הנחת של כחלון ושטייניץ

מתנת בחירות. שר האוצר משה כחלון הגיע לביקור עבודה ראשון במטה OECD בפריז וקיבל מתנה מפתיעה. בתזמון מושלם עם קמפיין הפרסום/הבחירות של "כולנו", העריך ה-OECD שתוכנית "משפחה נטו" תוסיף למשק הישראלי 0.3% צמיחה. כחלון, שנוטה בדרך כלל לזלזל בכלכלנים, זרח הפעם מאושר.

"משפחה נטו" היא כרגע הדגל של כחלון בתרחיש של הקדמת בחירות, לפחות עד שירידת מחירי הדירות תהפוך לעובדה מוגמרת שתתקבע בדעת הקהל. הדיבורים ב"כולנו" על הרשימה לבחירות הבאות לכנסת כבר בעיצומם וכפי שפורסם אתמול בערוץ 2 שר השיכון יואב גלנט עמוק בחוץ. שר הכלכלה אלי כהן, שנחשד אף הוא בעבר בפזילה לליכוד, דווקא חזק בפנים.

חידת מתווה הגז. מרוב אירועי מלחמת ששת הימים, שכחנו שרק לפני שנה השבוע אושר מתווה הגז. "מתווה הכניעה" שהוצג כאחת הסכנות הגדולות ביותר לדמוקרטיה הישראלית התברר בדיעבד כסידור לא רע. מאגר לוויתן נכנס סוף-סוף לפיתוח, מאגרי תנין-כריש נמכרו לחברה יוונית נמרצת שמתחרה בהצלחה במאגר תמר. מחירי הגז יורדים, והיחסים עם טורקיה התחדשו, על בסיס קורקטי.

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, שניצב בחזית המאבק על המתווה מול מיעוט קולני ומתלהם, טפח לעצמו השבוע על השכם. שחקן מרכזי אחר בגיבוש המתווה, שעבד באותו זמן בממשלה והעדיף להישאר בעילום שם, ביקש להעביר דרכנו מסר קצת שונה, בן שתי נקודות. הראשונה: "המתווה לא מושלם. יכולנו להשיג הרבה יותר אלמלא המצב המשפטי של המדינה מול היזמים, שהיה גרוע. ידענו שאם נובל תתבע אותנו - אין לנו הרבה סיכוי". והשנייה: "מה גרם לראש הממשלה להיות מעורב בגז בצורה כל כך עמוקה? זו התעלומה הלא פתורה היחידה שנותרה סביב המתווה".

אמת מבלבלת. "עוזי ארד, חצי אמת גרועה מאמת!" הטיח השבוע פעמיים שמעון ריקלין במי שעמד בראש המועצה לביטחון לאומי. חצי אמת גרועה כמובן משקר - אבל בעידן הפייק-ניוז המונחים "שקר" ו"אמת" מתחלפים לא אחת. ניחא, רק שהבלבול של ריקלין לא נעצר כאן.

ארד, דמות מרכזית בפרשת רכש הצוללות, התראיין בתוכניתו של אראל סג"ל בגל"צ, הציג את גרסתו הכמעט-מלאה, קרא לחקור את כל המעורבים בפרשה ורמז כי נחקר בעצמו. הריאיון היה מרתק, אבל חקר האמת לא עניין במיוחד את מראיין המשנה, שהגיע ממוקד במטרה אחת: להוציא מארד הודאה שמזכה את נתניהו מכל קשר לפרשה.

"אם אתה איש ישר, תגיד פה בפה מלא: 'נתניהו לא קשור לפרשיית הצוללות'", דרש ריקלין מארד והוסיף "אנא אמור זאת!". "אתה לא יכול לשים דברים בפי!" התקומם ארד הנסער. עם כישורים עיתונאיים כאלה, אל תתפלאו אם ריקלין יהפוך בקרוב למפקד הבא של גל"צ.

ומה עם הקפה? הנה שני הסנט שלי לאלי כהן שהכריז השבוע על כוונתו להוזיל את מוצרי הטואלטיקה, לאחר שמצא כי הם יקרים יותר ב-49% ממחירם במדינות אירופה.

השוואת מחירים טרייה שנערכה בשבוע שעבר בהולנד העלתה שקילו פולי קפה מזן ערביקה שעולה בישראל 120-130 שקל לפחות, עולה בהולנד 10 אירו (פער של יותר מ-300%). חפיסת שקיקי תה שעולה בישראל 20-26 שקל תעלה בהולנד 1-2 אירו (פער של 300%-500%). תוזיל את הקפה והתה, אלי כהן, אין דרך קלה מזו לקנות את אהדתם של העיתונאים.

מנפלאות הדיאטה. ולקינוח, החדשות הטובות של השבוע: צריכת הלחם בירידה. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו, באיחור אופייני, את נתוני צריכת המזון של הישראלים ל-2015.

השינוי היחיד כמעט בהשוואה ל-2014: הישראלי הממוצע הוריד את צריכת הלחם השנתית שלו מ-122 ק"ג ל-107 ק"ג - ירידה של יותר מ-12% בשנה אחת. שרק נישאר רזים.

amiram-b@globes.co.il