רגע לפני אמצע 2017 נראה כי שוקי המניות בעולם ממשיכים להיות הסחורה החמה של השנה. אחרי עונת דוחות מצוינת ברבעון הראשון ועל רקע נתונים כלכליים משופרים וירידה בציפיות האינפלציה, המבטיחה המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה ברמה גלובלית, המשקיעים בעולם ממשיכים להאמין בעדיפות של שוקי המניות.
מתחילת השנה רכשו משקיעים בעולם קרנות סל בהיקף של 284 מיליארד דולר, כ-70% מהסכום בקרנות סל מנייתיות. רוב הכסף אמנם הלך לשוק האמריקאי, אך השנה בולטת גם נכונות לגוון לאירופה, לנוכח ביצועים טובים של שוקי המניות על רקע שיפור כלכלי והקלה בחששות הגיאו-פוליטיים. מתחילת השנה עלה מדד יורוסטוקס 50 בכ-9%, בדומה ל-S&P 500, בעוד שהדאקס בגרמניה עלה ביותר מ-11% ובספרד עלו המניות ב-16%. הנאסד"ק קפץ ב-17%.
בעולם הזה, מי שיסתכל מבחוץ, יכול היה לחשוב שהבורסה הישראלית אינה חלק מהמשחק, עם תשואה מאכזבת של 2.8%- למדד המניות המרכזי שלה, ת"א 35.
אך התמונה הזו משקרת, כי בניגוד לארה"ב או אירופה, שבהן השקעה במדדים המובילים מאפשרת חשיפה לחברות המובילות בהן, המדד המוביל של הבורסה בתל-אביב הוא משהו אחר. מצד אחד הוא מוטה לסקטור התרופות, שאמנם מהווה כ-24% ממנו (אחרי הרפורמה שהקטינה את משקלו מ-30%), אך לחברות בו אין קשר של ממש לשוק הישראלי. הביצועים של הסקטור הזה היו כל כך גרועים, שהם "גילחו" כ-8% מהתשואה שלו באומדן זהיר (קשה לחשב במדויק לנוכח השינויים הגדולים וההדרגתיים במשקלות של החברות בעקבות הרפורמה במדדים); ללא חברות התרופות מדד ת"א 35 היה עולה בכמעט 5%. בנוסף, נכון לסוף 2016 משקל החברות הדואליות במדד היה כ-40% ואם נביא בחשבון שהתמחור של מניות אלה נקבע לרוב מחוץ לישראל, הרי שהיחלשות הדולר מול השקל בכמעט 8% מתחילת השנה הובילה לירידות "טכניות" ברוב המניות האלה.
מי שיבחן לעומק המדד, יגלה לא מעט הפתעות חיוביות. כמעט מחצית מהמניות בת"א 35 עלו השנה ביותר מ-12%, מתוכן חמש מניות עלו ביותר מ-20%. בכלל, למעט כיל , בזק וחברות התרופות, כל המניות במדד רשמו תשואה חיובית מתחילת 2017. מדד המניות הבינוניות ת"א 90 בולט בתשואה גבוהה יותר, אך גם שם לצד מניות שעשו ביצועים פנומנליים, כמו נובה ונייר חדרה שעלו יותר מ-80%, יש גם לא מעט מניות שירדו ואפילו בשיעור חד.
במבט רוחבי, בלטו השנה גם לא מעט סקטורים בשוק המניות בתל-אביב. אחד מהם היה למשל מניות הנדל"ן עם עלייה של כמעט 20%, בעיקר הודות לחברות הנדל"ן המניב, שנהנו מסביבת מאקרו תומכת המתבטאת בצריכה פרטית גבוהה שמתורגמת לעלייה בפדיון השוכרים במרכזי המסחר, תנופת חברות ההיי-טק המשפיעה לחיוב על שוק המשרדים וכמובן הריבית הנמוכה במשק. ענף הנדל"ן הוא הנהנה העיקרי מריבית נמוכה במשק, וזה כנראה אחד ההסברים המרכזיים לפערים בין הביצועים המצוינים של הסקטור הזה בתל-אביב לבין הדשדוש של מניות הסקטור הזה בארה"ב, שבה הריבית שם כבר התחילה לעלות (גם אם בקצב איטי מאוד).
תמחור זול
פערים בין ביצועי השוק המקומי לשווקים בחו"ל ראינו גם בבנקים ובביטוח. מניות הביטוח בישראל זינקו בכ-20% השנה וענף הבנקים עלה בכ-8%, כאשר בלטו במיוחד הבנקים הקטנים (דיסקונט עלה ב-15%) בעוד שהגדולים רשמו ביצועים חלשים יותר (פועלים עלה בכ-3%). ברקע לביצועי הסקטור היו דוחות טובים לרבעון הראשון (כמעט ללא מאפיינים חד פעמים) עם תשואה ממוצעת של 8.5% על ההון העצמי. הבנקים דיווחו על גידול בהכנסות, ביצעו הפרשות לאשראי סבירות וכן המשך התייעלות תפעולית.
