אושר: קנסות לקבלנים באתרי בנייה עם כשלים בטיחותיים

ועדת העבודה של הכנסת אישרה הבוקר (ד') תקנות שיאפשרו הטלת אחריות אישית ועיצומים כספיים על קבלנים שבאתרי הבנייה שלהם נמצאו כשלים בטיחותיים.

על-פי התקנות, גובה הקנס לקבלן יגיע עד ל-35.28 אלף שקל בגין כל עבירת בטיחות, ומנכ"ל החברה שלא יפעל לתיקון ההפרות שנתגלו, ייקנס ברבע מהסכום או עד כ-9,000 שקל.

על-פי התקנות שאושרו, יחתום כעת שר העבודה והרווחה חיים כץ והצעדים הללו ייכנסו לתוקף החל מינואר 2018. למה רק ב-2018 ולא החל מיום אישור התקנות וחתימת השר? על-פי משרד העבודה והרווחה, התקנות יעברו כעת לניסוח הנהלים ולהתארגנות לקראת יישום בפועל - כלומר ביורוקרטיה.

בדברי ההסבר של התקנות נכתב כי "העיצום הכספי הוא אמצעי אכיפה רגולטורי יעיל ומהיר שמטרתו להביא להגברת הציות של ציבור המפוקחים הכפוף להוראות שנקבעו לפי חוק, והוא מיועד להוות סנקציה קלה יחסית להפעלה בידי הרשות המינהלית. לנוכח העובדה שמדובר בהליך מינהלי, עשויה יעילותו ומהירותו לשמש גורם מרתיע ולהביא להקטנת השכיחות של הפרת החובות שבגין הפרתן נקבע עיצום כאמור".

נציין כי מדובר במהלך שעשוי להרתיע את הקבלנים ולהגביר את הפיקוח העצמי שלהם באתרי הבנייה, אולם יש מי שסבור כי מדובר בצעד מבורך אך לא מספק, וכי במקביל יש להמשיך ולפעול להגדלת מצבת המפקחים של מינהל הבטיחות במשרד העבודה.

על-פי התקנות, העיצומים הכספיים יחולו על אתר בנייה שלא ימלא אחר תקנות הבטיחות במשטחי עבודה ובגובה, בציוד ובדיקות, בהפעלת עגורנים, בחפירות והריסות ובארגון וניהול בטיחות. מדובר בין היתר בהוראות הבאות: חובת התקנת פיגום ומערכת הטפסנות שיתאימו למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו; מינוי ממונה על הבטיחות באתר העבודה; איסור העסקת עובד, אלא אם כן ניתנה לו הדרכה וסופקו לו אמצעי מיגון נדרשים; איסור על הפעלת עגורן אלא בידי עגורנאי מוסמך; אחריות לכך שלא יותקן פיגום ממוכן ושלא ישתמשו בפיגום ממוכן, אלא אם כן יש בידי מבצע הבנייה אישור ותעודה; גידור של כל פתח באתר הבנייה; אספקת סולמות, בדיקתם ופסילתם לשימוש של סולמות פגומים כאמור; כל עבודת גלישה תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של מנהל מקצועי לטיפוס תרנים ועוד.

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר היום בוועדת העבודה כי "אנחנו לא רואים שיש דרך למנוע את תאונות העבודה בענף הבנייה שלא דרך הכיס. כשמגיע מפקח, הקבלנים לא דופקים חשבון, וכשהם יתחילו לשלם על כל עבירה - ואני מקווה שהם לא ישלמו - המצב ישתנה".

לדבריו, "אפשר למגר את תאונות העבודה או לפחות לצמצם דרמטית את התופעה. המטרה היא לחסוך בחיי אדם, ואנחנו לא מחפשים להעניש, אלא שעובדים יגיעו לעבודה, יתפרנסו ויחזרו הביתה בשלום. אנחנו רוצים שהקבלן יפקח על השטח, גם אם זה מעכב את הבנייה".

לעניין הטענות כי יש מחסור במפקחים אמר השר כץ: "אנחנו פועלים מול האוצר ונציבות שירות המדינה לשיפור תנאי ההעסקה של המפקחים. יש 22 תקנים, ואף אחד לא בא, כי מהנדס לא מוכן לעבוד ב-5,000 שקל. האוצר צריך להבין שמהנדס לא יעבוד בשכר מינימום".

במהלך הדיון בוועדה התנגדו נציגי הקבלנים לאישור התקנות. המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אמיר הלר, טען בדיון כי "יש קבלנים שלא מרוויחים בחודש את סכומי העיצומים האלה. ניהול אתר בנייה זה עניין מסובך. צריך לתת קודם כל אזהרות ולא להפעיל ישר את הגיליוטינה. זה עלול לפגוע בעובדים עצמם, אשר יאבדו את מקור פרנסתם".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הגיב לדבריו ואמר: "אי-אפשר לחפש כל הזמן תירוצים למה לא למלא אחר ההוראות. יש דרך להימנע לחלוטין מהעיצומים הכספיים, והיא הקפדה למלא אחר הוראות החוק והוראות הבטיחות".

לאחר אישור התקנות בוועדה אמר מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן-שמעון, כי "הטלת עיצומים וקנסות איננה פתרון לתאונות. כדי להבין עד כמה ההחלטה שקיבלה היום הכנסת מחטיאה את מטרתה, די להציץ במספרים ההולכים וגדלים של תאונות הדרכים בישראל, שעמודים ביחס ישר להעלאת גובה הקנסות בתחום הבטיחות בדרכים.

"המחקרים האחרונים בתחום, זה אשר הוצגו לוועדת העבודה בכנסת על-ידי גופים שונים, ובהם גם מרכז המחקר של הכנסת עצמו, תומכים בכך. הכלים שיפחיתו באמת את תאונות העבודה בענף הבנייה הם שילוב של זינוק בהיקף ההוצאה הממשלתית להכשרה והדרכה של העובדים, הרחבה דרמטית את היקף הפיקוח על האתרים וביטול חסמים שמונעים הכשרת מנהלי עבודה - שמעל 3,000 מהם חסרים כיום בענף. רק לאחר העמדת כל הכלים האלה לטובת ענף הבנייה ויישומם בשטח - נכון יהיה להטיל סנקציות נגד קבלנים ובאותה המידה בדיוק - סנקציות נגד עובדים סוררים שלא מבצעים את הוראות החוק בתחום זה. רק כך נראה שינוי מגמה וירידה בתאונות העבודה בענף הבנייה".