הסדר החוב של פישמן: השיקולים והמטרות של שחקני המפתח

מנהלי הבנקים

בבנקים יושבים כבר הרבה על "חבית הנפץ" שנקראת תיק האשראי לאליעזר פישמן, שבמסגרתו הוא הצליח לגייס אשראי בהיקף של יותר מ-4 מיליארד שקל.

כמעט כל הבנקים העניקו לפישמן אשראי, ובראשם בנק הפועלים ובנק לאומי, עם יותר מ-1.5 מיליארד שקל כל אחד.

זה שנים שבחדרי-חדרים מדברים על כך שחובות פישמן אבודים, ובכל זאת הבנקים לא פעלו באגרסיביות מולו. הבנקים כבר הפרישו את כל החוב שלו, ומבחינתם כל מה שיצליחו לחלץ יילך היישר לשורת ה"ריקברי" (פירעון חוב שהופרש), כך שמבחינת יציבות ורווחים - תיק פישמן כבר מאחוריהם.

בעולם של פעם, שבו הסדרי חוב היו נחתמים מאחורי דלת סגורה, סביר להניח שהבנקים היו חותמים בשמחה על ההסדר המוצע. אולם הזמנים השתנו, ושיקול מרכזי אם לא עיקרי יהיה דעת הקהל. היום (ב') כבר הודיעו הפועלים ולאומי כי הם מתנגדים להסדר ודורשים פרטים נוספים. למרות המיליטנטיות, אין לשכוח שחלק ממנה נובע מהלחץ ומהאווירה הציבורית.

הבנקים ממילא אינם גופים אהודים, והפרסומים על מחיקות החוב וישיבות הכנסת המיוחדות בנושא ודאי יקשו עליהם לאשר את ההסדר. ההימור שלנו הוא שאחרי שהם יעשו קצת שרירים, אולי כמה כותרות לוחמניות, הם יעדיפו לחתום על הסדר, כפי שעשו עם נוחי דנקנר, לסגור את התיק, לאסוף את הפירורים שיקבלו - ובעיקר להימנע מחקירה שתבדוק כיצד הם התנהלו בתהליך מתן האשראי לפישמן.

המטרה: להגיע להסדר בזהירות ולמזער נזק תדמיתי. 

עו"ד יוסי בנקל

זמן קצר לאחר מינויו למנהל המיוחד בתיק פישמן, ניכר שעו"ד יוסי בנקל לא מתכוון להיות רחמן. הוא הציג קו נוקשה: הוא טען כי פישמן מתכונן לפשיטת רגל זה 16 שנה, הצביע על עסקאות תמוהות עם בני משפחתו, הנראות לכאורה כמו הברחת נכסים אליהם, ודרש משאבים נוספים לקיום חקירה מעמיקה.

במשפחת פישמן לא אהבו את הקו הזה. נשמעו השמצות הדדיות, ונעשו פניות לבית המשפט שיכריע בסוגיות השונות.

כעת, עו"ד בנקל הסכים להסדר חוב שאמנם כולל תרומה של בני המשפחה אך עדיין מוחק את רוב החוב - ומותיר את בני המשפחה עם חלק מנכסיהם וללא חקירה. ככל הנראה ההתרככות נבעה מכך שהבנקים לא מעוניינים במלחמה הזאת, וגם השופט איתן אורנשטיין העדיף להגיע להסכמות. לצורך גישור בין הצדדים אף מונה עו"ד עמית פינס. בנקל הבין שעליו להתפשר ולהסתפק בשיפור ההצעה הראשונה של פישמן.

המטרה: רצה חקירה, נאלץ להתפשר על שיפור ההסדר. 

חדוה בר, הפיקוח על הבנקים

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, חשבה שסוגיית הלווים הגדולים מאחוריה. בדוח המסכם את פעילות הבנקים ובנק ישראל בכל הקשור ללווים הגדולים במשק היא מודה שהייתה בעיה במתן אשראי, שהתבסס על "הילתם" של הלווים ולא על בדיקת יכולת ההחזר, אבל מבחינתה הבנקים למדו את הלקח, ואשראי חדש מסוג זה כבר לא ניתן היום.

