"לפעמים נשארתי במחלקת טיפול נמרץ כמה ימים רצוף"

חברת ארט מדיקל (ART MEDICAL) גייסה 20 מיליון דולר. החברה מפתחת פתרון אינטגרטיבי לניטור חולים מונשמים ומוזנים, כדי למנוע את הבעיה הנפוצה של תמותה והחמרת התחלואה של החולים מסיבוכים הנובעים מן ההנשמה וההזנה, גם כשהבעיות שבגללן הגיעו לבית החולים, מטופלות היטב. את רוב הכסף השקיעה קרן ההשקעה הפרטית Advance Medical Technologies, שהינה מועדון של מספר משקיעים פרטיים. מאז הקמתה גייסה החברה 27 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי.

ארט מדיקל הוקמה ב-2008 על ידי לירון אליה, שניהל באותה תקופה קשר עם רופאה צעירה. הרופאה חוותה תסכול כאשר פרוצדורות רפואיות מורכבות הצליחו להציל את חייהם של חולים, אך הללו נפטרו בהמשך בגלל סיבוכים שונים, בעיקר בגלל דלקת ריאות שנובעת משאיפה של מזון אצל חולים המוזנים דרך צינור הזנה. "הרופאה הצעירה הזו הייתה כל כך מתוסכלת", מספר אליה בראיון ל"גלובס", "היא אמרה לי - עשיתי את המקסימום, ובסופו של דבר חולה מת מסיבוך. זו לא הייתה אחריותה - אלא כשל בסיסי במערכת".

"הרקע שלי הוא מעולם המתמטיקה ומדעי המחשב", מספר אליה, "אבל בעקבות המפגש עם הבעיה הזו התחלתי לקרוא ספרי רפואה ודי במהרה עלה לי רעיון ורשמתי פטנט. נפגשתי עם פרופ' איתן סקפה, מנהל מכון הגסטרו-אנטרולוגיה באסף הרופא. הוא התלהב מהרעיון, אמרתי לו - בוא תשקיע כסף ותהיה הסמנכ"ל הרפואי. הוא הכיר לי את ד"ר גבי עידן שהמציא את גלולת האבחון של גיוון אימג'ינג. גם הוא השקיע בחברה והפך לסמנכ"ל המדעי. בהתחלה הם עבדו במשרה חלקית והיום כבר במשרה מלאה. שני אנשים מבריקים וכל כך נחמדים - כמה שהם גאונים כך הם מקסימים".

"צינור טיפש"

אליה ניסה לפתור תחילה את הבעיה החמורה של מוות מדלקת ריאות אצל חולים מוזנים. "היום מכניסים צינור 'טיפש' שאין לו שום חיווי, ומתחילים להזין. לפעמים הצינור זז מהמקום (למשל כאשר מזיזים את המטופל כדי למנוע ממנו פצעי לחץ, או במקרה שבו התעורר לרגע ובהיסח דעת ניסה להוציא את הצינור הלא-נוח מן הגרון). המזון עולה ללוע, משם הוא נשאף לריאות - זה נקרא אספירציה. בעיה אחרת היא כשהצינור במקום אבל כיוון שמדובר בחולים עם בעיות עיכול חמורות, בנוסף ליתר הבעיות שלהם, המזון עצמו עולה למעלה. זה נקרא רגורגיטציה. גם אז הוא יכול להישאף". מזון שנשאף לריאות יכול להירקב ולהוביל לזיהום הריאות ובהמשך למוות.

הרעיון הראשון של אליה היה לייצר צינור שעליו מורכבים חיישנים, שמספקים מידע לגבי מיקום הצינור וגם לגבי מיקום האוכל סביבו (מכאן גם שם החברה - Anti Reflux tube). נתון נוסף שניתן להפיק מהמערכת נוגע לכמות המזון שהחולה אכל בפועל.

