נתוני הפתיחה של ונצואלה כל-כך טובים - עושר מחצבים, מיקום גאוגרפי, אוכלוסייה צעירה - ועם זאת, התוצאות כל-כך רעות. כיום ונצואלה היא המדינה שנמצאת במשבר הכלכלי העמוק ביותר, ככל הנראה, בעולם.
במהלך העשור הקודם, ונצואלה היתה מהנהנות העיקריות מהעלייה שנרשמה באותה תקופה במחיר הנפט. נשיא ונצואלה באותן שנים, הוגו צ'אבס, ניצל את ההכנסות הגדולות מהנפט כדי ליישם את מדיניותו הסוציאליסטית, שכללה הגדלה דרמטית של ההוצאה הציבורית והלאמת חברות רבות - במיוחד בתחום הגז והנפט, אבל גם בתחומי הבנקאות והתקשורת.
מדיניותו הסוציאליסטית של הוגו צ'אבס עבדה נפלא, לפחות כל עוד מחירי הנפט עלו. כך, בין השנים 1998 (שנה לפני עלייתו של צ'אבס לשלטון) ל-2013, שיעור העוני במדינה ירד מ-49% ל-29% (לפי נתוני הבנק העולמי) ואי השוויון ירד. המדיניות של צ'אבס נחשבה להצלחה, ורבים בעולם (וגם בישראל) השתמשו בוונצואלה כדוגמה למודל סוציאליסטי מוצלח. ואולם צ'אבס לא השכיל לנצל את משאב הטבע האדיר שוונצואלה התברכה בו - מאגרי הנפט הגדולים בעולם - כדי לייצר צמיחה בת-קיימא. ואכן, מה שהנפט נתן - הנפט גם לקח.
כ-95% מהכנסות ונצואלה מיצוא מגיעות מיצוא נפט, וסקטור הגז והנפט מהווה כרבע מהתוצר של המדינה. כל ההכנסות האדירות האלה הלכו להטבות סוציאליות וייצרו מצג שווא, שכן ברגע שהגיעה הנפילה במחיר הנפט, היכולת של הממשלה לממן את הוצאותיה פחתה באופן דרמטי.
מאדורו העמיק את המשבר הכלכלי
חוסר האיזון התקציבי, מדיניות כלכלית כושלת והרעה בתנאי הסחר בשל ירידת מחירי הנפט, הפעילו לחץ רב על שער החליפין, שכמובן, מנוהל באופן מוחלט על ידי הממשלה. כדי לנסות ולהגן על השער, הבנק המרכזי קנה בוליבאר ומכר דולרים בהיקפים גדולים - מה שתרם להידלדלות יתרות המט"ח. המשבר הכלכלי היה בלתי נמנע.
הניהול המוחלט של הכלכלה - החל בשליטה מוחלטת על תנועות הון וכלה במחירים לצרכן - גרמו למצב שבו הבוליבאר עבר פיחות של עשרות אחוזים, האינפלציה התחילה להשתולל, ונוצר מחסור אמיתי במזון ברחבי המדינה. אל הסביבה הכלכלית הזו נכנס ניקולאס מאדורו, נשיא ונצואלה הנוכחי, לאחר פטירתו של צ'אבס.
כממשיך דרכו של צ'אבס, מאדורו התמודד עם המשבר הכלכלי באותה צורה, שרק העמיקה את המשבר. מאדורו האשים את המגזר הפרטי במשבר, ורק העמיק את השליטה של המדינה בכלכלה על ידי הידוק נוסף של השליטה בתנועות ההון והמט"ח ורגולציה חזקה עוד יותר על המגזר הפרטי, שאחראי על הייצור וההפצה של מוצרים ומזון ברחבי המדינה. העמקת השליטה העמיקה את המחסור במזון ותרופות, וגרמה לאינפלציה להשתולל עוד יותר.
הנתון הרשמי הכלכלי האחרון שפורסם בוונצואלה, היה מדד המחירים לצרכן בדצמבר 2015, שפורסם על ידי הבנק המרכזי. מאז השלטון הפסיק לפרסם נתונים רשמיים, ולכן האופוזיציה ששולטת בקונגרס התחילה לאסוף נתונים ולפרסם אומדנים למדדים שונים, ובהם האינפלציה. על פי אומדני האופוזיציה, האינפלציה המצטברת ברבעון הראשון עמדה על כ-70%, ובחישוב שנתי על 750% - השיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה של ונצואלה.
לפני שפרסמה האופוזיציה את האומדן לאינפלציה, השווקים עקבו אחר סל מוצרים בסיסי במדינה, וממדידתם עלה כי במארס השנה התייקר סל המוצרים הבסיסי ב-15.8% לעומת החודש שלפניו - ובחישוב שנתי זינוק של 615% במחירו של הסל הבסיסי. לאור המשבר הפוליטי במדינה, והמחסור המתמשך במוצרים בסיסיים, ההיפר-אינפלציה עוד צפויה להאיץ.
על רקע האינפלציה המשתוללת והאחיזה חסרת הרסן של מאדורו בשלטון, מאז מארס מתקיימות בוונצואלה הפגנות המוניות, שכוללות התנגשויות עם כוחות הביטחון והרג אזרחים. זאת, לאחר שבית המשפט העליון, שמעשית נשלט על ידי מאדורו, לקח על עצמו את סמכויות החקיקה והפך את הקונגרס, שבו שולטת האופוזיציה, ללא רלוונטי.
זאת עוד, המחאה במדינה התעצמה, לאחר שמאדורו רצה להקדים את הבחירות לאסיפה הכללית כבר לתחילת מאי, ושהבחירה תתבצע באמצעות קבוצות כוח פרו-ממשלתיות, ולא באמצעות בחירה של העם. לטענת המפגינים, הצעה זו באה להבטיח את שלטונו של מאדורו מעבר לשנת 2018 ולעקר מתוכן את הניצחון של האופוזיציה בבחירות האחרונות שנערכו לקונגרס. נוסף על כך, הצעה זו תביא את מאדורו לחוקק חוקה חדשה ללא צורך במשאל עם.
הכלכלה בוונצואלה מצויה במיתון החמור בהיסטוריה של המדינה. המשק התכווץ ביותר מ-20% בשלוש השנים האחרונות. הירידה במחירי הנפט, שנים של ניהול מאקרו-כלכלי כושל, מחאות הרחוב והמשבר הפוליטי רק החמירו את המצב. ההפגנות, חוסר הוודאות הפוליטית והשליטה המוחלטת של מאדורו בכלכלה צפויים להביא להגברת המחסור בסחורות ושירותים במדינה - וכיום, גם אם מחיר הנפט ישוב לעלות, ונצואלה עדיין תישאר על פי תהום.
בעקבות שיתוק הממשלה וחוסר היכולת שלה לטפל במיתון, המשק צפוי להישאר במיתון גם ב-2017, כשהסיכון הגדול ביותר בטווח הקצר הוא הידרדרות המחאות לעימות כולל בין האופוזיציה לצבא. כעת נראה כי שוקי האג"ח מהמרים על החלפת השלטון בטווח הקרוב, אבל כדי שתרחיש זה יתממש, נראה כי על אזרחי ונצואלה יהיה לסבול עוד לא מעט.
עם זאת, אם וכאשר השלטון יוחלף ויתקיימו בחירות דמוקרטיות, המשק יוכל להתחיל להתאושש - ואולי ונצואלה תוכל להתחיל ולממש את הפוטנציאל הרב שלה.
■ הכותב הוא מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
הצמיחה והאינפלציה בוונצואלה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.