"השקל בהחלט חזק, לא סתם מתלוננים שזול יותר בחו"ל"

התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מוציאה כלכלנים רבים משלוותם. הקול הבולט ביותר בממשלה הוא של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שדרש לערוך דיון מחודש במדיניות המט"ח. מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, אמר שבנק ישראל התמכר לרכישת מט"ח וכלכלנים כמו הפרופ' עומר מואב ועדי פוזנר מאשימים את הבנק שהוא גורם להקצאת משאבים לא יעילה - המביאה לכך שאנשים ישקיעו בהקמת מפעלים שאין להם הצדקה כלכלית במקום בענפי משק אחרים כמו מסחר ושירותים.

אבל למרות כל הביקורת, עומד ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל, אנדרו אביר, איתן ולא זז מעמדתו לגבי השקל. "אנחנו לא פועלים נגד התחזקות של השקל שנובעת מהפרמטרים הטובים של הכלכלה הישראלית. העודף בחשבון השוטף, הצמיחה היחסית גבוהה - אנחנו לא חושבים שתפקידנו לקזז את ההשפעה שלהם על שער החליפין. הגורם העיקרי לתיסוף היתר בשקל, אני משוכנע, הוא המדיניות המוניטרית החריגה בארה"ב, אירופה ויפן".

- אתה אומר שהפעילות שלכם בשוק המט"ח היא מוניטרית טהורה לצמצם את העיוותים שיוצרים את הבנקים המרכזיים באירופה וביפן.

"בוודאי. אין לנו עניין להגדיל את היתרות כי הן נמוכות מדי. אנחנו מפעילים את כלי ההתערבות כחלק מהמדיניות המוניטרית ואנחנו אומרים את זה בריש גלי".

- היו תקופות שהעליתם ריבית וקניתם דולרים - זה לא סותר את עצמו?

"הייתה שנה אחת כזו (2010) ויש עדויות שזה היה פחות אפקטיבי. כשראינו בתחילת השנה את התיסוף המהיר שהיה - צריך לקחת בחשבון שגם היה שיפור במשק ולא התערבנו בגלל זה. במשק צומח בקצב טוב אם כי ההרכב לא מאוד בריא כי לפחות ב-2016 היה מבוסס בעיקר על צריכה פרטית. אבל היה נראה לנו שיש גורמים אחרים, עדיין התופעה של מדיניות מוניטרית מרחיבה ואני חושב שבחודשים האחרונים אנחנו רואים איזשהי התייצבות בשערים".

- ובכל זאת, השקל חזק מדי. בכמה?

"השקל בהחלט מתוסף ביתר ביחס למטבעות האחרים. קשה להגיד בכמה אבל זה לא מספר שולי. בהשוואה למודלים של בתי השקעות בעולם וגם בהשוואה למודלים שלנו. אני חושב שכל בנאדם מרגיש את זה. לא סתם אנשים מתלוננים שהרבה יותר זול בחו"ל. יש לזה סיבות מבניות אבל אין ספק שגם שער החליפין".

- מה אתה עושה בקשר לזה? לכמה אתה רוצה להוריד את שער השקל?

"מתחילת השנה כבר רכש בנק ישראל כ-5 מיליארד דולר, קרוב להיקף רכישות המט"ח של הבנק המרכזי בשנת 2016 כולה. אין לנו יעד של שער החליפין. ההערכה משתנה כל הזמן בהתאם לשינויים בנתוני היסוד של המשק. אם קצב הצמיחה עומד על 4% במקום על 2.5%, אז צריך להיות תיסוף - אין מה לעשות".

תמרור אזהרה בשווקים

- האם העובדה שבכך שאתם לא מכריזים על קו אדום אתם לא מגבירים את אי הוודאות בשווקים ואת התנודתיות של שער השקל?

"ברגע שאתה מצהיר על קו אדום אתה מזמין על עצמך התקפה. אתה הופך מיד להיות מטרה לשחקנים. ראינו את זה בשווייץ למשל. התנודתיות בשוק המט"ח בישראל נמוכה יחסית לזו של שווקים מקבילים, למשל של השווקים המפותחים. התנודתיות בכל השווקים נמוכה, אגב, כתוצאה מהנזילות הרבה בעולם וזה בהחלט תמרור אזהרה, כי בדרך כלל זה קורה לפני פריצה למעלה או למטה".

- אמרת בכנסת לפני חודשיים, שזיהיתם פעילות ספקולטיבית בהיקף של 4 מיליארד דולר מתחילת השנה. מי עמד מאחורי זה?