"כיום ישנו רק טיפול אחד אפקטיבי שמפחית את הסיכון לאספירציה, והוא השכבה של החולה בזווית של 30 מעלות. פתרון נוסף הוא לשאוב מזון מתוך הפה של מטופל באופן קבוע, אולם גם שאיבה קבועה מתבצעת רק כל כמה שעות, במקרה הטוב. ייתכן שבין שתי שאיבות, האוכל כבר נשאף לריאות".

"השאיבה אמורה גם להפחית את הסיכון לאספירציה וגם לתת חיווי כמה המטופל אכל", אומר אליה. מעבר לשיקול הרפואי, ישנה חשיבות כלכלית להבנה מה בדיוק קרה לאוכל. "השאיבה התכופה הזו של המזון מהפה, וכן בעיות העיכול של החולים, מובילים לכך שהם מעכלים חלק קטן מן המזון שמוצע להם, והיתר נזרק לפח. מזון רפואי הוא מאוד יקר, ומדובר בהוצאה משמעותית", אומר אליה, "הצד השני של הסוגיה הזו הוא ש-80% מהחולים לא מקבלים מספיק מזון, אבל אין שום חיווי של תנועת מזון, אז אף אחד לא יודע מי מהחולים נמצא בתת תזונה חמורה".

כאשר החל אליה לפתח את הפתרון שלו למניעת דלקות ריאות שנגרמות משאיפת מזון, הוא גילה גורם נוסף לאותן הדלקות. "ישבתי בבית החולים - נהגתי ואני עדיין נוהג לבלות המון שעות בבתי חולים, במחלקות טיפול נמרץ - וראיתי שני חולים מונשמים. האחד היה בהכרה חלקית, והוא כל הזמן ירק. הוא לא הצליח לבלוע את הרוק, כי בגרונו תקוע צינור. החולה שלידו היה מחוסר הכרה לגמרי, והוא לא ירק. אז לאן הולך הרוק שלו?". לפעמים הרוק מגיע לריאות, בתהליך שנקרא מיקרו-אספירציה, שגם הוא גורם לדלקת ריאות.

בעקבות זאת פיתחה ארט מדיקל את החלק הבא של הפתרון. בנוסף לחיישני מעקב על גבי צינור ההזנה באזור הקיבה והגרון, התווספו חיישנים על גבי צינור ההנשמה או ההזנה באזור הלוע, אשר בודקים האם הלוע מתמלא ברוק. "רופא לא יזהה את התופעה עד שלא יעשה צילום רנטגן לריאות, ויראה שם את הזיהום".

כשהבין אליה שהוא אינו מייצר "צינור הזנה חכם", כפי שחשב תחילה, אלא מערכת שלמה של חיישנים אשר מגלים לרופאים מה קורה בתוך מערכות העיכול והנשימה של חולה מוזן ומונשם, הוא החליט להוסיף למערכת רכיב נוסף - חיישנים על גבי צינור השתן. היום, תפוקת שתן של חולים המטופלים בקטטר, נאמדת באופן גס ביותר, על ידי מבט של האחות אל עבר השקית. "אבל אם התפוקה נמצאת בירידה לאורך ארבע השעות האחרונות, אין על כך מידע וזה עלול לאותת על כשל כלייתי חמור".

המערכת הסופית כוללת מידע על כל הפרמטרים אשר הוזכרו לעיל, אשר מעובד בענן. "היום שום רכיב מהמידע הזה לא קיים", מדגיש אליה, "כיוון שמדובר בחולים מאוד מורכבים, אנחנו צריכים לחבר את כל הרכיבים כדי להבין מה בדיוק קורה איתם ומה עלול לסכן אותם. אנחנו מייצרים מערכת כוללת לסיכונים שנובעים מעצם ההזנה וההנשמה ושלא קשורים לבעיה המקורית".

"תהליך אלים"

חלק מהחולים בטיפול נמרץ יחלימו ויחזרו לחייהם, אולם רבים מהם הינם חולים קשים. גורמים ציניים יכולים לומר כי המערכת לא תעשה הרבה כדי למנוע מהם דלקת ריאות, כי אחרת היא תצטרך להמשיך לטפל בהם.

