השקר הכפול: סעודיה היא בקושי מדינה - ובטח לא מתונה

לפני כחצי שנה, שתיתי קפה בנמל התעופה של איסטנבול - המקום הכי מרתק מסוגו בעולם, בו תחת קורת גג אחת חולפים אנשים מכל קצוות תבל. לפתע, מישהו קורא בשמי! אני פונה ורואה מכר - אמריקאי, יהודי, צעיר, בנקאי להשקעות. בתשובה לשאלתי לאן פניו, הוא אומר: ריאד. האמת? הופתעתי, עד שחשבתי על כך שוב. "אני שמח לשמוע שיהודים כבר מורשים להיכנס לסעודיה ללא בעיות", אמרתי לו. "אתה צעיר מדי לזכור, אבל כשקיסינג'ר היה מזכיר המדינה, נדרש היתר מהאימאמים הראשיים כדי לאפשר ליהודי לדרוך על 'אדמת הקודש' של סעודיה".

אבל הזמנים השתנו, ואפילו כוהני הדת מכת הווהאבים של מכה נאלצו להתאים את עצמם למציאות חדשה. קודם זה היה בהקשר צבאי כאשר צבא ארה"ב הגיע להציל את כוויית מסדאם חוסיין ואח"כ כדי לחסל אותו כליל, והכוחות האמריקאים כללו יהודים ו"כופרים" אחרים שהאימאמים הוכרחו לבלוע.

עכשיו יש צורך חדש: למכור חלק מחברת הנפט הלאומית, Aramco, כדי לממן תוכנית שאפתנית לחידוש פניה של כלכלת סעודיה ולהפחית את תלותה המוחלטת באנרגיה. לצורך ביצוע ההנפקה המתוכננת יש צורך בבנקים להשקעות, שרובם אמריקאים ובכולם נמצאים יהודים רבים.

מאחורי התוכנית עומד סגן יורש העצר של סעודיה, הנסיך מוחמד בן-סלמאן, אדם צעיר (בן 31, ינוקא במונחי משפחת המלוכה הסעודית) ונמרץ, הרוצה לעצב מחדש את המשק ואת המדינה מול אתגרי המאה ה-21. אבל אותו מרץ, יחד עם חוסר הניסיון שלו, מעוררים חששות והתנגדות בקרב משפחת המלוכה המורחבת המונה מאות רבות של אנשים. התנגדות זו מתחילה להתגבש, כפי שמעידה פניית הפרסה המביכה שמוחמד נאלץ לבצע לאחרונה כשביטל סדרת גזרות עליהן הכריז רק בספטמבר 2016, שכללו קיצוצים משמעותיים בסעיפי שכר (כגון דיור, חופשה ומחלה) של עובדי מדינה.

לעומת מוחמד בן-סלמאן קיים מוחמד אחר - מוחמד בן-ניאף - המבוגר ממנו בשנות דור, שנהנה לא רק מתדמית חיובית אלא גם זוכה לכבוד רב בתור מי שהוכיח שהוא מסוגל לבצע משימות ולהשיג תוצאות חיוביות. הוא יורש העצר הרשמי, ואם המלך סלמאן בן ה-81 ייקרא בקרוב אצל אללה, הרי שבן-ניאף יהיה המלך. אם סלמאן יאריך ימים, יש סיכוי לבנו בכורו מוחמד לבסס את מעמדו בצורה מספקת כדי להפוך בעצמו ליורש העצר.

למה כל זה חשוב? אמנם ישנם אנשים שנבכי משפחת המלוכה הסעודית מרתקים אותם, וזה בוודאי נושא הרבה יותר מורכב ולכן גם מעניין מאשר אופרת הסבון של משפחת המלוכה הבריטית. אבל היום הגענו למצב שבו כל תושב ישראלי שרוצה להבין ולהתמצא במדיניות הביטחון של מדינתו צריך להכיר ולעקוב אחר הפוליטיקה והכלכלה של העסק המשפחתי הענק המכונה "ממלכת ערב הסעודית".

המנטרה של המדינות המתונות

איך הגענו למצב הזה? קודם כול, מפני שראש ממשלתנו והשרים הקרובים אליו מאמצים מזה שנים - ולאחרונה ביתר שאת - את התפיסה לפיה עלינו להתחבר עם המדינות הסוניות המתונות. ואם פעם היה ברור שהתואר "מדינות סוניות מתונות" מתאים (מבחינה דתית) למצרים ולירדן, אשר לגמרי לא במקרה נמצאות בהסכמי שלום איתנו; וגם הולם את טורקיה, שאיתה היו לנו קשרים רבים ומגוונים - הרי שעכשיו הוא אמור לחול גם על מדינות המפרץ, ובראשן ממלכת ערב הסעודית.

ואם לא די בכך שנתניהו, שטייניץ ואחרים מפמפמים את המנטרה הזאת של "ההזדמנויות הגדולות" הטמונות אצל "המדינות הסוניות המתונות", הרי שנשיא ארה"ב הגיע בכבודו ובעצמו לגבות אותם.