"אני לא יודע מה זה ספקולטיבי. ראינו פעילות מאוד מגוונת. קרנות גידור, קרנות 'רגילות'. לא ראינו שהכסף שנכנס לפה הושקע בשווקים פיננסיים מוכרים, במניות או באג"ח או בהשקעות בכלכלה הריאלית. לכן ההנחה השיורית היא שהוא הושקע בשקל-דולר. מאז מארס-אפריל אנחנו רואים התייצבות בזרמים האלה".

- זה היה בהיקף חריג?

"היו לנו אפיזודות כאלה בעבר וכשזה קורה אנחנו די בטוחים שזה כסף שנכנס לזמן קצר. לעשות סיבוב מהיר".

- מה התובנות והלקחים שהפקתם מהאירוע הזה?

"הוועדה המוניטרית אמרה שהמדיניות המוניטרית תימשך כל עוד האינפלציה לא תתבסס בתוך תחומי היעד. אנחנו עדיין רחוקים מהיעד והייתי אומר שזה במיוחד נכון כשהמדיניות המוניטרית בעולם היא עדיין חריגה".

- זו תשובה ברמה האסטרטגית. אני שואל ברמה הטקטית. איך אנדרו אביר מתמודד עם תנועות ספקולטיביות. אתה יכול לבקש מידע מפורט מהבנקים על הלקוחות שלהם.

"הם לא יכולים למסור מה המטרה של עסקה בודדת. אנחנו מדברים עם פעילים בשוק ואנחנו יודעים מתי (הספקולנטים) פועלים בשוק. אולי הם לא הפנימו לגמרי את הנתונים על הצמיחה של המשק שהלמ"ס פרסמה. הם רואים ששיעור הצמיחה בישראל הוא אחד הגבוהים בעולם - ואת זה אנחנו לא רוצים לתקן. בעולם של ריביות נמוכות השקל אטרקטיבי".

- ב-2011 קנסתם ספקולנטים. דרשתם חובת נזילות על משקיעים בנגזרים של דולר-שקל.

"הכלי הזה עובד כשיש פער ריביות בין הריבית במשק והריבית האפסית על הביטחונות שהוא משאיר אצלי. היום כשפער הריביות אפסי זה לא אפקטיבי".

- יש לך כלים אחרים?

"אין לי איזה כלי קסם. לפעמים אנחנו צריכים להסביר יותר טוב את המדיניות המוניטרית שלנו, למשל כשהשווקים חושבים (בטעות) שאנחנו הולכים להעלות ריבית".

ארגז הכלים של משרד האוצר

- טוענים נגדכם שלא מרגישים אתכם כרגולטור של שוק המט"ח.

"זה יכול להיות נכון אבל ההונאות הגדולות שהיו בשוק המט"ח היו בתיאומים על שערים יציגים של מטבעות או על הריבית הבין-בנקאית. אנחנו נקטנו צעדים שמקשים מאוד לעשות מניפולציה. השער היציג נבחר באופן רנדומלי מתוך 12 מדגמים בסוף יום המסחר בלונדון היה מועד אחד שכולם ידעו מהו. בתל-בור דרשנו חובת דיווח מאחורי הציטוטים מתוך מחשבה שרק מקצוענים יוכלו לשחק בשוק הזה. אם יש טענה זה אולי כי היינו נוקשים מדי והתערבנו יותר מדי".

- הטענה של אישים כמו אהרון פוגל היא שבנק ישראל לא אמור לקבל לבדו החלטות שיש להם השלכות מקרו כלכליות כל כך גדולות. שצריך לתאם את מדיניות שער החליפין עם האוצר.

"זה בדיוק התחום שלנו. חוק בנק ישראל קובע שאחד התפקידים שלנו הוא 'תמיכה במדיניות הכלכלית בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים'. אנחנו מקשיבים לכנסת ומנסים לעשות מה שביקשו מאתנו בכלים של ריבית, התערבות בשוק המט"ח ואפשר גם להתערב בשוק ההון - אם לא היינו עושים את זה, הכנסת הייתה באה אלינו בטענות. זה נכנס לשני היעדים של הבנק: יציבות מחירים ותמיכה בתעסוקה ובצמיחה. אצלנו יש יותר חשיבות לענף הייצוא (מאשר לייבוא) כי אל"ף, אנחנו משק פתוח ובי"ת, כי אלה ענפים שהפריון שלהם יותר גבוה משאר הענפים במשק ולפי זה הם יכולים לשלם משכורות יותר גבוהות".

- אבל בעבר גם האוצר היה שותף לקביעת המדיניות הזאת.