"זה בשום פנים ואופן לא נכון, ולא תואם את החוויה שלי. הרופאים בטיפול נמרץ מחויבים ביותר. הם רק רוצים להציל את החולה ולייצב אותו כך שיוכל לצאת מהמחלקה. הם אינם חושבים בצורה צינית. באשר למערכת הכלכלית של בית החולים, הרי שהם מתוגמלים על טיפול בבעיה המקורית שהביאה את החולה לטיפול נמרץ ולא מקבלים תגמול נוסף על סיבוך. יש להם אינטרס למנוע סיבוכים.

"אחד הדברים שהבנו הוא שאם אנחנו מנסים לגרום לרופאים להשתמש בצינורות אחרים מכפי שהם רגילים, זה לא יצליח. הדבר נכון בעיקר לגבי צינור ההנשמה, שבדרך כלל מוחדר בשטח ואף אחד לא רוצה להחליף אותו לאחר שהוחדר, כי זה תהליך מאוד אלים. המוצר שלנו כבר אינו 'צינור חכם' אלא מערכת של חיישנים שמתלבשת על צינור קיים גם לאחר שהוחדר. אפילו לראש המחלקה, אם יגיע לבית החולים כפצוע, לא יחליפו את הצינור הזול שהוחדר בשטח".

- כמה זמן בילית בטיפול נמרץ כדי להבין את תהליכי העבודה?

"שעות רבות בכל שבוע. לפעמים נשארתי במחלקה כמה ימים רצוף. אין דבר חשוב יותר מזה להתפתחות של החברה".

- למדת את תהליכי העבודה בבתי החולים גם בחו"ל או בעיקר בארץ?

"התחלנו בארץ, כדי שאוכל מבחינה לוגיסטית להקדיש לזה את הזמן. כעת אנחנו מתחילים לשבת בבתי חולים בחו"ל. החברה כבר קיבלה אישור FDA על חלק ממרכיבי המערכת, אולם החלטנו להשיק את המערכת רק כשהיא תיתן פתרון כולל, ולכן דרושים ניסויים נוספים".

- לא קל לחברה צעירה לשווק מכשור רפואי.

"ההוכחה הקלינית פותחת את הדלתות. כשנראה לבתי החולים שאנחנו מורידים את עלות האשפוז או אפילו חוסכים יום אשפוז בממוצע בטיפול נמרץ, המחיר של המערכת כבר לא יהיה אישיו. ייתכן שבהמשך נחבור למערכות ניטור בטיפול נמרץ, כמו אלה של GE ופיליפס, שמספקות הרבה מידע על המטופל אבל אין להן כלום בתחום שלנו".

"היינו בשקט שמונה שנים, וזה התאים לי מאוד", מוסיף אליה, "שקט מונע תשומת לב ממתחרים פוטנציאליים שיכולים להתחיל להתעניין ברעיון, גם אם אינם מעתיקים אותו אחד לאחד.

"למרות השקט נפגשתי עם המון משקיעים, למעשה עם כל משקיע פוטנציאלי שיכולתי להגיע אליו, כולל כאלה שמראש אמרו לי לגביהם שהם יכולים להשקיע רק סכום קטן. נלחמתי על כל 50 אלף דולר, ובסופו של דבר משקיע קטן כזה קישר אותי עם משקיע גדול ששם את רוב הכסף".

- למה בעצם החלטתם להיחשף עכשיו?

"אנחנו מחפשים עובדים, בכל התחומים הרלוונטיים לפעילות שלנו".

ART MEDICAL

שנת הקמה: 2008

תחום פעילות: מניעת סיבוכים אצל חולי טיפול נמרץ

מנכ"ל: לירון אליה

גיוסי הון: 27 מיליון דולר

משקיעים: פרטיים ומענק מקרן גראנד צ'לנג' של ביל גייטס