איך מזיזים את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט? זו נראית משימה כמעט בלתי אפשרית. הפגנות, מאמרים, נאומים - והוא בשלו: חוקרים, בודקים, עושים. בסדר, הבנו. אבל מה עם הפרשיות שכבר נחקרו, שכבר נבדקו, שכבר יש המלצות של המשטרה לגביהן? כמו, למשל, פרשיות בתיו של ראש הממשלה; או למשל ההמלצה להעמידו לדין בשל חשד לחוב בסך כמיליון שקל למס הכנסה? אלה תיקים שגובשו לא אתמול או לפני חודש - אלא לפני כשנה ויותר!
לא מתנות. נדבות
לא יכול להיות שום הסבר ענייני, שום תירוץ, לגרירת רגליים כזאת. יש לראש הממשלה עוד פרשיות שהוא מעורב בהן בצורה כלשהי, כמו הסיגרים והתכשיטים שהעניק ארנון מילצ'ן לשרה ובנימין נתניהו.
אגב - אני חושב שלהגדיר הטבות אלה כמתנה זה עשיית חסד עם מקבליהן. המילה "נדבות" מתאימה יותר, מכיוון שהם, שרה וביבי, נהגו כקבצנים פושטי-יד. הם ביקשו, אפשר לומר דרשו את ההטבות הללו מחבריהם העשירים, וכאשר דורשים, זו בוודאי כבר לא מתנה.
מנדלבליט אומר שהחקירה עוד לא הסתיימה. או.קיי, נניח. אבל מה עם החקירות שכן הסתיימו - לפני שנה!?
אידיוט או חסר אמונה
אני מבקש לומר חד וחלק: אני לא מאמין למנדלבליט. כי להאמין ששנה לא מספיקה כדי להחליט בתיקים סגורים ומומלצים - בשביל זה צריך להיות אידיוט. ואם אינך כזה, האופציה היחידה שנותרת היא חוסר אמון ב"הסברים" ובאדם המשמיע אותם. עכשיו ברור לגמרי שהאיש נמצא תחת איזו התחייבות להגן על ראש הממשלה, והוא מתקשה להפר אותה, אפילו כאשר טובת הציבור דורשת זאת.
אם אני טועה בעניין זה, אז חובת ההוכחה על מנדלבליט להראות שאין ממש בעובדה שהוא מסרב להחליט במשך תקופה לא סבירה.
זה לא נכון? שמנדלבליט יוכיח זאת. אבל יוכיח, הוכחה, ראיה, עובדה - לא דיבורים ריקים ומטעים על שיקולים נסתרים ואמירות מטייחות כאלה. שמנדלבליט יפרט מה מפריע לו להחליט. כי בינתיים עובר הזמן, והזמן הוא קריטי כדי להצליח או להיכשל בתיק.
יכה הציבור ברבבותיו
מנדלבליט לא חושש להתנהג בצורה כזאת מתוך הנחה שאי-אפשר לגעת בו. למרבה הצער, הוא צודק. בג"ץ, שבאופן עקרוני יכול להתערב, בדרך-כלל נמנע מהתערבות בשיקולי היועץ ומעשיו. באופן כזה הכדור עובר אל הציבור שיכול להשפיע - אבל לא כאשר הוא מתעקש על הפגנות ליד ביתו של מנדלדליט.
חבל לבזבז אנרגיות על מאבק זה. צריך לצאת לרחובות - לא בעשרות, לא במאות, אלא במאות אלפים. זה נושא לא פחות חשוב מנושאים אחרים שהניעו הפגנות גדולות.