שוק ההון המקומי עובר אבולוציה בימים אלה. שוק האג"ח הקונצרני מנופח, והמחירים רחוקים מלשקף שמץ מהסיכונים הגלומים בהשקעה בשוק זה, ובשוק מנסים לאזן את גיוסי החוב הבלתי אפשריים של החברות, שמצידן מתחילות לגייס כסף במניות.
שתי הנפקות של מניות עברו בתקופה האחרונה על שוק המניות המקומי, והן מעוררות עניין, בעיקר כשברקע (ככל הנראה ברבעון השלישי של השנה) צפוי מבול של הנפקות מניות, שאמנם לא יחליפו את ההנפקות בשוק האג"ח המנופח אך יפתחו בחזרה את אפיק המניות.
הרוכשים בשוק ההנפקות מאופיינים בשני סוגים: שחקני הנוסטרו, שחלקם בהנפקות הולך ועולה; והמשקיעים המוסדיים הקלאסיים - קרנות הנאמנות, קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. השינוי הגדול שחל בשנים האחרונות הוא חלקם ההולך וגודל של שחקני הנוסטרו, שמעוותים את ההנפקות לשחקנים הקלאסיים ובעגה השוק הונית נקראים "פליפרים" או "יד חלשה".
נסביר:
שחקני הנוסטרו עובדים ברמות מינוף גבוהות. בדרך-כלל הבנקים מעמידים להם אשראי לתקופה קצרה מאוד (שבוע עד שבועיים), כשהם מעמידים הון עצמי זעום (בדרך-כלל של 20%). בתקופה האחרונה החליט בנק דיסקונט שהוא נכנס לשוק הזה בתנאים מפליגים, כשבהנפקות האחרונות איפשר לשחקני הנוסטרו לקבל אשראי עם בטוחות בגובה של 5% בלבד (בהנפקות אג"ח ונע"מים) - בעוד אגוד והבינלאומי, שמהווים המקורות המשמעותיים לשחקני הנוסטרו, מתעקשים על רמת ביטחונות גדולים יותר.
יש לציין כי קיימים הבדלים בין רמת הבטוחות לרכישת מניות (רמה של כ-20%) להיקף הבטוחות הנדרשות בהנפקות אג"ח ונע"מים (5% ברף הנמוך ועד 20% ברף הגבוה).
שחקני הנוסטרו בדרך-כלל זורים בהנפקות מחירים גבוהים כדי לקבל סחורה בשיטת המכרז (ובדרך-כלל מרימים את המחיר לשחקנים הקלאסיים - לציבור). בגלל שהם מוגבלים על-ידי הבנקים לשבוע עד שבועיים לפני שהבנק דורש את כספו, הם מוכרים את הנייר שקנו במכרז כמעט בכל מחיר בימים הראשונים של המסחר ולמעשה מפרקים אותו (ה"יד החלשה").
ממה הם מרוויחים? מהנחת ההתחייבות המוקדמת שנותנות החברות (והחתמים) לרוכשים במכרז, ולכן יש להם אוויר למכור כאילו במחירי הפסד, אבל האמת היא שהם מרוויחים כמה אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים (כשמדובר בשחקנים גדולים גם מאות אלפי שקלים) בשבוע של מסחר.
ההנפקות האחרונות:
שתי הנפקות מעניינות היו בשבועיים האחרונים: טלרד ולסיכו. לא ניכנס למהות ההנפקות כדי לא להסיט את הדיון סביב פעילות שחקני הנוסטרו, אך פעילותם מניבה הפסדים לשאר השחקנים כבר כמה ימים. כך למשל טלרד , שהונפקה במחיר 6.5 שקלים למניה, התחילה להיסחר ב-4 ליוני, והיום (8 ביוני) המשקיעים מופסדים עליה קצת יותר מ-3%, כשהיא נסחרת במחיר של כ-6.3 שקלים למניה.
לסיכו הונפקה במחיר 5.81 שקל למניה, כשהיא נסחרת במחיר 5.51 שקלים מניה, כאן יש לציין שהחברה דיווידנד של 33 אג' למניה, מה שמשפר את מצב הרוכשים.
לא ברור מה תהיה תגובת המשקיעים המוסדיים לקראת מבול הנפקות האקוויטי של הרבעון הבא, אך שני מנהלי השקעות בכירים מהגופים הגדולים ביותר בשוק ההון אמרו בימים האחרונים ל"גלובס": "במשחק הזה אנחנו לא משתתפים. במכרזים אנחנו נותנים את המחיר שלנו, ואם לא מקבלים, אנחנו משקיעים את הכסף שלא הפסדנו בהסברה ללקוחות למה העדפנו לא להפסיד להם כסף. אחרי ששחקני הנוסטרו יפרקו את הנייר, אם עדיין נאמין בו, נקנה אותו בשוק במחיר שלנו. צריך להחזיר את הכוח לציבור, כלומר: לצד הקונה".
צריך לזכור שבשתי ההנפקות קיבלו הרוכשים בהנפקה הנחת מוסדיים שמשפרת את מצבם.
יש לזכור שבהנפקות אקוויטי בוול סטריט נהוג שהמשקיעים מרוויחים סכומים משמעותיים על הנכונות שלהם להתחייב בטרם הנפקה לרכישת כמויות במהלכה, בתל אביב בגלל "הידיים החלשות" שמעורבות בכל הנפקה הרווחים, אם בכלל זעומים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.