מה קורה מאחורי הקלעים של תעשיית האוטו-טק הישראלית?

ענף ה"אוטו-טק" הישראלי זוכה כיום לסיקור תקשורתי נרחב בארץ ומחוצה לה. כמעט שלא חולף שבוע בלי הכרזה כזו או אחרת על השקעות וגיוסים, העיתונות מלאה בראיונות עם שחקנים בענף ובהודעות על פריצות דרך טכנולוגיות וגם המערכת הממשלתית בישראל דואגת לתדלק את המדורה באספקה יציבה של הכרזות והצהרות.

כמו בכל סביבה עסקית שמתחילה לפתח מאפיינים של בועה, גם בענף האוטו-טק ממלאת החשיפה התקשורתית תפקיד חשוב ביצירת "הייפ" מול המשקיעים. הדוגמה הטובה ביותר, שהפכה מודל חיקוי לרבים בתעשיית הרכב, היא זו של טסלה. יצרנית הרכב החשמלית מנהלת רומן סוער ומתוכנן היטב עם התקשורת העולמית, כולל פולחן הערצה אישי לעומד בראשה, ועם התוצאות בשטח אי- אפשר להתווכח.

טסלה, שמכרה בשנה שעברה בסך הכול כ-76 אלף כלי רכב - כולם רכבי נישה יקרים - מצליחה להשיג כיום שווי שוק גדול משמעותי מזה של מתחרות מבוססות, שמוכרות כ-3 מיליון מכוניות בשנה. יתר על כן, היא מצליחה להיסחר עם מכפיל רווח שלילי של פי 80 בערך, בעוד שיצרנית מזומנים סולידית כמו פורד, למשל, נסחרת עם מכפיל רווח של 7 בערך.

החשיפה התקשורתית היא גם כלי רב ערך עבור חברות אוטו-טק בתחילת דרכן, שאצה להן הדרך לגייס משקיעים עם כיסים עמוקים ולהתבלט בתחרות הצפופה. זכור לנו במיוחד מקרה של חברה ישראלית מתחום הסייבר לרכב, שפנתה בבקשה להתראיין וטענה כי היא "הדבר הבא". בדיקה קצרה העלתה שהחברה הוקמה ונרשמה ברשם החברות כשבועיים לפני כן.

טויוטה נכנסת לזירה

אבל זהו רק הצד הגלוי של המטבע. לעולם הרכב יש מסורת ארוכה של שמירה על חשאיות עסקית ואופרטיבית. זה נכון לכל העולם ונכון שבעתיים לפעילות הנוכחית בענף האוטו-טק הישראלי, שזוכה כיום להתעניינות גלובלית ונתון בתחרות אגרסיבית. לפיכך רק קצה הקרחון של מה שמתרחש מתחת לפני השטח נחשף פומבית, ועסקת מובילאיי-אינטל, שנשמרה בחשאיות מוחלטת למרות היקפה הכספי העצום, היא דוגמה בולטת. גם לא מעט חברות צעירות הפועלות כיום בענף האוטו-טק שומרות על איפול תקשורתי ממש עד לרגע שהן מגיחות ומכריזות על עסקה אסטרטגית כזו או אחרת, שמציבה אותן באור הזרקורים.

ניקח, למשל, את טויוטה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם. טויוטה היא חברה עם מדיניות עסקית והנדסית שמרנית, שבודקת לעומק כל טכנולוגיה בטרם תאמץ אותה. אבל גם היא "נסחפת" כיום בהוריקן של "הרכב החכם" ואת פעילותה בתחום היא מרכזת באמצעות "מוסד המחקר של טויוטה" (TRI) שהוקם לפני כשנתיים ובסיסו בעמק הסיליקון. המוסד הזה פועל כיום עם תקציב של כמיליארד דולר ומתמקד בתחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית, שיתוף רכב, פיתוח אלגוריתמים מתקדמים ועוד.

הפעילות של TRI בישראל נעשתה עד כה מתחת למסכי הרדאר, וזה די מפתיע אם מביאים בחשבון שבראש מוסד המחקר הזה ניצב ישראלי לשעבר, ד"ר גיל פראט. אבל דברים קורים. בחודש שעבר, למשל, שחרר TRI הודעה על השקעה אסטרטגית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לרכב אוטונומי, שיכללו בין השאר "כריית מידע" ממכוניות מקושרות לרשת בציי רכב, שמירה על זכויות יוצרים של המידע ועוד. באותה הודעה צץ שמה של חברת סטארט-אפ ישראלית אלמונית, Commuterz, כמי שעובדת עם TRI על פיתוח פתרון תוכנה לתקשורת אוטומטית בין מחשבים, בתחום "הלוהט" של שיתוף כלי רכב.