אלא שהעבר רודף את בר. החשש שתיק פישמן ייגמר בפשרה ובלי שאיש ייתן את הדין על הכספים שחולקו בקלות והתאדו, מפנה אל בר את הזרקור. הציפייה היא שבנק ישראל ידאג שהדין יינתן.

אמש (א'), כיממה לאחר פרסום המתווה, הוציא בנק ישראל הודעה לקונית: "הפיקוח על הבנקים מצפה שהבנקים יבחנו את ההצעה בתוך ראיית מכלול ההיבטים העולים מהנושא". אם הביקורת הציבורית תלך ותגבר, הוא יצטרך להשמיע עמדה חדה יותר. אחרת שוב יוטח בפניו שהוא מגן על הבנקים.

המטרה: להרגיע את הביקורת הציבורית נגד הבנקים בתוך שמירה על יציבותם. 

משה אשר, רשות המסים

עיקר חובותיו של פישמן הם למערכת הבנקאית, אבל מי שהתחיל את כדור השלג, עם הבקשה להכריז על פישמן כפושט רגל, היא רשות המסים, שלטענתה הוא חייב לה קרוב ל-200 מיליון שקל בגין צו שומה שניתן לפני כעשור. רשות המסים הפגינה קו נוקשה וללא סנטימנטים הן בדרישה לפירעון החוב והן בהתנגדות להסדר החוב הראשוני שהציע פישמן.

בניגוד לבנקים, רשות המסים מוטרדת פחות משיקולים כגון תדמית ציבורית. ההסדר הנוכחי מטייב את ההחזר שמקבלת הרשות ונותן לה עדיפות בקבלת הכספים מנכסי המשפחה, אך האם זה מספיק?

בינתיים ברשות שומרים על הקלפים קרוב לחזה וטוענים כי הם עדיין "לומדים" את פרטי ההסדר. ניתן להניח שאם בסופו של דבר תסכים הרשות למתווה הכללי של ההסדר, יהיה לבנקים קל יותר (לפחות מבחינה ציבורית) להצטרף ולאשר אותו גם כן.

המטרה: למקסם כמה שיותר מהחוב של פישמן לרשות המסים. 

אליעזר פישמן

במשך שנים ג'ינגל איש העסקים אליעזר פישמן את פירמידת החובות האדירה שצבר והגיעה להיקף בלתי נתפס של 4.5 מיליארד שקל. פישמן, הנחשב אדם חד וחריף, טווה אימפריה הבנויה משרשור עצום ומורכב של חברות, שמניותיהן חולקו לו ולבני משפחתו, ומחובות שהלכו ותפחו - חלקם למימון הפעילות העסקית וחלקם למימון תחביבו היקר והתובעני - השקעות ספקולטיביות במט"ח.

פישמן (74), שידע שהבנקים אחראים לפחות כמוהו לסלט החובות, ודאי העריך שיוכל להמשיך לגלגל את החוב עוד ועוד, אלא שרשות המסים הרסה את החגיגה ושברה את הכלים בעקבות שומת מס שהתעקשה לגבות. מכאן החל כדור השלג, שהגיע עד מתווה ההסדר האחרון שפורסם בסוף השבוע.

המתווה הנוכחי אמנם כולל תרומה רבה יותר של בני המשפחה לעומת ההצעה הקודמת, שכללה בעיקר את נכסי פישמן עצמו ושיקפה תספורת של כ-90% מהחוב, ובכל זאת אם יקבל אישור לממשו, יהיה זה הישג מרשים מבחינתו: לא תיפתח בדיקה בנושא החובות שצבר, הוא יוכל להמשיך להתגורר באחוזה המפוארת שלו בסביון במשך 4 שנים, הוא לא יוכרז כפושט רגל, וניתן להניח בזהירות כי יוכל להמשיך לחיות חיי רווחה, גם לאחר שיעביר את מלוא נכסיו לידי הנושים.

