעול בבנקים ובגופי IT אחרים החל עם תג מחיר של 0.1% מהצבירה המתופעלת (בחישוב שנתי), אך ברבות השנים המחיר ששילמו המוסדיים - ושבסוף התגלגל לכיסי העמיתים החוסכים - ירד עד לרמות של כמה מאיות האחוז בלבד. במקור, רשות שוק ההון - אז עוד כאגף באוצר - אפשרה למוסדיים להשתמש בשירותי התפעול החיצוניים לתקופה מוגבלת של כמה שנים, ומתוך שאיפה שהגופים המוסדיים ייצרו בעצמם מערכי תפעול פנימיים. זה לא קרה, והאוצר האריך את התקופה המותרת לגביית דמי ניהול לשנים נוספות רבות. כיום עמלת התפעול הנהוגה בפועל היא 0.03% עד 0.05% - נמוכה משמעותית מהמקסימום המותר.
כעת, חוששים גורמים בשוק המוסדי, המחירים יעלו עם השנים עבור התפעול - וזה שוב יגולגל לכיסי החוסכים שישלמו יותר, וגם עלול להתבטא בשירות טוב פחות מזה שמספקים הבנקים (בבנקים השירות נחשב כאמין).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.