אנחנו יודעים מעט מאוד על החברה הזאת, שהוקמה ממש לאחרונה על ידי ארבעה שותפים, וגם באתר האינטרנט שלה רב הנסתר על הגלוי. אבל בהתחשב בכך שבאמתחתה "שותף" כמו קונצרן טויוטה, שבכוונתו להשקיע בעתיד מיליארדים בתחום שיתוף הרכב בעולם, אנחנו בהחלט עוד נשמע עליה. לא נופתע אם במהלך החודשים הבאים "ייצאו מהארון" עוד שיתופי-פעולה של טויוטה בישראל ואולי גם השקעות בהון.

בכירי התעשייה עולים לרגל

עוד דרך טובה ללמוד על הנעשה מאחורי הקלעים היא רשימת המנהלים הבכירים "שעולים לרגל" לישראל לצורך היכרות עם תחום האוטו-טק הישראלי או לצורך מגעים אופרטיביים עם חברות ספציפיות. בשנה החולפת ראינו "רכבת אווירית" של ביקורי אח"מים, אם כי רוב הביקורים בדרגות הבכירות ביותר נערכים באיפול תקשורתי מוחלט ולעתים אפילו תוך החתמת המארחים על הסכמי סודיות. שתי דוגמאות עדכניות הן הביקור בישראל של יו"ר קבוצת פולקסווגן ושל סגן יו"ר קבוצת יונדאי מוטורס.

אבל במקביל מגיעים לכאן גם בגלוי מקבלי החלטות בדרגות אסטרטגיות, שמעצם הגעתם ניתן ללמוד על הטרנדים בענף ועל כיווני ההתפתחות העתידיים שלו. כך, למשל, מצאנו בחומר המקדים לוועידה השנתית של "מנהלת תחליפי הדלק והרכב החכם" במשרד ראש הממשלה, שתיערך באוקטובר, רשימה מרשימה מאוד של אח"מים, שקשה להיתקל בשכמותה אפילו בכנסים בינלאומיים גדולים של התעשייה. לא מדובר באורחים פסיביים אלא בכאלה שעתידים לעמוד באור הזרקורים ולהעניק בכנס הרצאות.

אז במי נתחיל? אולי בפולקסווגן, קבוצת הרכב הגדולה ביותר בעולם. מנהלים בכירים של הקבוצה מגיעים לישראל כמעט דרך קבע אולם רובם בדרגים מקצועיים. השנה עתידים להרצות בוועידה לא פחות משני מנהלי חטיבות גלובליות של הקבוצה. הראשון הוא אולה הרמס, יו"ר חטיבת התחבורה המתקדמת MOIA של פולקסווגן, שמרכזת תחת כנפיה את כל הפעילות העתידית של הקבוצה בתחום פתרונות לתחבורה החכמה, רכב אוטונומי, שיתוף נסיעות, נסיעות לפי דרישה ועוד. הרמס נחשב כוכב עולה בהנהלת הקונצרן והיה ממובילי השקעה האסטרטגית של פולקסווגן ב-GETT בהיקף של כ-300 מיליון דולר. הוא מוביל כיום את החטיבה להתרחבות מואצת הן באמצעות מחקר עצמאי והן באמצעות רכישות ומיזוגים. ככל הידוע לנו, לחטיבת MOIA אין עדיין נציגות קבועה ורשמית בישראל אולם היא בוחנת טכנולוגיות עם פוטנציאל השקעות מעניין באמצעות קבוצת אלייד, יבואנית מותגי הרכב של הקבוצה, שמבצעת כאן "סקאוטינג" עמוק. כך או כך, ביקור רשמי וגלוי בישראל של האיש שנמצא במוקד פיתוח הרכב החכם של קבוצת הרכב הגדולה בעולם הוא לא עניין של מה בכך ואולי גם רמז לבאות.

אדם נוסף המייצג בכנס את קונצרן פולקסווגן הוא יו"ר חטיבת סיאט, לוקה די מאו. גם הוא מבכירי הקונצרן ומי שמהווה חלק מהמועצה המפקחת של יצרנית האופנועים דוקאטי ושל יצרנית רכבי הספורט למבורגיני, שעדיין לא מיוצגת רשמית בישראל.

פורד מתעוררת?

עוד רמז לבאות אפשר למצוא גם בהגעתו לכנס של אנדראס שאמל, מנהל מרכז הפיתוח והחדשנות של פורד באירופה, שבסיסו בגרמניה. לאחר הטלטלה שעברה פורד לאחרונה עם הצניחה במחיר המנייה שלה והדחת היו"ר היוצא, קונצרן פורד נמצא בתהליך מואץ של שינוי כיוון אסטרטגי. במסגרתו הוא עתיד למצב את עצמו כחברת "רכב חכם" תחת לחץ המשקיעים. זה הכיוון שמוביל היו"ר החדש של פורד ג'ים האקט, שהיה עד לאחרונה מנהל חטיבת "סמארט מוביליטי" בפורד, ומרכז החדשנות האירופי של הקונצרן הוא אחד המוקדים שיצטרכו להציג קבלות בתחום.

