"עברנו ב-3 השנים האחרונות תהליך של השתלת לב חדש. זה היה פרויקט ששאב מאיתנו אנרגיות משמעותיות, אבל עשינו צעד אדיר. עם סיום ההטמעה בסוף השנה נהיה עם יכולות שספק שיש אותן לבנקים הגדולים", כך מסכם בראיון ל"גלובס" מנכ"ל בנק יהב, שאול גלברד, את תהליך החלפת מערכות המחשוב שביצע הבנק ואשר הושלם בתחילת השנה - אז התנתק ממערכות המחשוב של בנק הפועלים (שבעבר היה הבעלים שלו) והתחבר למערכת חדשה שהקימה עבורו חברת TCS מקבוצת טאטא ההודית.
מדובר בפרויקט בעלות של 1.4 מיליארד שקל - גבוה יותר מההון העצמי של הבנק העומד על 1.23 מיליארד שקל. אמנם הבנק פורס את הוצאות הפרויקט על פני 10 שנים, ועדיין החלפת המערכות הקפיצה את עלויות המחשוב שלו שעמדו על סדר גודל של כ-60 מיליון שקל לכ-100 מיליון שקל כיום.
בצד החיובי, יהב הקטן הוא כיום הבנק עם מערכות הליבה המתקדמות ביותר. "רוב הבנקים בארץ עובדים על מערכות שהביסוס שלהן החל עוד בשנות ה-60'. ליבת המחשוב של הבנקים קשה לטיפול, וזה רק הולך ומתייקר. כמו כן, היא דורשת מומחים ותיקים מאוד שלאט-לאט נעלמים מהנוף", אומר גלברד. "אני יכול להבין למה הבנקים לא ממהרים להחליף מערכות ליבה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הסיכון הכרוך בכך. בסופו של דבר, כל הבנקים יצטרכו להחליף את התשתיות. אין מצב שב-30 השנים הקרובות ישרתו את הבנקים מערכות שפותחו במאה הקודמת".
ההתחלה לא הייתה פשוטה. המערכת החדשה של בנק יהב עלתה לאוויר בתחילת השנה ולוותה בתלונות רבות מצד לקוחות. אמנם התקלות כבר תוקנו, אבל נראה כי לפחות לעת עתה אין בשורה חדשנית ללקוחות והשיפור במערכת מתבטא בעיקר בבק-אופיס שלה וביכולות הפנימיות של הבנק.
- האם הלקוח ייהנה מחדשנות אצלכם?
"השבועיים הראשונים של חודש ינואר לא היו קלים לא לעובדים ולא ללקוחות הבנק. מתוך 370 אלף לקוחות הבנק, קיבלנו פניות של כמה עשרות אלפי לקוחות לגבי תקלות ונכון להיום פתרנו את הבעיות. בסוף השנה תהיה לנו אפליקציה רגילה ואפליקציית שוק הון ברמה שאין לאף בנק אחר. היתרון המרכזי אצלנו יהיה שהעלאה של פיצ'ר חדש תיקח כמה שעות וימים במקום חודשים עד שנים בבנקים אחרים. האפליקציה הבנקאית תהיה מערכת ריל-טיים, שבה כל פעולה שתתבצע תתעדכן באופן מיידי. יתרונות נוספים שיהיו ללקוחות יהיו בדרך שבה הם יתקשרו עם הבנק, וכן האפשרות לפתח פיקדונות חדשים במהירות".
- אבל מה לגבי פיתוחים מתקדמים יותר שמציע היום עולם הפינטק ללקוח?
"פינטק זו מילה יפה, גם בגלל שהיא בלועזית וגם בגלל שהיא נשמעת טוב, אבל בסוף צריך לראות מה הלקוח רוצה. אין דבר אחד בפינטק שלא נוכל ליישם אצלנו. יחד עם זאת, אני מאמין שבשלב ראשון צריך לייצב את המערכת. הרגע קפצנו בבת-אחת ממערכת שהוקמה לפני 40 שנה למערכת חדשנית. בהמשך נחשוב על הפתעות שונות".
פרויקט נוסף בתחום המחשוב נערך בימים אלה בבנק לאומי. הבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, מקים בנק דיגיטלי חדש - פפר, שנבנה גם הוא על מערכת ליבה חדשה שחברת טמנוס בונה. אלא, שבעוד שהחלפת מערכות המחשוב של יהב נעשתה בשקט יחסי וללא תהליך מיתוג הבנק כדיגיטלי, בלאומי מתגאים בכל הזדמנות בפפר ובבשורה שהוא יביא ללקוחות. זאת למרות שהוא טרם הושק לציבור ומתנהל עדיין בגרסת בטא. גלברד לא מתרגש במיוחד מפפר: "בנקים אחרים קודם שמו כותרת שהם דיגיטליים. אף אחד לא ייצר בנק דיגיטלי אמיתי שעובד כמונו. אנחנו לא מדברים גבוהה-גבוהה על חדשנות ודוחים בכל חודש את הלו"ז. אנחנו פעלנו אחרת: קודם העברנו את כל הלקוחות לתשתית חדשה, ובשנה הבאה נעשה יותר רעש לגבי היכולות הטכנולוגיות שלנו. אני חושב שתהליך כזה בריא יותר".
גלברד אמנם מתגאה בפרויקט המחשוב. אבל אם זה היה תלוי בו, ספק אם היה יוצא להרפתקאה המורכבת והיקרה הזו. מי שדרש מבנק יהב להתנתק מתשתיות בנק הפועלים היה הפיקוח על הבנקים שהאמין שלכל בנק צריכה להיות תשתית משל עצמו. כיום הגישה היא שונה, המפקחת הנוכחית, ד"ר חדוה בר, מתירה מתן שירותי מחשוב בין בנקים ובמסגרת ועדת שטרום אף הוצע לחייב בנקים גדולים להעניק לגופים קטנים וחדשים שירותים בתחום זה.
