"אני כל כך מאוכזב ממך" - זהו אחד המשפטים שקשה ביותר לשאת כעובד, במיוחד כשחשב שהצליח, ועל אחת כמה וכמה לאחר שהתאמץ רבות.
חוסר אונים נרכש
המנהל אולי לא מתכוון לפגוע בעובד, אבל כשהוא מביע אכזבה נחרצת ומיידית, הוא רומס את המוטיבציה שלו, מביע שיפוטיות וחוסר כבוד, ומשדר שאינו מעריך את השקעתו. אינו רואה בו שותף למטרתם המשותפת, כי אם רק ביצועיסט שלא סיפק את הסחורה כהלכה.
נוסף על כך, עובד שמשקיע מאמצים כבירים, ובסוף הדרך, כשהוא "עם הלשון בחוץ", המסר היחיד שהוא מקבל הוא שמאוכזבים ממנו, ירגיש כישלון המלווה בתחושת חוסר שליטה. איך ידע להבא אם דרכו טובה, כשמנהליו כלל לא מתייחסים לדרך אלא רק לתוצאה? איך ילמד, ישתפר, יצמח?
תחושה זו מובילה למצב של חוסר אונים, וגורמת לעובד לבחור בפאסיביות. כך האכזבה המידית מסרסת את העובד.
למה המנהל מאוכזב?
לעתים האכזבה מוצדקת - יתכן שהעובד פישל הן בדרך הן בתוצאה. ולעתים המנהל מאוכזב מעצמו אך מביע אכזבה כלפי עובדו. מאוכזב, למשל, על כך שציפיותיו היו מוגזמות או שלא הבהירן היטב; על כך שהוא עצמה טעה (למשל בבחירת העובד) או הטעה (למשל בהכוונה שסיפק); על שלא ראה בזמן שהדברים לא זורמים לכיוון הרצוי, ולא השכיל לעצור ולסייע לעובד לחשב מסלול מחדש. לחלופין, זו יכולה להיות גם אכזבה של המנהל על עניין אישי, ואף על דברים שלא קשורים אליו או לעובד, כמדיניות ארגונית מקוממת.
ומה יעשה המנהל עם התסכול? יתקוף את השליח. יסיט את כובד האשמה מכתפיו אל מי שמולו, במיוחד אם אותו עובד הוא חלש, כזה שקל "להפיל" את זה עליו.
אִכזבתם? קודם כל היפרדו מהעלבון
ג', מנהל צוות בחברת ניהול שיתופי פעולה, פנה אליי בשאלה - "מה אעשה עם העלבון?". הוא תיאר זאת כך: " משך כל תקופת הפרויקט אני משקיע את הנשמה, בקושי נושם, וכל מה שיש לבוס שלי להגיד זה שהוא לא מספיק מרוצה. אין דבר יותר מדכא ומכעיס מזה! ".
הדבר הראשון שניסיתי לעשות הוא לבקשו להרגיע את הכעס ואת העלבון. אי אפשר לבנות תכנית פעולה בעת התרגשות עצומה.
לשם כך, חיפשנו יחד את ערכו העצמי מבלי שיהא תלוי באישור ממנהלו: האם נתת את המיטב ? האם נהנית מהתהליך? האם אתה גאה במעשיך? האם אתה מרגיש טוב עם הישגיך? האם מבחינתך כן השגת שינוי? האם למדת משהו? ומאחר שהעובד באמת השקיע רבות בפרויקט, כל התשובות היו חיוביות.
הבן את המציאות כפי שהיא
לאחר מכן פעלתי כמתווכת מציאות: אתה עובד בעסק כלכלי. עליך להשיג את מטרות בעליו. מטרות שהשגתן, מבחינת המעסיקים, נחוצה להמשך קיומו של העסק, ומבחינתך - כדי לזכות באהדתם ולחוש ביטחון בהמשך העסקתך. ובמקרה זה לא השגת את המטרה. המנהל מאוכזב, ועליך לקבל את זה.
לאחר מכן בדקתי ביחד עם ג' אם הוא בכל זאת אחראי לכישלון, או פועל שיטתית בצורה לא יעילה. שאלנו: האם זו פעם ראשונה שהמנהל (או אדם אחר) מאשים אותך בתוצאה כזאת? האם נאמר לך בעבר שאכזבת במצבים דומים? האם התוצאה באמת עונה על הצורך שהגדיר המנהל?
לבסוף הצעתי גם אפשרות לשיחה עם המנהל: "אני מבין שאתה מאוכזב, אבל התאמצתי מאוד, והייתי שמח לו התייחסנו גם לדברים הטובים שקרו בדרך - ההתקדמות עם X, הקשרים עם Y...". בסיום חשוב לשדר פרקטיות: "מה לדעתך עליי לעשות כדי לתקן את הבעיה?", "איך אתה חושב שזה צריך להיראות?", ומה שלא יהיה - יש להימנע מתירוצים, מרגשנות ומהאשמה.
מנהל, אל תסרס
קח אחריות: תהא הסיבה אשר תהא - העובד שלך איבד לקוח גדול או החמיץ דד-ליין חשוב - אחריותך לנהל את אכזבתך ממנו, כדי לא לסרס אותו. אין זה אומר שעליך לחסוך ממנו ביקורת, אך התכונן לשיחה עמו בידיעה שלכל מה שתגיד יש השפעה אדירה עליו.
חשוֹב: מה אתה רוצה שהעובד יבין? מהי התוצאה הרצויה, במקום זו שהושגה? מה צריך להיעשות כדי להשיגה? מה מטרת הביקורת כלפיו? האם אתה צריך לפרוק את כעסך, או באמת למצוא פתרון ולגייסו לתיקון המצב? האם אתה מעוניין שילמד מכך להמשך?
מה החלק שלך? הבהר לעצמך מהי תרומתך לתוצאה הבלתי רצויה, ובמה יכולת אתה לפעול טוב יותר. האם היית מספיק ברור בהגדרת ציפיותיך ובהוראותיך? האם הבהרת בבירור את מטרת הפרויקט? האם סיפקת כלים, ידע ומשאבים כנדרש?
זכור: לא כל טעות משמעה רצון העובד להזיק, או חוסר אכפתיות כלפי העבודה. כישלונות הם חלק בלתי נפרד מעבודתו של כל אדם, בכל דרג ותפקיד, ו"אכזבה" היא דבר גדול. שמור אותה למצבים גרועים באמת - בלתי הפיכים, או כאלה הנגרמים במזיד.
שמור על הערוץ שלכם: סביר להניח שהעובד מאוכזב מעצמו, ואולי אף חושש מהמפגש עמך. לתיקון המצב ולמניעת טעויות דומות בהמשך נחוצה תקשורת מיטבית ביניכם. גייס כל מה שצריך כדי לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ומאפשר. אל תגער בו כאילו היה ילד קטן, התייחס גם להישגיו, וגע במה שיש לעשות לשיפור.
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.