השבוע התקשר אלי מנהל בכיר. "קראתי את הטור שלך, ואני חושב שאני עב"מ", אמר, וסיפר שהוא מחפש עבודה כבר זמן ממושך אבל לא מגיע לראיונות לתפקידים משמעותיים, משוכנע שהסיבה לכל היא חוסר עקביות תעסוקתית. שאלתי מה מקצועו, מחכה לשמוע שורה של מקצועות שונים בהם עסק במהלך חייו, אבל הסתבר שהוא מנהל תפעול עם רקורד של הרבה שנים בחברות מקומיות וגלובליות.
"לא חושבת שאתה עב"מ", אמרתי, "מנהל עם ניסיון של למעלה מעשור בתפקידי תפעול בכירים נהנה בדרך כלל מזהות מקצועית מחודדת וערך שוק סביר, במיוחד כשברקורד שלו חברות גלובליות".
לנטוש את הציר המרכזי
טעיתי. הוא אכן מנהל תפעול כבר 14 שנים אבל למרות זאת הוא סוג של עב"מ. לא עב"מ מקצועי אלא עב"מ מגזרי - תקלה תדמיתית מדרג נמוך יותר, אבל עדין כזו המקשה מאד למצוא עבודה איכותית.
מהו עב"מ מגזרי? להבדיל מעב"מ מקצועי שמדלג בין מקצועות שונים וכתוצאה מכך לא "נופל" לשום משבצת שהשוק מגדיר, הרי שעב"מ מגזרי שומר אמנם על זהות ועקביות מקצועית (איש תפעול במקרה הנ"ל), אבל מזגזג בין חברות הפועלות במגזרים ושווקים שונים ללא קו מקשר ביניהם. בדרך כלל מדובר במעבר ממגזרים ושווקים הממוצבים גבוה לכאלה שבמורד פירמידת המיצוב, כפי שקרה גם במקרה הזה.
סמנכ"ל התפעול הוא מהנדס שהחל את דרכו כאיש תפ"י ביצרנית מזון גלובלית והתקדם לתפקידי ניהול ייצור, תוך שהוא פוסע על הציר המרכזי שמוביל לראש מערך התפעול בחברות תעשייתיות (להבדיל מציר הרכש למשל), אבל אחרי 5 שנים החליט שהקידום בחברה אטי מידי לטעמו, ועבר לנהל תפעול בחברת שירותים בתחום התיירות.
משם המשיך לאחר 3 שנים לתפקיד סמנכ"ל תפעול בחברת שירותים לוגיסטיים, אותו מילא בקושי שנתיים, והמשיך לדלג בין חברות ומגזרים, כשמתפקיד לתפקיד גודל החברות ואיכותן יורדים בהתמדה, ובמקביל גם ערך השוק שלו (למרות ההגדרה 'סמנכ"ל תפעול). הוא מנסה לחזור לתפקידי ניהול תפעול בחברות תעשייתיות, אבל לא מצליח להגיע אפילו לראיון, נאלץ להסתפק בהצעות מחברות שירותים קטנות ולא מעניינות.
להידרדר מבחירה
מדוע? כי מגזר החברות התעשייתיות ממוצב גבוה יותר ממגזר השירותים, ותעשיינים מעדיפים בעלי מקצוע שמגיעים ישירות מהתעשייה. לכן גם מי שבעברו עבד במגזר התעשייה ונטש, הופך לא כל כך רלוונטי - וזאת מכיוון שהוא נתפס כמי שלא היה מספיק טוב ונאלץ להתפשר על מגזר השירותים.
יתרה מכך, גם בתוך מגזר התעשייה ישנו מדרג של חברות (על פי מורכבות התעשייה), ומי שירד במדרג יתקשה לטפס חזרה לתעשייה שבצמרת הפירמידה (למשל תרופות או מזון), לא משנה כמה הוא מוכשר. גם הוא ייתפס כמי שנאלץ להידרדר במדרג, כולל מי שביצע את המהלך מתוך בחירה.
איך מתמודדים עם החסם הזה? כשמדובר בעב"מ מקצועי, המשימה היא לאתר עמוד שדרה תעסוקתי סביבו אפשר למתג את האדם כבעל מקצוע מובחן, כשהתנאי הוא מקצוע עם סיכויים גבוהים יחסית למצוא עבודה - אחרת לא עשינו כלום.
כשמדובר בעב"מ מגזרי, המשימה היא לנתח את השווקים בהם עבד ולאתר את המגזרים האיכותיים יותר שעדיין יראו בו מועמד ראוי, למרות הזגזוג.
במקרה שלפנינו, אכן הסיכוי לחזור לחברה תעשייתית שממוצבת גבוה הוא נמוך, לכן עדיף להתרכז בחברות שירותים בינוניות ואיכותיות (גדולות לא יגייסו אותו), עם עדיפות לחברות לוגיסטיקה, שם יש לו את הסיכוי לתפקידים האיכותיים ביותר, ולא להתפשר על תעשייה נחותה (למשל חומרי גלם לבנייה).
השוק משלם על ידע, לא על פוטנציאל
המקרים היותר מסובכים לפתרון הם כמובן העב"מים הכפולים, אנשים שזגזגו גם מקצועית וגם מגזרית. הקושי שלהם להשתלב בתפקידים איכותיים נובע מהעדר מומחיות נתפסת גם במקצוע וגם במגזר פעילות, חסם כמעט בלתי עביר אפילו כשמדובר באנשים מוכשרים עם השכלה איכותית.
מדוע? כפי שהסברתי בהרחבה בטור ממלכת המשובטים, שוק העבודה משלם על ידע ולא על פוטנציאל. לא מעניינים אותו אנשים איכותיים שלומדים מהר, יש בנמצא מספיק אנשים איכותיים שכבר למדו, שצברו מספיק שנות ניסיון, ידע ומומחיות במקצוע שלהם, כולל בעלי ניסיון באותו התחום שבו פועלת החברה.
לכן, גם העב"מים הכפולים צריכים בראש ובראשונה זהות מקצועית ברורה, בלעדיה אין להם סיכוי לתפקיד ההולם את כישוריהם, ורק אחר כך לאתר את המגזרים בהם עשוי להיות להם יתרון יחסי. בהצלחה.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