- גישת הרגולטור השתנתה אחרי כל ההשקעה שעשיתם, אתה לא מרגיש שיצאת פראייר?
"מה אני אעשה? זו המציאות (מחייך). זה נכון שלא היינו עושים את הפרויקט הזה לולא הרגולטור היה מכריח אותנו, אבל היום אני מאוד מרוצה. הייתה לנו ציפייה לקשיים בהטמעה ובפועל חזרנו לפעילות רגילה תוך זמן קצר".
- ובכל זאת, הוצאות המחשוב שלכם גדלו משמעותית בעקבות המעבר. זה משתלם?
"הוצאות המחשוב בבנקים גדלות בצורה חדה של יותר מ-10% מדי שנה במרבית הבנקים. הסיבה לכך היא שתקציב המחשוב היום מאוים מהצורך לשדרג נתונים וגם מהוצאות בתחום הסייבר וההגנה. לעומת זאת, במסגרת ההסכם שלנו קיבענו את הוצאות המחשוב. יש לנו עם הספק הסכם ל-30 שנה במחיר קבוע, כולל חבילה גדולה של שירותים הכלולים במחיר. אנחנו מסוגלים כיום לשלוט בתקציב המחשוב, בעוד שבנקים אחרים רק נאלצים להגדיל את התקציב כדי לעמוד בשלל העדכונים הנדרשים".
"נמשיך להיות בנק פשוט"
בנק יהב הוא בנק קמעונאי הממותג כבנק לואו-קוסט עם עמלות נמוכות. הבנק נמצא בבעלות משותפת של מזרחי טפחות (50%), ושל חברה משותפת להסתדרות עובדי המדינה והמדינה עצמה (החברה למפעלי כלכלה ותרבות). "בעיניי המתבונן, מבנה בעלי המניות אולי נראה מורכב. בפועל אנו נהנים מבעלי מניות שעוזרים לנו כל אחד בתחומו", אומר גלברד, שבשנה הבאה יסגור 10 שנים בתפקיד מנכ"ל הבנק.
יהב הציג צמיחה נאה בשנים האחרונות, כאשר לדברי גלברד הוא הגדיל מדי שנה את מספר הלקוחות שלו ב-6%-7% נטו. כיום תיק האשראי של הבנק חצה את רף ה-9 מיליארד שקל - גידול של קרוב ל-10% בתוך שנה.
- הודעתם לאחרונה על תוכנית אסטרטגית, מה מתוכנן?
"נמשיך להיות בנק פשוט כלפי הלקוחות. נרחיב את הנגישות לאשראי ולייעוץ ני"ע. אנחנו גם משדרגים מרכז השקעות ארצי ומייעדים אותו גם לפעילות השקעות בחו"ל".
- אסטרטגיית הלואו-קוסט שלכם עובדת בעולם הבנקאות?
"האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה. השנה נסיים עם תשואה על ההון בסדר גודל של 7% למרות הוצאות הטמעת הפרויקט. בשנה הבאה אני מעריך שנגיע לתשואה של כ-8.5%, ומשנת 2019 נהיה בתשואה דו-ספרתית. נגיע לכך ע"י צמיחה בלקוחות ובהכנסות, לצד ריסון של צד ההוצאות".
"עם כל הכבוד להפחדות, אנחנו רחוקים מהאשראי הצרכני בארה"ב ובאירופה"
בנק יהב כאמור הוא בנק קמעונאי. תחום הבנקאות למשקי הבית אמור לעבור שינויים בעקבות חוק שטרום והתחרות בו אמורה לגדול. גלברד לא מתרגש מהשינויים הצפויים. "ב-2008 התחילה מלחמת קמעונאות כשכל הבנקים גילו שאין כמו מגזר משקי הבית. למרות זאת, אלו היו השנים היפות שלנו מבחינת צמיחה. אנו דרוכים וערוכים לתחרות ויודעים להגיב לשוק", הוא אומר.
- מה דעתך על אזהרת בנק ישראל והאוצר מהמשך הגידול החד באשראי למשקי בית?
"אני חושב שהיקפי האשראי למשקי הבית היו נמוכים מהנורמליות, והיום הכיוון הוא להיקפים הנורמליים. עם כל הכבוד להפחדות השונות, אנחנו רחוקים מהאשראי הצרכני המקובל בארה"ב ובאירופה".
- האם ההפרשה לחובות תמשיך לעלות?
כן, האם היא תגיע לממדים של קטסטרופה? לא. אני לא רואה התפרעות באשראי, אבל צריך לוודא את כושר ההחזר של הלקוח כשנותנים לו הלוואה ולוודא שלא נותנים אשראי עודף".
בנק יהב
שנת הקמה: 1954
בעלים: מזרחי טפחות (50%) והחברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה (50%)
מנכ"ל: שאול גלברד
פעילות: בנקאות קמעונאית
סניפים: 45
רווח נקי 2016: 83.4 מיליון שקל
תיק אשראי: 9 מיליארד שקל
שאול גלברד
גיל: 57
השכלה: תואר ראשון במינהל עסקים
מצב משפחתי: נשוי+3
מגורים: ירושלים
תפקידים קודמים: ראש חטיבה עסקית ומנהל מערך משאבי אנוש במזרחי טפחות
עוד משהו: פרסם באחרונה ספר על מידות וכישורים הנדרשים ממנהיגים ומנהלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
