לא קראתי את הקוד האתי שערך הפרופ' אסר כשר, אבל אני מכיר את עיקרי הדברים כפי שפורסמו בתקשורת. ראשית, צריך לומר כי יש לאחרונה בימין פעילות נמרצת המיועדת לצמצום חופש הביטוי. כנראה שיוזמות כאלה מתקבלות יפה אצל מתפקדי הליכוד, ומעניקות דיבידנדים ביום פקודה. לא כולם בימין מכירים את הדמוקרטיה, ורבים יותר גם לא רוצים לדעת.
אפשר להיות ענייני?
אבל לפני שיוצאים במחאה כדאי לבדוק במה המדובר. פרופ' כשר צדק כאשר אמר שעצם נוכחותה של חתימת בנט על מסמך מיד מעוררת נגדו התנגדות בשמאל. בנט הרוויח את ההתייחסות הזאת, כאשר אינו מפסיק לנהוג כמיסיונר לכל דבר, המבקש להמיר את חילוניותם של אזרחים ולהופכם ל"יהודים" - כאשר למעשה הוא מתכוון ל"דתיים". לכן, הוא בהחלט אדם שצריך לחשוד בו, מבלי בהכרח לכבדו.
אפשר להיות ענייני?
למרות שזה מאוד קשה בימים אלה, בואו ננסה להיות ענייניים. מה הבעיה? למה צריך לאפשר למרצה לשלב בהרצאותיו את דעותיו הפוליטיות? אומר ההיסטוריון והסופר יובל נח הררי, שהוא לא יכול להעביר הרצאה בתחום שלו מבלי לתבל בה פוליטיקה. זאת באמת בעיה. ואין ספק שצריך לאפשר הבעת דעות במקום בו זה מתחייב מהתחום הנלמד.
לא כולם כמותו
אבל בואו לא ניתמם. יש מרצים רבים אחרים במקצועות שהקשר בינם לבין פוליטיקה הוא כמו בין בן גוריון לנתניהו. יש מרצים שעיקר הרצאותיהם מוקדשות לפוליטיקה. ברור שאם הנטייה הזאת הייתה קימת אצל אנשי ימין, בנט היה תומך בה. אבל המרצים הם ברובם אנשי שמאל, בתוכם כמה קנאים קיצוניים שבאמת אין מקום לאפשר להם לשפוך את מררתם בכיתות הלימוד. האם יש בכוחו של מרצה להשפיע על תלמידיו? בוודאי, כל אדם יכול להשפיע. ובמיוחד מי שנתפש כמורה הלכה שתלמידיו מורגלים להקשיב למוצא פיו.
אף אחד לא סותם
המתנגדים לקוד טוענים לסתימת פיות. זה לא נכון. אף אחד לא סותם את פיו של מרצה, או כל אדם. אבל לא יעלה על הדעת שפקיד בבנק, למשל, ינסה להזרים דעות פוליטיות שלו לקליינט שבא לצורך נושאים כספיים. המרצים יכולים להשמיע את דעותיהם תחת כל עץ רענן, אבל לא בכיתות הלימוד.
יש מספיק פוליטיקה בכל פינה בארץ. את האוניברסיטאות צריכים לשמר נקיות מזה, כדי לאפשר לתלמידים לעשות את מה שהם משלמים עבורו: לרכוש ידע, לא דעות פוליטיות.
כתבות
ני"ע
