המאבק הלא נגמר על שטח בית הספר החקלאי פרדס-חנה

בית הספר החקלאי פרדס-חנה הוקם באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת, בשטח שנתרם על ידי הברון רוטשילד במושבה פרדס-חנה - יישוב שנקרא ע"ש בת דודתו של הברון. בית הספר היה חלק מחזונו של הברון להצמיח בישראל דור של חקלאים והוא נועד ליצור מסגרת חינוכית, שבה יוכלו בני האיכרים לעבור הכשרה חקלאית ולהשתלב במשקים.

האידאולוגיה התקשתה אמנם לשרוד את מבחן הזמן, אבל בית הספר הוותיק נותר פעיל. עד אמצע שנות ה-80 היה בית הספר שייך להתאחדות האיכרים והוא נחשב ליוקרתי והונהג בו שכר לימוד גבוה. בפנימייה לנו בני המושבות הרחוקות מטולה, יסוד המעלה וגדרה. בתהליך הדרגתי, בית הספר נפתח לילדים שלא היו בני איכרים ולעולים חדשים, עד שבשנות ה90 הפך לבית ספר מקיף אזורי. במקביל הגיע בית הספר, שהיה מוסד פרטי, לגירעון פיננסי אדיר.

הנדל"ניזציה של המתחם החלה בשנת 2005. אז התקבל במשרד החינוך מכתב מהתאחדות האיכרים, שבו הם הודיעו על סגירת בית הספר ומכירתו ליזמים פרטיים. ב-2009 נערך חוזה מכירה בין "חברת בית ספר תיכוני חקלאי פרדס-חנה בע"מ" לבין קבוצת רוכשים פרטיים למכירת שליש מאדמות בית הספר, כ-54 דונם, לבניית שכונת קוטג'ים. בשנת 2010 הוגשה תוכנית בניין עיר (ש/1402/א) לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שכללה 169 קוטג'ים על השטח.

"בית הספר מת. אי אפשר להחיות פגר"

ב-2014 הוגשו לתוכנית התנגדויות רבות, שעליהן היו חתומים אלפי תושבים שטענו שהליך קידום התוכנית רצוף כשלים ושמדובר ב"עשיית עושר פרטי על חשבון הציבור".

אי אפשר להקל ראש בנחישות המתנגדים, המציגים עצמם כקנאים לשימור האופי ההיסטורי הציוני של בית הספר. הם נדחו על ידי כל ערכאות התכנון והגיעו עם עתירה מנהלית עד לביהמ"ש המחוזי בחיפה, בעתירה נגד ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נגד הוועדה המחוזית ונגד רשות מקרקעי ישראל.

הגר פרי יסעור, מתכננת ערים במקצועה וחברת מועצה בפרדס-חנה-כרכור, שמובילה את המאבק, מרגישה מתוסכלת. לדבריה, היישוב הפך בשנים האחרונות לערב רב של שכונות ותיקות של צמודי קרקע עם שכונות רבי קומות. תוכנית המתאר שהוכנה ליישוב ע"י משרד האדריכלים א.ג.אייזן אינה מציעה מבחינתה שום חזון: "היא נראית כמו כתב כמויות חסר נשמה. אין לה שום אמירה ברמת החזון. אי אפשר להבין מה יהיה ביישוב, מלבד עוד ועוד יחידות דיור".

למאבק על הצלת שטחי בית הספר החקלאי הגיעה יסעור מתוך אידאליזם, אך דרכה לא פשוטה: "כחברת מועצה שרוצה לקדם ערכים אין לי עם מי לדבר. היועץ המשפטי של המועצה מסייע לראש המועצה, יועץ הוועדה המחוזית טוען שידיו כבולות, והמועצה הארצית הסבירה לי שאינה דנה בסמכויות ציבוריות קנייניות".

פרי יסעור ושותפיה למאבק נאלצו כאמור לפנות בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, אך גם שם, הדיון היה מאכזב: "השופטת ערערה תחילה על הלגיטימיות שלי כנציגת ציבור ואף התריסה כנגדי ש'בית הספר החקלאי מת. אי אפשר להחיות פגר'. כשאמרתי שמדובר על האופי ועל ההיסטוריה של היישוב, אמרה לי השופטת, 'אני בית משפט, אני לא יכולה להגן על ערכים ומורשת'". החלטת ביהמ"ש תימסר בהמשך.

ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים, זועם על כך שמדינת ישראל "גודעת את החקלאות מקרבה". הוא משוכנע שיש חשיבות רבה לחינוך החקלאי, ולבו כואב על בתי הספר החקלאיים שנעלמים. מצד שני, הוא מסתכל על ההיסטוריה של בית הספר חקלאי פרדס-חנה בצורה מפוקחת: "התאחדות האיכרים ניהלה את בית הספר במשך 85 שנים. בית הספר נקלע לקשיים וכבר ב-2004 נמכרו כמה דונמים וניתנה הלוואה שניקבע שתוחזר באמצעות מכירת קרקעות. כשנכנסתי לתפקיד, ב-2008, הובהר שאין ברירה אלא למכור את הקרקע".

פולק משווה את מעמד הקרקעות של ביה"ס עם שטחי מושבות הברון. לדבריו, גם אלה וגם אלה ניתנו ע"י הברון רוטשילד למתיישבים, ולכן ניתן לסחור בהם.

"יישוב שנושא את עצמו"

לחיים געש, ראש מועצת פרדס-חנה-כרכור, אין ספק שנושא בית הספר החקלאי הוא קלף פוליטי של מתנגדיו: "זה היה הנושא העיקרי של מערכת הבחירות של שנת 2013. זה עושה טוב לאנשים לדבר על נוסטלגיה. הגר פרי יסעור היא מתנגדת סדרתית. תכנון זה לא שחור לבן וכל אחד מכניס את החמישה גרוש שלו. בינתיים כל ההתנגדויות שלה כשלו. היא דיברה בבחירות על פרדס-חנה קטנה. זה אומר שלילדים שלנו לא יהיה איפה לגור פה".

געש אינו מבין מה מבקשים העותרים: "אי אפשר להשיב עטרה ליושנה, כי בעלי הקרקע מכרו את הקרקע. אי אפשר להקים מחדש את כפרי הנוער, כי שיטת החינוך החקלאי והפנימייתי אינה עובדת".

געש נושא עיניו לעתיד ומדמיין "יישוב עירוני עם שרותים קהילתיים מפותחים, ישוב שצריך לשאת את עצמו וכיף לגור בו".

לדבריו, תוכנית המתאר, שנמצאת כעת בשלבי אישור סופיים, תהפוך את פרדס-חנה-כרכור ליישוב עצמאי, שיש בו תמהיל מעורב של בנייה צמודת קרקע ורוויה, פריסה "מעורבבת" של אוכלוסיה ואפילו אזורי תעסוקה. "הפכנו למקום מבוקש מאז שאני ראש מועצה. יש לנו מה להציג ומה להציע".