המטרה: להגיע להסדר חוב ולהימנע מפשיטת רגל. 

משפחת פישמן

כאשר הגיע התיק של אליעזר פישמן לבית המשפט, רעייתו טובה ושלושת ילדיהם - ענת, אייל ורונית - ודאי הרגישו לא נעים אבל הניחו שנכסיהם (הרבים) בטוחים, שכן יש הפרדה בין רכושם לבין רכוש אביהם הערב לחובות.

אלא שלעו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד שמינה בית המשפט, היו תוכניות אחרות, והוא דרש להרים מסך גם מעל נכסי בני המשפחה ולהשתמש בהם לפירעון החוב לנושים. זאת משום שלדבריו הנכסים שצברו הגיעו מאביהם.

בתחילה התנגדו בני המשפחה לתוכנית, אך לבסוף הבינו שעליהם להתפשר וגיבשו מתווה להסדר חוב שכולל גם את העברת מניותיהם בחלק מהחברות בקבוצה. עם זאת, מדובר במתווה מורכב הנפרש על פני כמה שנים, הכולל גם אופציה לבני המשפחה לרכוש חלק מהמניות. בסופו של דבר, במתווה הנוכחי יישארו בני המשפחה עם נכסים, ובראשם הבתים המפוארים שלהם בסביון, השווים כמה עשרות מיליוני שקלים לפחות.

כך שבשורה התחתונה, אף שלכאורה הם נאלצים לוותר על חלק מנכסיהם, הסדר החוב הזה טוב להם ומותיר אותם עם נכסים בהיקף לא מבוטל, וגם עם עמדות השפעה בקבוצה לפחות למשך כמה שנים.

המטרה: חתימה על ההסדר הנוכחי. 

הציבור והכנסת

מאז ימי המחאה החברתית, סלידת הציבור מה"טייקונים" ומהבנקים הלכה וגברה, והשילוב ביניהם הוא הקשה ביותר. הכותרות שמצביעות על מחיקת חובות אדירה, בעוד הטייקון לא מוכרז כפושט רגל, גוררות ביקורת ציבורית חריפה, במיוחד לאור התחושה שהלווים הגדולים גם גורמים הפסדים גדולים יותר לבנים וגם מקבלים מהם יחס סבלני ונוח לעומת משקי-הבית.

לדברי גורמים הבקיאים בניטור מידע ברשתות החברתיות, ביומיים האחרונים נרשם שיח על ההסדר המתגבש עם פישמן, והיקף התגובות בנושא הזה גבוה ביחס לנושאים אקטואליים אחרים. עם זאת, לא מדובר בינתיים בסחף או בהיקפים הדומים למחאה הציבורית לפני כ-4 שנים, כאשר פורסם כי בנק לאומי בוחן מחיקת חוב לנוחי דנקנר.

חברי הכנסת עוסקים אף הם בחובות ללווים הגדולים ובהסדר החוב של פישמן. מחר (ג') תקיים ועדת הכלכלה דיון מיוחד בנושא, וחלק מחברי הכנסת כבר פרסמו תגובות חריפות נגד המתווה שהוצע, וכך גם ארגונים ופעילים חברתיים שונים. השאלה כעת היא אם מדובר בהוצאת קיטור, שתדעך עם הזמן, או בביקורת ומחאה שתלך ותגבר ותלחץ לבסוף לביטול ההסדר.

אצל דנקנר הסיפור נגמר אמנם בכך שהוא איבד את אי.די.בי וגם את ביתו, אך הוא לא הוכרז כפושט רגל והגיע להסדר עם הבנקים. האם אותו תרחיש יחזור אצל פישמן, שהיקף חובותיו גדול באופן משמעותי מזה של דנקנר?

המטרה: חקירה ולקיחת אחריות של פישמן והבנקים. 

 הסדר החוב של פישמן / צילומים: שלומי יוסף, תמר מצפי, איל יצהר, עינת לברון