"לאוצר יש הרבה דברים לעשות. ההתערבות שלנו קונה זמן כדי לטפל בבעיות המבניות שיש לתעשייה הישראלית. אנחנו כבר בשוק מ-2008 ועדיין ישראל בתחתית דירוג עשיית העסקים. תלך לכל תעשיין כל יצואן - הוא לא יתלונן רק על שער החליפין. הם מדברים על הקושי לקבל אישורים.כמה זמן לוקח להקים בישראל מפעל - פי 2 או 3 יותר מבארה"ב".

- ולגופו של עניין - למה שהאוצר לא יהיה מעורב במדיניות המט"ח?

"האוצר יכול לבוא ולקנות מט"ח מאתנו ולשלם לנו בשקלים. האוצר יכול להחליט מחר שהוא רוצה להפוך לשקלי את כל החוב המט"חי שלו (כ-17 מיליארד דולר ע"ב). זה הרעיון של הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, שאומר שהממשלה צריכה להקים קרן עושר לקנות מט"ח ולגייס שקלים. אנחנו מתואמים באופן שוטף עם האוצר במספר תחומים. הנגידה מדווחת לשר האוצר על הפעילות בשוק המט"ח ואנחנו נפגשים עם אנשי יחידת החוב בחשב הכללי. המלצנו להם לגדר את חוב המט"ח לשקלים ולגדר מראש כל הנפקה בחו"ל כדי שניתן יהיה לדעת מראש מה תהיה העלות השקלית שלה".

ביקורת על ההשקעות

- מה גם שזה גידור שעוזר לכם להחליש את השקל. מה לגבי הגידור המט"חי של המוסדיים על ההשקעות שלהם בחו"ל שדווקא מחזק את השקל?

"אני לא נכנס להרכב המטבעי של ההשקעות של המוסדיים. הדבר היחיד שאני יכול להגיד על המוסדיים שאופק ההשקעה שלהם קצר מדי בגלל הדיווח היומי והרבעוני - הם לא מצליחים להסתכל על אופק השקעה בהתאם לחוסכים שלהם. הם כל הזמן מסתכלים ימינה ושמאלה בגלל התחרות. הם נדחקים לפינה של חשיבה לטווח קצר. זאת בעיה מבנית".

- מה אפשר לעשות?

"צריך לחשוב מחדש אם לאפשר דיווח רבעוני. אני חושב שהחוסכים מקבלים החלטות לא נכונות על החיסכון הפנסיוני שלהם בגלל שהם בודקים את התשואות בתדירות גבוהה מדי וכשהם רואים פתאום הפסדים הם נבהלים".

- יש ביקורת על רכישות המט"ח שלכם כדי לקזז את השפעת הפקת הגז המקומי.

"ההשפעה ירדה משני כיוונים אחד בגלל הירידה במחיר הנפט והשנייה בגלל שהציפיות להגדלת התפוקה מהמאגר, בעיקר הייצוא - ייקחו זמן. זה לא יקרה לפחות עד 2020 והציפיות שלא יהיו כספים מהותיים בעשור הראשון של הפעילות של קרן העושר. הכל היה בנוי על תחזית מאוד אופטימית של ייצוא משדות הגז. יהיו סכומים מאוד קטנים.

- הכלכלן אבי טיומקין טען שבנק ישראל היה מרוויח 15 מיליארד דולר יותר אם היה משקיע את יתרות המטח שלו באג"ח ממשלת ארה"ב.

"אני לא יודע למה טיומקין רצה שנשקיע באג"ח ארוך של ממשלת ארה"ב ולא נניח בביטקוין - הייתי מרוויח 1000% על היתרות".

- כי אג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב זו ההשקעה הסולידית הקלאסית זה בנצ'מרק.

"התנודתיות של אג"ח ארוך של ארה"ב לא רחוקה מזו של מניות. כל אחד יכול להסתכל על הגרף ולמצוא נכס שעשה תשואה יפה ולהגיד 'אה! בזה בנק ישראל היה צריך להשקיע'. לפני חמש שנים טיומקין עשה בדיוק אותו דבר עם זהב - כשהזהב עלה ל-1,800 דולר - והיום הזהב על 1,200. זו ביקורת לא רצינית. יש מקום לביקורת רצינית על ניהול היתרות של בנק ישראל כי זה כסף גדול. אפשר לבקר אותנו על פרופיל הסיכון שאנחנו בוחרים בניהול היתרות - להגיד שהוא נמוך מדי או גבוה מדי. הנקודה השנייה היא בהקצאת ההשקעות בהתאם לפרופיל הסיכון. להגיד שיכולנו לבחור תיק יותר טוב. אבל לבוא ולהגיד 'הייתם צריכים להשקיע את הכול בנכס אחד כי הוא עשה יותר - זה לא רציני".

- אתה מרוצה מפרופיל הסיכון הנוכחי?

"אנחנו בוחנים אותו מעת לעת וכשהיתרות גדלו מ-70 ל-90 מיליארד הגדלנו את פרופיל הסיכון".

- אנחנו כבר כמעט בקו של ה-110 מיליארד, שהגדרתם כרמה רצויה של יתרות המט"ח.

"אנחנו ב-107 מיליארד דולר, אבל המספר הזה לא רלבנטי אם אנחנו צריכים להתערב לצרכים מוניטריים. המספר הזה קובע מה הרמה שרצוי שיהיה לנו לצרכים אחרים כמו הגדלת היתרות (מימון ייבוא וחוב, סיכוני מלחמה וכוח עליון וכו' ע"ב) - התחלנו את המהלך ב-2008-2009 כי חשבנו שרמת היתרות נמוכה מדי לצרכים של מדינת ישראל".

התעשיינים: ישנה פגיעה מצטברת בייצוא

התחזקות השקל מול הדולר והמטבעות הזרים היא הגורם המרכזי לחולשת הייצוא הישראלי, כך טוענים התעשיינים בנייר עמדה שיציגו מחר בדיון בנושא שער החליפין שייערך בוועדת הכספים.

מתחילת 2015 ועד היום נחלשו המטבעות הזרים שהנסחרים מול השקל ב-15.2%. חישוב תיאורטי שערכו התעשיינים מראה כי התחזקות השקל בתקופה הזו גילחה 4 נקודות האחוז מהרווח התפעולי של מפעל ממוצע (מ-25% ל-21%).

התעשיינים מציינים כי משנת 2012 ועד היום רשם ייצוא הסחורות התעשייתיות ירידה מצטברת של 3% (ייצוא השירותים גדל במהלך אותה תקופה. ע"ב). בין השנים 2008-2016 תרם הייצוא רק 15% מהצמיחה הכוללת של המשק, לעומת 45% בין השנים 2004-2007. משקל התעשייה בתוצר ירד ל-12.9% ב-2016 לעומת 17.2% ב-2006.

לדברי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, "התחזקות השקל חתכה את כושר התחרות של התעשייה הישראלית באופן מסוכן. אני מצפה שממשלת ישראל תבין את הסכנה לצמיחה ורמת החיים כתוצאה מהפסקת הפעילות הייצורית המקומית, ותילחם ללא פשרות על התעשייה שלה, כדי שזו תהפוך לפרואקטיבית ויצירתית בכל הקשור להשפעה על שערי המטבעות. האלטרנטיבה, התעלמות מהשינויים וציפייה כי התעשייה 'תסתגל', עלולה להביא לפגיעה מיידית ביכולת של המשק לייצר מקומות תעסוקה חדשים ואף לגלי פיטורים בתעשיות אשר יוותרו על פעילויות הייצור בישראל בשל שערי המטבע הבלתי אפשריים".

לחששות ממניפולציות בשוק המט"ח אין שום בסיס

רכישות המט"ח של בנק ישראל מנוהלות בחדר העסקאות הנמצא בבניין המשרדים הראשי של הבנק ליד לשכתו של ראש חטיבת השווקים, אנדרו אביר. ביום שישי האחרון התערב בנק ישראל במסחר במט"ח כשרכש "כמות לא קטנה" של דולרים ממש לפני כניסת השבת - שעות שבהן הפעילות של משקיעים ישראלים כמעט אפסית. למרות שלכאורה היה זה עיתוי נוח כדי לשנות את שער הדקל-דוללר בסכומים קטנים יחסית, מראה אביר מתוך נתוני המסחר שהביקושים שהזרים הבנק לדולרים נספגו בתוך זמן קצר על ידי השוק ושער החליפין של השקל-דולר התייצב. הדוגמה הזו מעידה לדברי אביר על כך שאין בסיס לחששות מפני מניפולציות על שער השקל-דולר.

היקף המסחר היומי במט"ח בזירות ישראליות מוערך ב-1.5-2 מיליארד דולר בשוק הספוט ובמיליארד דולר נוספים בשוק הנגזרים (חוזי פורוורד ואופציות על שערי החליפין דולר-שקל ואירו-שקל). בשנים האחרונות הולך וגדל המסחר בשקל בזירות אוף-שור ולפי הערכות הוא מגיע לשליש עד חצי מסך המסחר הכולל. "זה השוק בעל הסחירות הגדולה ביותר היום בשוק ההון" אומר אביר "היקף המסחר במט"ח גדול פי כמה מהיקף המסחר במניות ובאג"חים ולשחקנים קטנים אין סיכוי להשפיע על המחירים. אלה שטוענים אחרת פשוט לא מעודכנים".