למי שזוכר, לפני כשבועיים ביקר טראמפ בסעודיה והכריז על הקמת ברית רחבה של "הטובים" נגד "הרעים". הרעים סומנו כ"הטרוריסטים" דוגמת דאעש, אך גם חמאס וחיזבאללה וגם איראן, בתור מדינה תוקפנית המממנת ותומכת בטרור. בצד של הטובים, ובראשם מבחינה אזורית מי אם לא ערב הסעודית ומלכה "החכם" (תואר שטראמפ חזר אליו פעם אחר פעם), סלמאן.

כדי למלא בתוכן את הברית המחודשת בין ארה"ב וסעודיה ולרפא סופית את הנתק שחל בתקופת אובמה, טראמפ חתם על עסקאות נשק בסכומים אדירים, הכוללים מערכות וכלים מהמשוכללים ביותר.

בבואו לישראל, נשיא ארה"ב לא שמע על דאגה ישראלית באשר לעסקאות אלה (מי שהעלה חשש כלשהו הושתק מיד), וגם לא שמע הסתייגות באשר להכללת סעודיה בברית של הטובים. כל זאת, כנראה, מפני שהברית מכוונת כנגד האויבת הגדולה שלנו - איראן - והכלל הידוע לפיו "האויב של האויב שלי הוא בעל הברית שלי", גובר על כל שיקול אחר.

במהלך מסעו של טראמפ התרחשה הזוועה במנצ'סטר שבלונדון. פרטי הפיגוע אינם ידועים במלואם, אבל כן ידוע שהמפגע היה יליד העיר, בן למהגרים לובים, שלא היסס לחסל צעירות חפות מפשע במסגרת נקמתו האישית/אידיאולוגית נגד המערב ותרבותו. מאיפה הוא צמח? איך, איפה וממי הוא קלט את דעותיו הרצחניות? התשובה הספציפית טרם ידועה, אבל בהכללה, אין כל ספק.

מי שעוסק מזה עשורים רבים בהפצת תורת האסלאם הקיצוני בכל רחבי המערב - בעצם בכל רחבי העולם - הוא הממסד הווהאבי של סעודיה. לפעמים מדובר במנגנונים של המדינה עצמה, אבל לרוב אלו גורמים פרטיים, ביניהם אנשים וחוגים מתוך משפחת המלוכה המסועפת, משפחת אבן-סעוד. אבל תמיד זה כסף סעודי, אימאמים שחונכו במדראסות הממוקמות בסעודיה עצמה או במדינות אחרות, במימון סעודי.

אין זה סוד וזה גם לא חדש - הכל ידוע ומתועד לפני שנים, אם לא עשורים. בארה"ב גוברת בשנים האחרונות מגמה לחשוף את פניה האמיתיות של הממלכה והשושלת השלטת, אבל המאמצים נתקלים תמיד בהתנגדות ממשלית, ללא קשר לאיזו מפלגה יושבת בבית הלבן או מחזיקה ברוב בקונגרס (אפילו בתקופת אובמה).

הייתכן שהמדינה והמשטר שיועצו הקרוב של ביבי, דורי גולד, כינה "מלכות השנאה" בספרו על סעודיה מ-2005, תהפוך לציר מרכזי בברית של הטובים אל מול הטרוריסטים של האסלאם הקיצוני? מבחינה עניינית, רעיון זה, בדומה לחברותה של סעודיה בוועדת האו"ם לזכויות האישה, הוא מגוחך, גרוטסקי ומחליא.

בכל הקשור להפצת שנאה תהומית נגד המערב וערכיו, המשטר האיראני הוא טירון, והעם האיראני ברובו אינו שותף לכך כלל, לעומת המשטר הווהאבי של ערב הסעודית. אולם הפור עבור סעודיה כבר התהפך. קריסת מחיר הנפט ב-2014 וחוסר היכולת שלה ושל אופ"ק, עם או בלי הרוסים, להעלות את המחיר באופן משמעותי - הם גזר דין מוות על המשק הסעודי הבזבזני, וממילא על המשטר הבלתי יעיל, הנצלני והאכזרי שלה.

הכתובת על הקיר, ומוחמד בן-סלמאן קורא אותה היטב אבל מתקשה להינצל מהמסר שלה. גם הכלי המשחית שטראמפ מרעיף על המשטר הזה ועל צבאו הכושל (בתימן ובכלל) לא יצילו אותו, אלא רק יגזלו משאבים רבים שהפכו יקרים וללא תחליף.

כל זה לא אומר שהממלכה עומדת בפני קריסה קרובה. היא נמצאת בדעיכה וניצבת מול איומים קיומיים, פנימיים כמו גם חיצוניים. נתניהו, ועכשיו גם טראמפ, אומרים לנו שהסעודים הם בעלי הברית שלנו. שניהם מוסיפים חטא על פשע בטענה שסעודיה מדינה מתונה. אך זהו שקר כפול: היא בקושי מדינה, ולתאר אותה כ"מתונה" הוא שקר גס.

וכשם שזה שקר, כך הברית איתם לא שווה מאומה. על בריתות כאלה כבר נאמר "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה... אשר ייסמך איש עליו - ובא בכפו ונקבה". השאלה היא מי יגלה זאת ראשון - טראמפ או אנחנו?

■ הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי.