חברות הסלולר מתכננות מאבק להפחתת אגרות התדרים

חברות הסלולר משלמות בכל שנה יותר מאשר 300 מיליון שקל בשנה עבור אגרות התדרים ומדובר באחת הבעיות החריפות של התעשייה. האגרות מהוות למעשה מס נוסף אשר כולו מגולגל בסופו של דבר לציבור. חברות הסלולר סובלות כבר שנים משחיקה ברווחים, שנגרמה מהתחרות הגוברת בשוק.

ל"גלובס" נודע כי החברות מתכננות לנהל מאבק על מנת להקטין את היקף האגרות - מאבק שייצא לדרך בתקופה הקרובה. חברות הסלולר משתפות פעולה והן נעזרות בשירותיו של דוקטור אסף כהן, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, כדי שיכין עבורן עבודה כלכלית משותפת, שתציע חלופות אפשריות. הכוונה היא לדאוג לכך שהתשלום יהיה סביר במקביל לשימוש היעיל בתדרים.

העבודה של אסף כהן מתבצעת בהמשך לעבודה שנעשתה באגף הכלכלה במשרד התקשורת בשנה שעברה. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הביע תמיכה במאבק החברות והוא סבור שיש להפחית את האגרות, אך הכדור נמצא במגרש של אגף התקציבים במשרד האוצר.

ממצאי העבודה של אגף הכלכלה כבר פורסמו ב"גלובס" בעבר, אבל ראוי לחזור עליהם שוב: "בישראל, בדומה לעולם, מסתמנת מגמה של עלייה בקצב הגידול בהעברת נתונים לצד גידול חד בביקוש לשירותי סלולר מתקדמים.

"לפיכך אנו צופים מספר מגמות עיקריות ביחס לשימוש בתדרים:

א. גידול משמעותי במספר האתרים ברשתות הסלולר, בעיקר שימוש משמעותי באתרים זעירים.

ב. הועדת תחומי תדר נוספים לשימוש שירותי הסלולר בכלל ושירותי דור רביעי בפרט, הן מבחינת התקן והן מבחינת ציוד רשת וציוד קצה. לדוגמא כבר היום רשתות רבות בעולם עושות שימוש גם בתדרים בתחום ה-2,100 מגה הרץ לאספקת שירותי דור רביעי, תחום תדר המשמש כיום את חברות הסלולר בישראל לצורך אספקת שירותי דור שלישי בלבד.

ג. ריבוי משדרים ומקלטים לקליטה ושידור בכל פס תדרים.

ד. שימוש ברצועות תדרים לא רציפות ושילוב בין פסי תדרים בתחומי תדר שונים לטובת אספקת השירותים, באמצעות איחוד רצועות תדרים".

מצב קשה

בהמשך סוקרת העבודה את ההתפתחויות העולמיות ומצביעה על המצב הקשה שבו נמצאות החברות הסלולריות, אשר בא לידי ביטוי בירידה דרמטית בהשקעות. במקביל, ניתן לראות את הפיגור שבו ישראל נמצאת ביחס לעולם. מי שחשב שלדחות את מכרזי הדור הרביעי רק כדי לקדם את התחרות מצד גולן טלקום והוט מובייל, היה המעשה הנבון, מקבל עכשיו את פירות הבאושים של הדחייה.

במאות מדינות בעולם הלקוחות כבר מקבלים קצבים של חצי ג'יגה בסלולר. מדובר בחוויית שימוש שונה באופן מוחלט ממה שאנחנו מקבלים היום. אם מישהו יגיד לכם שאין בישראל בעיה ושמהירויות הגלישה סבירות, תזכירו לו את הטיעונים של בזק שטענה לפני מספר שנים שאין צורך במהירויות גבוהות יותר מ-100 ממגה ביט ללקוח. היום בזק רק מחכה לרגע שבו יתנו לה הקלות רגולטוריות, כדי שתוכל להציע ללקוחות מהירויות כפולות ומכופלות.

צריך להבין שמנגנון הביקוש לדאטה אינו עוצר. משרד התקשורת מדבר על כך שהביקושים גדלים בכל שנה ב-50% ואילו החברות הסלולריות מעריכות שהביקוש מכפיל את עצמו כל שנה. אלו היקפי תעבורה מטורפים שדורשים השקעות מאוד כבדות ברשת - השקעות שהיום החברות לא מסוגלות לבצע למרות תהליכי איחוד הרשתות שבוצעו. במבנה שוק שבו מחירי חבילות הסלולר עומדים על 30-40 שקל, העלות של תחזוקת הרשת בתוספת ההוצאה על אגרות התדרים, גוררת את החברות להקטנת ההשקעות. בשלב שבו יהיה קשה מאוד להקטין את ההוצאות, החברות יציגו הפסדים שנתיים ועושה רושם שמדובר בתהליך כמעט בלתי נמנע.