גם מניות טכנולוגיה רבות בתל-אביב נהנו מרוח גבית עולמית של הסקטור הזה, שרשם את הביצועים החזקים ביותר מתחילת השנה בארה"ב. בלטו במיוחד מניות כמו פורסייט שנהנתה גם מהעסקה למכירת מובילאיי ועלתה בכ-300%, מניות חברות ציוד בדיקת השבבים קמטק (עלייה של מעל 100%) ונובה (מעל 80%) וכך גם טאואר (מעל 20%), שכולן הרוויחו מהגיאות בתחום המוליכים למחצה בעולם. היו כמובן גם חברות שאכזבו, כמו גילת וסאפיינס שירדו ביותר מ-15%.
ההבדלים הגדולים בין הביצועים בתוך סקטורים ספציפיים והפערים השונים בביצועים של מניות בתוך המדדים, מחדדים מצד אחד את העובדה שהשוק המקומי נהנה מתמחור זול בהשוואה לעולם וגם בהשוואה היסטורית לעצמו - מה שאיפשר עליות חדות במניות רבות אחרי תקופה ארוכה של פיגור אחרי השווקים בעולם.
מצד שני, העיוות שנוצר בתוך המדדים ובתוך הסקטורים המקומיים, היה גורם מרכזי לכך שמתחילת השנה פדו משקיעים מעל 3.7 מיליארד שקל מתעודות סל על מדדי המניות בישראל, כאשר רוב הסכום היה לפני רפורמת מדדי המניות בתחילת פברואר. תמונת הראי של התופעה הזו היא הנהירה למוצרי השקעה הבוחרים מניות ספציפיות על בסיס מחקר, בראשם קרנות נאמנות. בחודש מאי לבדו גייסו קרנות נאמנות המציעות חשיפה למניות בישראל כ-630 מיליון שקל ומתחילת השנה גייסה קטגוריית מניות בישראל מעל 3 מיליארד שקל. זו הקטגוריה המגייסת ביותר השנה אחרי תחום האג"ח הכללי, אשר גם בו יש לא מעט קרנות עם חשיפה למניות בישראל.
עד כמה זה יימשך? חלק גדול מפער התמחור בישראל נסגר, אך ראוי להביא בחשבון כי העליות המתמשכות בשווקים בעולם העלו גם שם את המכפילים, כך שהם עדיין גבוהים מאשר בישראל. כך למשל המכפיל של S&P500 הוא 21, בעוד שהמכפיל של ת"א 125 הוא 18 ובת"א 90 הוא 13. ולנוכח העיוותים שעליהם הצבענו במדדים עצמם, יש כאן כמובן עדיפות לבחון זאת ברמת המניה הבודדת.
מחזה נדיר: שוק שהריבית בו טרם עלתה
בנוסף, באופן פרדוקסלי השוק המקומי נהנה כיום דווקא מיציבות פוליטית ברמה גבוהה יותר מהשווקים המפותחים האחרים. בארה"ב עדיין לא חלפה העננה המאיימת על הדחה אפשרית של הנשיא דונלד טראמפ לאור החקירה בנוגע לקשריו עם רוסיה, בעוד שבאירופה מערכות בחירות במדינות כמו איטליה וגרמניה עשויות לזרוע זעוזעים בגוש היורו. כך הבחירות בבריטניה השבוע עשויות להוסיף לקלחת, מאחר שהן עלולות להקשות על תהליך היציאה שלה מהאיחוד האירופי.שוק המניות המקומי ממשיך ליהנות גם מהעובדה שלפחות בעת הנוכחית, הוא נראה כאחד השווקים המפותחים האחרונים שבו תעלה הריבית. בארה"ב התהליך כבר התחיל, העלאת הריבית הבאה תהיה בהמשך החודש והיא כנראה לא תהיה האחרונה השנה. באירופה כבר החלו לדבר על אפשרות לעליית ריבית ראשונה בתחילת 2018, לאור השיפור הדרמטי בנתוני המאקרו ובפעילות הכלכלית.
המגמה הזו תוכל להימשך כל עוד היא תזכה גם לרוח גבית בשווקים בעולם. לנוכח העליות האחרונות רמות הסיכון במניות גבוהות כמובן מכפי שהיו בעבר, אך כך גם הנכונות של המשקיעים ליטול סיכונים כדי לזכות בתשואה נאותה. אז מי אמר שהשוק הישראלי מחוץ למשחק?
■ הכותב הוא מנהל הפרויקטים ופיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע.
מניות מובילות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
