ביהמ"ש: בנק רשאי לסרב לנהל חשבון העוסק במסחר בביטקוין

בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק אתמול (ג') כי בנק רשאי לסרב לנהל חשבון של חברה העוסקת במסחר במטבע וירטואלי כמו הביטקוין. השופט יונה אטדגי קיבל את עמדת בנק לאומי, שיוצג בידי עורכי הדין אסף סמואל ונועם בר-דוד ממשרד יעקב סלומון, ליפשיץ, וקבע כי מדובר בסירוב סביר של הבנק.

החברה התובעת פתחה לפני מספר שנים חשבון באחד מסניפי בנק לאומי לצורך ביצוע עסקאות במסחר בביטקוין. החשבון שימש את החברה לצורך הפקדת כספים שקיבלה מלקוחותיה וכן לצורך העברות כספיות.

לדבריה החברה, היא הודיעה מראש לבנק על מטרות החשבון, אולם הבנק החליט למנוע ממנה לבצע עסקאות מסוימות. לטענת החברה, במאי 2015 הפסיק הבנק את פעילותה באופן מוחלט. 

■

השופט אטדגי קיבל את טענות הבנק וקבע כי כל החלטה של הבנק בנושא ניהול חשבון במטבע וירטואלי נמצאת במתחם הסבירות, שכן מצד אחד קיימות לא מעט בעיות במסחר בביטקוין בהיבט של הלבנת הון, ומשכך הבנק עלול להפר את הוראות בנק ישראל.

מנגד, קבע השופט, איסור ביצוע פעולות על הלקוח מהווה גם כן הפרה של החוק. לכן, החלטתו של הבנק לאסור פעילות היא לגיטימית וסבירה בנסיבות הקיימות.

במסגרת פסק דינו ערך בית המשפט הפרדה בין המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים ביחס להפעלת החשבון הספציפי - לבין הסוגיה העקרונית הנוגעת לסבירות החלטתו של הבנק, כגוף עצמאי, שלא לנהל עוד פעילות במטבעות וירטואליים, בעיקר בשל חוסר יכולת לנהל את הסיכון הכרוך במסחר בביטקוין.

עיקרי פסיקתו של בית המשפט ונימוקיו לקבלת עמדת הבנק מסתמכים על היעדר כל הסדרה או רגולציה של כל הרשויות הנוגעות בדבר ביחס למטבעות וירטואליים - החל מבנק ישראל והפיקוח על הבנקים וכלה ברשות המסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון.

"העמדה הקובעת היא עמדתו של בנק ישראל ושל המפקח על הבנקים. היא שצריכה להנחות את הבנקים, והיא המחייבת אותם. אם בנק ישראל מתקשה להכריע בסוגיה העקרונית - מה לנו כי נלין על המשיב או על כל בנק אחר"?, נכתב בפסק הדין. "הבנק מצוי, אפוא, במצב של 'אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי'... אם יתיר פעולות הקשורות למסחר בביטקוין, הוא עלול להפר את חובותיו לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת בהיעדר יכולת או ידע לנהל את הסיכון הכרוך במסחר בביטקוין, עליו הכריזו בקול רם ובמשותף רשויות המדינה".