המפעילות נתקלות במקביל בשתי בעיות נוספות - הן לא יכולות לנצח את גולן טלקום במבנה ההוצאות שלה. בנוסף אי אפשר לדעת מתי תיכנס אקספון לשוק ואיזה חבילות היא תמכור. שני הגורמים האלה מונעים אפשרות של עליית מחירים ולכן חברות הסלולר מבקשות ובצדק הקלה באגרות התדרים, שכן האוצר הוא זה שיושב על השיבר וההחלטה היא רק שלו.

הסיטואציה שנוצרה היא קטלנית עבור שוק הסלולר: התחרות מתגברת אבל האגרות נותרות גבוהות. לטענת החברות הסלולריות רמת המחירים בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי.

ומה אומר משרד התקשורת? בעניין הזה המשרד תומך לחלוטין בעמדת החברות. היקף התשלום של החברות עומד כאמור על יותר מ-300 מיליון שקל בשנה, כאשר הפרדוקס הוא שגובה האגרות לא פחת בשנים האחרונות אלא דווקא גדל לאור הקצאה של תדרים נוספים.

בשנת 2011 (טרום התחרות) כשההכנסות של חברות הסלולרי הסתכמו ב-19.1 מיליארד שקל, שולמו אגרות תדרים בסך 210 מיליון שקל. בשנת 2015 כשההכנסות צנחו ל-10.5 מיליארד שקל שולמו אגרות בסכום של 300 מיליון שקל. באופן טבעי השחיקה הדרמטית בהכנסות גרמה לפגיעה חמורה גם בשורת הרווח.

פטור מאגרה

ההצעה של משרד התקשורת מדברת על יצירת מתווה להנחה שיבטיח ניצול יעיל של התדרים תוך בחינה של גובה החיסכון ומידת המוטיבציה לעשות בו שימוש לצורך השקעה בטכנולוגיה של הרשתות.

המשרד מציע כי החברות יוכלו לקבל פטור מאגרות התדרים על תדרים המוקצים להם בתחום ה-1,800 מגה הרץ, אם יעמדו ב-100% מדרישות המינימום לחובת כיסוי הרשת בדור הרביעי. הפטור יחול החל מיום עמידתן בדרישות הכיסוי ועד סוף 2019. למה מציע משרד התקשורת פטור מוגבל בזמן? לא ברור. הרי מדובר במס לכל דבר, ואם אפשר לבטל את מס הקנייה על טלפונים סלולריים, למה אי אפשר לבטל מס מיותר שמזמן לא ממלא את תפקידו. המס הזה לא מעודד השקעות ברשתות לטובת כלל הציבור, אלא עושה בדיוק ההיפך.

בתחשיב של משרד התקשורת הפטור ישפיע בצורה הבאה (רק עבור תדרי הדור הרביעי 1,800 מגה הרץ): לחברת פלאפון המחזיקה רצועת תדרים של 15 מגה הרץ - הנחה של 30 מיליון שקל בשנה. סלקום המחזיקה ב-20 מגה הרץ - הנחה בגובה של 40 מיליון שקל בשנה. חברת פרטנר המחזיקה ב-15 מגה הרץ, תזכה להנחה של 30 מיליון שקל. הוט מובייל המחזיקה 5 מגה הרץ מדובר בהנחה של 10 מיליון שקל בשנה. הנחה דומה יקבלו גם גולן טלקום וגם 018 אקספון. הפטור בפועל יהיה לשנתיים ולא יעלה על 3 שנים. המשמעות היא שהחברות הגדולות יקבלו הנחה של 80 מיליון שקל בכל התקופה, אבל מה שיקרה הוא שהחברות ייאלצו להאיץ את ההשקעות בפריסת הדור הרביעי והדור שיבוא הבא אחריו כדי ליהנות מההנחות. הכדור נמצא כאמור בידיים של האוצר ויש שמועות שבכוונתו למנות מומחה שיכין עבודה במקביל.

 צניחה של 42% תוך חמש שנים