לפורד כבר יש באמתחתה רכישה אסטרטגית אחת של חברה בישראל, SAIPS, שעוסקת בתחום הבינה המלאכותית, והיא נמצאת בקרב קשה עם יצרניות רכב אחרות להשגת "מוחות" יצירתיים ומנוסים בתחום הבינה המלאכותית. פעילותה של פורד בישראל הייתה עד כה בעצימות די נמוכה, במיוחד בהשוואה להשקעה המאסיבית של ג'נרל מוטורס, ולא מן הנמנע שהמצב הזה ישתנה מהותית בחודשים הקרובים.

המשאיות, הספקים והסינים

גם תעשיית המשאיות עוברת כיום תהליך מואץ של "מעבר לאוטונומיה", ויש שצופים שהוא יהיה אפילו מהיר ונמרץ יותר מאשר התהליך המקביל ברכב פרטי. זאת הן בשל הרגולציות הבטיחותיות לרכב כבד, שהולכות ומחמירות, והן בשל האפשרויות לגלגל את העלויות הכבדות יחסית של הטכנולוגיה - לפחות בשלב הראשון שלה - למחיר של כלים מסחריים גדולים ויקרים. התהליך הזה מביא גם את היצרנים המובילים בענף המשאיות העולמי לישראל וברשימת הנואמים כנס של מנהלת תחליפי הדלק מצאנו את מאט רוזנקוויסט, מנהל "שיתופי-פעולה טכנולוגיים חיצוניים" בחברת וולבו משאיות השבדית. המומחיות של רונזקוויסט היא רכב אוטונומי ומקושר ולא נופתע כלל ועיקר אם וולבו-משאיות, לצד יצרניות משאיות גדולות אחרות מאירופה, כבר מבצעת כיום "חריש עמוק" של הענף בישראל בחיפוש אחר מטרות השקעה.

את ספקי ה"טיר1" הגדולים - אלה שמייצרים את רכיבי המפתח לתעשיית הרכב - מייצג בכנס ערן סנדהאוס, סגן נשיא בחטיבת האלקטרוניקה והבטיחות של ספקית הרכיבים דלפי. סנדהאוס, בוגר הטכניון, כבר חתום על כמה מההשקעות האסטרטגיות, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, שביצעה דלפי בחברות מענף האוטו-טק הישראלי בחודשים האחרונים (אוטונומו, ואלנס) ולא נופתע אם אלו לא יהיו האחרונות שתבצע.

עוד כיוון התפתחות אסטרטגי, שהזכרנו כבר כמה פעמים, הוא ההתעניינות יוצאת הדופן של משקיעים מתעשיית הרכב הסינית בענף בישראל. ההתעניינות הזאת מגובה בתקציבים משמעותיים והיא כבר הניבה מרכז ראשון למחקר ופיתוח בישראל של חברת SAIC, אחת השחקניות הגדולות בשוק הרכב הסיני הענק. מנכ"ל הפעילות הזאת בישראל צפוי להרצות בוועידה, מה שמעיד אולי על רצינות הכוונות של היצרנית. שוב, לא נופתע אם בחודשים הקרובים יצאו מבין הצללים עוד יצרני רכב סיניים שמחפשים בישראל טכנולוגיות עתידיות. בימים האחרונים, למשל, שהו כאן נציגים של חברת גואנגזו אוטומוטיב (GAC), שכבר ביקרו בארץ ונפגשו עם לא מעט חברות סטארט-אפ.

פורשה כמשל

ולבסוף, עוד אינדיקציה מעניינת לעתיד לבוא היא ההכרזה של חברת פורשה בתחילת החודש על כוונתה להשקיע בתחום האוטו-טק הישראלי עשרות מיליוני אירו באמצעות שתי קרנות. פורשה היא לא רק יצרנית של רכבי ספורט אקזוטיים אלא גם, ואולי בעיקר, חברת הנדסה מתקדמת שמספקת לכל תעשיית הרכב - בקבלנות, ותוך שמירה על מידור וסודיות - שירותי פיתוח מתקדמים ופתרונות חומרה ותוכנה. יש להניח שבשנים הקרובות היא תשמש "צומת דרכים" עבור לא מעט דגמים אוטונומיים בדרגה כזו או אחרת של יצרנים, שיעדיפו לרכוש את "קפיצת דרך". לפיכך כל דולר השקעה שלה יגיע רחוק מאוד. בקיצור, אפשר לצפות להפתעות.